מתפללים לטוב

כמעט אחרונים בתור, נפתחו בבוקר יום רביעי בתי הכנסת, לאחר חודשיים ללא מתפללים. שמחת החזרה לשגרה מלווה בתקנות לשמירת ההיגיינה

עפרה לקס , כ"ח באייר תש"פ

אילוסטרציה
אילוסטרציה
iStock

"זו נראית החלטה ארצית, טכנית, אבל היא ביטוי להחלטה שמימית, עליונה. נפתחו שערי שמיים", כך אמר בהתרגשות הרב שמואל אליהו בבוקר יום רביעי, מספר שעות לאחר שהתקבלה ההחלטה לשוב ולפתוח את בתי הכנסת.

ביום שלישי השבוע, שעה לפני חצות, פורסם כי בתי הכנסת ייפתחו מחדש, לאחר שהיו סגורים במשך כחודשיים. ההחלטה נפלה בתום דיון שהתקיים במשך מספר ימים על המתווה הראוי לפתיחה, ובהחלטה משותפת של ראש הממשלה, שר הבריאות הנכנס יולי אדלשטיין, שר הפנים אריה דרעי וראש המל"ל מאיר בן שבת. לפי המתווה, 50 איש יורשו להתפלל בחלל אחד תוך הקפדה על מרחק של שני מטרים, עטיית מסכות, מינוי נאמן קורונה ומספר כללים נוספים.

"דווקא יולי אדלשטיין, שהגיע מרוסיה וגדל בניתוק אכזרי, קומוניסטי, מהיהדות, הכיר אותה מחדש ויודע מה החשיבות של תפילות - הוא זה שפותח את בתי הכנסת מחדש. אין סימן גדול יותר לגאולה". ביום רביעי ניכרה השמחה בקולו של הרב אליהו, שימים ספורים לפני כן הלין על כך שבתי הכנסת סגורים, שזמן הפתיחה המיועד שלהם מוצמד לסיום הרמדאן ושאין ביכולתו עוד לעמוד חוצץ בין המתפללים ובין בתי הכנסת. כך כתב בתחילת השבוע: "הקניונים פתוחים. הגנים פתוחים, בתי הספר, תחבורה ציבורית, הפגנות. לחופי הים כבר יש תאריך, רק את בתי הכנסת שכחו. אפשר לייצר סביבות בטוחות בבתי הכנסת. מושב כן מושב לא. מישהו צריך להתעורר. בתי כנסת לא יכולים להיות האחרונים בתור. כמעט הוריתי לגבאי של בית הכנסת אבוהב בצפת להכין את בית הכנסת להתפלל בתוכו, לא רוצה לשבור סמכות".

אז בתי הכנסת נפתחים, אבל עדיין מותר להכניס רק 50 מתפללים. במסעדות, אם נשווה, מותר להכניס 100 איש. הפער לא חורה לך?

"אני יכול למצוא השגות על המתווה, יש לנו שאלות, אבל באופן כללי אנחנו נותנים אמון במערכת. היא ליוותה את המדינה בצורה נכונה במשבר הזה. אנחנו מבינים שיש הבדל בין בתי כנסת למסעדות, יש יותר אינטראקציה בין האנשים, מנשקים את ספר התורה, משתמשים באותם סידורים. אני מבין מאוד את המגבלות".

עוד לא הגיע זמן 'שהחיינו'

הרב אביחי קצין, ראש בית המדרש 'ראשית' ברעננה, רב בקהילת 'משכן מיכאל' ורב קהילת 'עלומים' בעיר, עסק בשבועות האחרונים בשאלה איזו ברכה ראוי לברך כשחוזרים להתפלל בבתי הכנסת. הוא התלבט בין 'הטוב והמיטיב' ל'שהחיינו' תוך לבישת בגד חדש. עד כדי כך הוא ציפה לרגע הזה. אולם למרות שהרגע הגיע, הוא חושב שעדיין לא הגיעה העת לברך. "זו עוד לא שמחה שלמה כשאחד כן יכול לחזור ואחד לא. עדיין עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים, אבל לא נכנסנו פנימה".

