השופטים העליונים באמת עליונים - הערות

את מי ולמה השפיל נתניהו, מי ולמה רוצה להשפיל את נתניהו, ההחלטות המוזרות של השופטים ושל מנדלבליט ועוד כמה הערות טרם שבוע טוב.

שמעון כהן , כ"ט באייר תש"פ

שבוע טוב
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

כי גז חיש ונעופה

כמעט על כל שר בממשלת ישראל החדשה אפשר להעיר, להלין, לטעון, לרטון ולהצתנקן. אני בוחר לדלג על כל זה ועם זאת להעיר אודות שר אחד, יובל שטייניץ שמו.

הקריאה בספרו של שטייניץ 'המאבק על הגז' מובילה למסקנה (מגובה בנתונים רבים) שהאיש תרם רבות לביצור עתידה הכלכלי של מדינת ישראל, כשניהל מאבקים מול טייקונים עתירי ממון השפעה וכוח, לעיתים תוך סיכון אישי כזה או אחר ובלבד שאזרחי ישראל יזכו ליהנות מאוצרות הטבע שארצם מניבה להם..

נכון, מלינים עליו שהוא בעל כריזמה אפרפרה ומשפטים ארוכים, אבל לא בכך נמדדת תרומתו הציבורית של אדם. במשך שנים לא מעטות בכהונותיו כשר אוצר וכשר אנרגיה הניבו לשטייניץ המאבקים הללו הכפשות על ימין ועל שמאל, כותרות מבזות בתקשורת ונבירה בחייו האישיים על מנת למצוא בדל הכפשה שיביא לסילוקו מדרכם של אילי הון שלא שבעו כסף ורצו לעשות עוד מהמרשרשים הללו לקופתם האישית על חשבון טובתם של אזרחי ישראל.

כפי העולה מהספר (ספר המעניין גם בחשיפותיו את דרכי התנהלותה של הפוליטיקה מאחורי הקלעים והדלתיים הסגורות, כולל כמה אבירי ניקיון כפיים שנחשפים בקלון חתירתם לאינטרסים אישיים לא מעטים), שטייניץ ספג שוב ושוב והמשיך בדרכו לפירוק מונופולים ולהוצאתם לאור של משאבי הטבע ובעיקר הגז שמתחת לרגלינו ובקרקעית ימינו.

מדובר לא פעם בפרויקטים חובקי מדינות המצריכים קשרים בינלאומיים עדינים והשקעות של מיליארדים, אבל שטייניץ (האפרורי וכו') ידע לתוות את המהלכים הנדרשים צעד אחר צעד, ומנגד גם להתפרץ ולזעום כשצריך.

נכון, מדובר בספר ששטייניץ עצמו כתב ויכולים הציניקנים שבינינו לטעון, בצדק מסוים, שהנחתום לא יכול להעיד על עיסתו, אבל בל נשכח שהספר מתרוצץ בחנויות הספרים כבר תקופה לא מבוטלת ועדיין לא צץ מישהו מהפוליטיקאים, מהטייקונים, העסקנים או העיתונאים שפעילותם מתוארת בספר שתבע את שטייניץ על הכפשה או לשון הרע. נדמה לי שדי בכך כדי לקחת את הספר ברצינות.

מאחר וככל הנראה מדובר באדם שעשה רבות, גם ללא אור הזרקורים, למען כל אחד מאזרחי ישראל, לא ברור מדוע נזקק נתניהו להשפיל אותו, להשאיר אותו בסוף תור מינויי השרים, ורק ברגע האחרון להחזיר אותו לתיק האנרגיה לאחר קיצוץ משונה ומיותר? למה זה טוב? מה מביא ראש ממשלה שמכיר את האירועים טוב מאיתנו לנהוג כך במי שהיה נאמן לו ושצעדיו העניקו לנתניהו את היכולת להתהדר בכלכלה ישראלית מבוססת ויצוקה?

אני לא רוצה אפילו להעלות על דעתי שהסיבה לכך היא נקמה על אותה ישיבת ממשלה מלפני ארבע שנים בה הודה שטייניץ לשורה ארוכה של אישים שעמלו אתו על מתווה הגז ושמו של ראש הממשלה נשמט מזיכרונו. באותו אירוע, כזכור, דחק בו נתניהו שישנו עוד שם אחד שיש להודות לו ולשטייניץ לקחו כמה שניות של כחכוח והסברים מדוע לא נכלל ראש הממשלה ברשימת התודות. האם זו הסיבה לנקמה? אני משוכנע שדבר כזה פשוט לא יעלה על הדעת.

