ריבונות ומשילות

גם אם תתקבל עסקת המאה, מדינת ישראל תהיה חייבת לעשות חשבון נפש מהיר ולקבל החלטות אופרטיביות נחושות בעניין החלת המשילות על השטח

קובי אלירז , כ"ח באייר תש"פ

קובי אלירז
קובי אלירז
צילום: טובי שריד

ריבונות - כיהודי מאמין אני רואה בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון זכות המבטאת את חזרתו של עם-ישראל אל ערש מולדתו כאומה.

הקשיים והאתגרים בחזרה זו, מחייבים אותנו להבין את ההזדמנויות שהמציאות מזמנת לנו, דווקא בעת הזו: "החלת ריבונות" ו"תוכנית המאה של טראמפ", הן הזדמנויות כאלו. השאלה המרכית היא האם מדובר כאן בתוכנית מסדרת ומקיפה הנותנת מענה אל מול הבעיות שמציבים הפלסטינים, והאם ניתן לקדמה בשלבים?

האם מדובר ב״עסקת המאה", המציעה מהלך של "קח ותן" בין הצדדים ואשר מניחה מראש שאין באמת אופציה לקחת רק חלק אחד ממנה - החלת הריבונות, ולהמנע מהשני - הקמת מדינה פלסטינית, וכן להיפך...

כיום חלוקת השטח הרשמית בינינו לבין הפלסטינים הוא 60% שטחי C ו 40% שטחי A ו-B. (בפועל, המצב היום לאחר שנים של עצימת עין וחוסר משילות של ישראל בשטחי סי, הוא 60% לפלסטינים ו-40% לישראל)

תוכנית המאה הופכת את החלוקה הזאת כך שרשמית השטח יתחלק ל- 70% לפלסטינים  ו 30% לישראל. התוכנית המוצעת אינה עוסקת רק בחלוקה סכמטית של אחוזים בשטח, אלא גם ביציקת תוכן חדש לכל אחד מהשטחים הנ״ל: ריבונות לישראל ומנגד מדינה פלסטינית.

המצדדים בתוכנית המונחת על השולחן טוענים שככל שמתקנים אותה ומכניסים את כל הישובים (נכון לעכשיו חלקם בחוץ), ומטפלים במובלעות, בצירים ובשטח הפתוח (כולל באיסור בניה על גבול השטח) וכן מסכמים נכון את סוגיית המעברים כולל לירדן ומקבעים את חופש הפעולה של צה"ל בכלל השטח, מבלי לשנות את אחוזי החלוקה שמציבה התוכנית (זה לכאורה אפשרי), אזי אולי לברך על ההכרה וההכרזה של ארה"ב, לראשונה מזה עשרות שנים אולי אפילו מאות, על זכותו של העם היהודי על חלקי חבל המולדת שלו במרחבי יו"ש.

ה"מחיר" לטענתם יהיה ויתור על 10% משטחי סי (אם מתייחסים למצב הקיים) כשהם לוקחים בחשבון שבפועל בהסכמי אוסלו וגם בקאמפ-דיוויד מדינת ישראל כבר ויתרה והכירה במדינה פלסטינית, והיום כבר קיימת אוטונומיה שמתנהלת דפקטו כמדינה. בכל מקרה בהנחה שהדיל יתקבל בסופו של דבר ע"י הפלסטינים, המצדדים בתכנית זו יצטרכו לתת את הדעת בכובד ראש לסוגיות הגדר הפיזית שאלמלא תקום, צפויה להיות הגירה לצד הישראלי, כרגע אין כל התייחסות לסוגיה זו בתכנית המוצעת.