כרגע נדמה שהשאלות רבות מהתשובות. "יש לנו בקהילה יותר מ־50 מתפללים, אני עוד לא יודע מה נעשה. אולי חלק יתפללו בחוץ וחלק בפנים, אולי לפי קדימויות של אומרי הקדיש. צריך לחשוב על האוכלוסייה שבסיכון. הוריי לא יצאו מביתם מאז ליל הסדר, ואבי הוא נשיא בית הכנסת שלו. איפה הוא יתפלל עכשיו, אני לא יודע". במתווה המוצע יש הרבה חורים, שיצטרכו להתמלא במעין תקנות משנה. "גם במתווי החזרה האחרים יש חורים שמתמלאים לאט לאט, גם מנייני הרחוב, שנראים לנו כאילו היו כאן מאז ומעולם, לא גובשו ביום אחד". הרב קצין מציע סבלנות וגם תוהה על המהות. האם החזרה לבית הכנסת תביא איתה תפילה שונה מזו של לפני חודשיים? "האם נתרגש יותר? האם נדבר פחות? אולי אם נעמוד במרחק שני מטר זה יהיה קשה יותר", הוא צוחק.

נראה שחלק לא מבוטל מהאופן שבו המשק משוחרר וחוזר לשגרה חלקית, תלוי ברמת הלחץ שמפעילים על מקבלי ההחלטות ובהפרות החוק שמתקיימות בשטח. כבר לפני שבועיים פקדו אלפים את חופי הים. עיריית תל אביב הודיעה שאינה אוכפת את האיסור על הרחצה ואינה מחלקת דוחות. הרב שמואל סלוטקי, מנהל הארגון העולמי של בתי הכנסת, מספר שפה ושם התחילו גם בתי כנסת לחזור לפעילות, בעיקר אחרי שהישיבות חזרו לפעול. "הותרה הרצועה. אנשים אמרו: נעשה שיעור ואז נתפלל, זה בעצם אותו דבר כמו בישיבות. הסברנו לגורמים המקצועיים שצריך לעשות את החזרה בצורה מסודרת".

בתחילת השבוע ישבו נציגי הארגון עם פרופ' איתמר גרוטו ועם ראש המל"ל וניסו לגבש מתווה משותף לפתיחת בתי הכנסת. "בסגירת בתי הכנסת הדברים היו מאוד לא ברורים, לא היו הנחיות מסודרות של המשרד לשירותי דת או של הרבנות הראשית". מתברר שגם עתה, המשרדים האמונים על בתי הכנסת לא היו הגורמים הדוחפים, אלא ארגונים כמו זה של הרב סלוטקי, שביטא צמא גדול מאוד מהשטח. "ראינו שדברים מתחילים לחזור לפעילות, במיוחד חדרי הכושר, אז הבנו שיש על מה לדבר. אנחנו יודעים שבתי הכנסת היו מקור לא אכזב להידבקויות בקורונה, ולכן היינו מאוד זהירים בזה, כי זה מסוכן ועלול לגרום לחילול ה' גדול. בחו"ל האנטישמיות הרימה ראש בגלל רמת ההידבקות הגבוהה בבתי הכנסת במקומות שונים בעולם".

בסופו של דבר פורסם ביום ראשון מתווה שהוסכם על הארגון ועל הגורמים המקצועיים, אולם המתווה הסופי, שאושר על ידי ראש הממשלה, מציג הרבה יותר חורים במסננת. מצד אחד הוא קובע שרק 50 מתפללים יוכלו להתכנס לחלל אחד, בלי קשר לגודלו. מצד שני, הוא לא עוסק בהיגיינה של בית הכנסת ותשמישי הקדושה, ואף לא במדידת חום. אפילו לא הייתה התייחסות לאוכלוסייה בסיכון. תפקיד הממונה על הקורונה נשאר, אך ללא הגדרות ברורות. "פיקוח הוא לא הפתרון כאן", אומר הרב סלוטקי. "הנקודה היא אחריות של המתפללים ושל ראשי הקהילה. צריך להבין את רוח הדברים. לא מבקשים למלא אחר הוראות יבשות אלא לשמור על בריאות המתפללים. ומה שלא מובן ושיש בו ספק, צריך להכריע בו לחומרה".