חשוב לומר שאסור לשגות באשליות: ריבונות ללא משילות שווה כקליפת השום. גם היום, כששטחי סי הם בשליטה מלאה של מדינת ישראל ניתן היה לעשות הרבה יותר מכפי שנעשה כדי לשמור על השטח ולפתח אותו. גם אם תתקבל עסקת המאה, מדינת ישראל תהיה חייבת לעשות חשבון נפש מהיר ולקבל החלטות אופרטיביות נחושות בעניין החלת המשילות על השטח. באופן אישי אני נוטה לצדד בכיוון הזה על אף האתגרים הלא פשוטים כפי שתואר ולו רק בגלל ההתנגדות הנחרצת של הפלסטינים... (אפרופו, ביטחוניסטים למינהם מעלים חששות כבדים ביחס להסכמי השלום עם ירדן, ברור לי שהאמריקאים לקחו זאת בחשבון וברמה מסויימת זהו גם אינטרס של המלך עבדאללה שבמהלך כזה הוא מחזק את תפיסתו שלא תקום מדינה פלסטינית בממלכתו...) מאידך, המסתייגים יטענו, שככל שתוקם בהסכמתנו מדינה פלסטינית אנחנו במדרון חלקלק.

להבנתי קיימת גם דרך שלישית, והיא שדרוג המצב הקיים ומימוש המשילות בשטח שתחילה בריבונות בבקעת הירדן. ככל שמבינים ששינוי המצב טומן בחובו סימני שאלה רבים, יתכן שברירת המחדל במקרה כזה היא ייצוב וחיזוק המצב הקיים, ובעיקר חיזוק המשילות בשטח. הדבר צריך לבוא לידי ביטוי באכיפה אפקטיבית כנגד בניה ועיבודים חקלאיים בלתי חוקיים בעיקר בשטח הפתוח ועצירת ההשתלטות הפלסטינית הגואה ומאידך אישור תוכניות בניה גם לפלסטינים במקומות בהם הם מיצו את השטח הפוטנציאלי הקיים. כמובן שיש לפרט את הקריטריונים (הקיימים והאפשריים למצב כזה).

לצערי, הדרג המדיני הבכיר לא הפנים ולא פעל בעניין המשילות בשטחי c באופן מעשי (כתבתי תוכנית מעשית במסגרת רצונו של השר בנט למנותי כאחראי על העניין). ככל שמייצבים את המצב הקיים כולל עידוד הקמת מרכזי מסחר ותעשייה כמוקדי תעסוקה עיקריים לפלסטינים. ניתן להוביל מהלך שבסופו של יום משאיר את השליטה על הנושאים החשובים בידינו, את היכולת הביטחונית כפי שקיימת כיום, להמשיך בתהליך השוואת החקיקה ולטפל בשיפור בתשתיות לכלל האוכלוסיות ביו"ש. בדרך זו ניתן לייצר ולייצב מצב שיכול להחזיק עשרות שנים ומתחשב במציאות הקיימת בצורה יותר מושכלת ואחראית.

ההסכמה להחיל ריבונות רק בבקעת הירדן, בשלב הזה, תקבע את הגבול המזרחי, מהלך שהוא חשוב מאוד מבחינה אסטרטגית.
ככל שנפנים את כלל הנתונים והאופציות שמונחות על השולחן יתברר שזו הדרך המועדפת. הצהרת פומפאו, שהכירה בחוקיותן של ההתנחלויות, מהווה בסיס לשינוי היחס לסוגיות רבות ובעת הזו, זוהי נקודת פתיחה טובה.

הנוסחה שהצעתי, מנציחה ומשפרת את המצב הקיים מצד אחד ומונעת את הקמתה של מדינה פלשתינית מהצד השני. אני מציע וקורא להנהגת ההתיישבות והימין ללמוד היטב את הנתונים הקיימים הנוגעים לריבונות, למשילות ולמגמות הקיימות בשטח, ולהתאחד סביב התוכנית הטובה ביותר בעת הזו, כאשר התנאי ההכרחי לקידומה של כל תוכנית חייב לכלול משילות אפקטיבית והחלת הריבונות לפחות בבקעת הירדן.

הכותב: שימש כפרוייקטור לענייני הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ויועץ השר לענייני התיישבות במשרד הביטחון.