לאור המתווה החדש הוציא הארגון הנחיות מפורטות יותר והוסיף כמה כללים שיסייעו לשמור על בריאות המתפללים. "יש לשים דגש על חיטוי והיגיינה באופן רציף של כל שטח בית הכנסת, המושבים והשירותים", כתבו. "בכניסה לכל בית כנסת יוצבו תכשירי אלכוג'ל עבור המתפללים, בכל כיור יש להציב סבון נוזלי ובסמוך מגבות נייר חד־פעמיות בלבד. יש להקפיד על אוורור ופתיחת החלונות בבית הכנסת ככל האפשר. בעת קריאת התורה יש להקפיד על מרחק של שני מטרים בין הקורא לעולה. על המתפללים להביא טליתות, סידורים וחומשים אישיים מביתם". לאנשים בקבוצות סיכון הומלץ להמשיך ולהתפלל במרחב הפתוח. סוגיית שותפות הנשים בתפילה, אגב, לא הועלתה. "בסוגיה הזאת כל קהילה תקבע לפי האופי שלה ורוח האנשים והנשים השותפים בה. בעניין הזה הקהילות שונות מאוד זו מזו", אומר הרב סלוטקי.

"ליל שבועות עלול להיות מסוכן"

"השתתפתי במבצעים של גיוס מיליון דולר כדי להציל אדם אחד, ועכשיו להתפלל בחוץ כשקצת חם כדי להציל אדם אחד, אנשים לא מוכנים? זה אבסורד שלא ייאמן", אומר היועץ הרפואי הרב שמעון רגובי, יו"ר ארגון 'מזור' לייעוץ רפואי. הרב רגובי מתנגד לפתיחת בתי הכנסת בעת הזאת. הוא חושב שהמתווה המוצע הוא דווקא טוב ונכון ושמרבית בתי הכנסת עשויים לעמוד בו - אבל לדבריו נדרשת כאן אחריות גדולה יותר.

"אני לא מקל בתפילה בבתי כנסת, אני מחמיר בפיקוח נפש", הוא אומר, ומסביר: "כשבוחנים בעין מקצועית את הפרמטרים שגורמים להידבקות במחלות, שהם מקום סגור ואנשים מזדמנים שנמצאים יחד לזמן ארוך - בתי הכנסת עומדים בכולם. אין מתכונת יותר מסוכנת מזה. אני לא אומר שביישוב מאוד קטן ובקהילה סגורה זה לא יכול להסתדר, אולי אפילו במרבית בתי הכנסת. אבל מדובר על מדינה שלמה, ותמיד יש חוכמולוגים. אנחנו צריכים לקבל אחריות גם על המקרים האלה. אנחנו מסכנים את האוכלוסייה המבוגרת, את הרבנים, המורים וההורים שלנו. אני בטוח שיהיו בתי כנסת שיעברו את זה בשלום, אבל לא כולם".

כשאתה רואה שנפתחים מסעדות וחדרי כושר, זה לא נראה מוזר שרק בתי הכנסת יישארו סגורים?

"ההשוואה למה שקורה במדינה לא משכנעת אותי. אני גם לא בטוח שהם צודקים. אני כן יכול להבין את הלחץ של מקבלי ההחלטות כשפרנסת אלפי משפחות של מסעדנים עומדת מנגד. עוני הוא גם גורם מסכן חיים. אבל כאן, בבית הכנסת, מה עומד מנגד?".

כאמור, הרב רגובי חושב שהמתווה טוב, הוא רק מפקפק באשר ליכולת לאכוף את התקנות. "במסעדה יש בעל בית, אפשר לבוא אליו בטענות ואפשר לקנוס אותו. בבית כנסת מי יגיד למתפלל 'צא החוצה, אתה לא עומד בתקנות'? יש בתי כנסת שבהם זה יקרה, אם יש גבאי או רב בעל סמכות, ויש כאלה שלא".

הרב רגובי חושב שהיה צריך לחכות עוד שבועיים עם פתיחת בתי הכנסת, "כי אם כל המדינה חוזרת לנורמה וזה עובר בשלום, כנראה שגם בבתי הכנסת זה יעבור". הוא חושש גם מהתחנה הבאה: "ליל חג השבועות הוא הפנינג המוני. יש פינת קפה, אנשים לומדים ומסתובבים כל הלילה. זה לא שכל אחד בפינה שלו, אומר אמן והולך הביתה. זה יהיה ערב מסוכן. אנשים לא מבינים עד כמה קל להידבק. נדרשת פה הבנה של קדושת החיים, שכולם צריכים לסבול במידה מסוימת כדי להציל חיים של אחרים. לצערי אנחנו כבר לא חיים מתוך התובנה הזאת".