לטובת כולנו

בית המשפט צידד בעמדת הפרקליטות לפיה יש לדחות את בקשת נתניהו שלא להופיע לדיון פתיחת משפטו. מצידו של נתניהו נטען שנוכחותו ונוכחות פמליית מאבטחיו תבוא על חשבון נוכחותם של פרקליטיו, שכן ברוח ימי הקורונה מגביל בית המשפט את מספר הנכנסים לאולם הדיונים.

מסתבר שיש ממש בטענה הזו בעיקר לאחר הודעת השופטים כי הצפיפות תאפשר לפרקליט אחד בלבד מצוותו של נתניהו להיכנס לאולם. הטענה מתחזקת לנוכח תקדימים בהם הותר לנאשמים לדלג על הנוכחות בשלב הטכני הזה, אבל לבית המשפט זה לא משנה. הם רוצים לראות את נתניהו יושב שם לקול מצהלות צקצוקי המצלמות.

במכלול טיעוני נתניהו היה חסר לי טיעון אחד שנוגע לכל אחד ואחד מאיתנו, טיעון הכבוד הלאומי. אם ננטרל את יצר המציצנות, אין שום תועלת במריחת תמונת ראש ממשלת ישראל ישוב על ספסל הנאשמים על עמודי השער של עיתוני הארץ והעולם. תמונות שכאלה פוגעות בכולנו, ותחסכו מאיתנו את הסיפור הזה של 'להיפך, זו תעודת כבוד למערכת המשפט הישראלית'. אתם יודעים שאף אחד בעולם לא רואה תמונה משפילה שכזו וחושב על רוממות המשפט הישראלי. אבל בעידן כזה טיעונים של כבוד לאומי כבר מזמן לא נחשבים... חבל.

סיירת או קשקשת

4 צעירות עתרו לבג"ץ בדרישה לאפשר להם להתמודד בימי הגיבוש ליחידות המובחרות, ומי שהופתע מהעתירה שיקום... מוזר... אף אחד לא קם. זה היה מאוד מוזר אם עתירה כזו לבג"ץ לא הייתה מוגשת. היה ברור לכולנו שאם טייסות ואם שריונאיות אז למה לא לוחמות בסיירת. אין שום סיבה.

כעת עלינו להמתין לעתירות הבאות בשם השוויון וההיגיון ואין שום סיבה שהעתירות הללו תישארנה בתחמי צה"ל. הפרדה מגדרית מפלה ופוגענית נמצאת גם בנבחרות ישראל בכדורגל ובשאר ענפי הספורט ובנות מוזמנות לעתור גם שם.

אני רק תוהה אם ההסתערות הזו, שבה נשים צמאות למלא כל משימה גברית, להוכיח לעולם ומלואו שהן יותר גבריות מגברים, לא נכללת תחת הכותרת של טיפולי המרה...

הוד מעלתם

משפט מופלא כתב נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שוהם, כאשר דחה את הטענה נגד הדיון שקיימו שופטי העליון מלצר והנדל והנשיא חיות בסעיפי השינוי של הועדה לבחירת שופטים שבה הם עצמם חברים.

נזכיר שארגון 'בצלמו' הלין באוזני הנציב וקבע שהשופטים שדנו בשינויי הועדה שבה הם חברים (במסגרת הדיון המשפטי על ההסכם הקואליציוני) נמצאו בניגוד עניינים. במסגרת החלטתו המכשירה את הדיון המוזר של השופטים כתב השופט בדימוס שוהם בין השאר: "לא מצאתי כי קיים חשש לניגוד עניינים הנובע מהשתתפותם של השופטים הנילונים... אין זו מלאכתו של הנציב להנחות את בית המשפט העליון 'מתי שופטי בגץ יכולים לדון בעניין שנראה כי עוסק הן בקידום חבריהם במישור האינהרנטי והן בשלושה מחברי המותב (*הרכב שופטים הישובים בדין) במישור הספציפי'".

המשפט הזה הוא לא פחות ממופלא בעיניי. בעברית פשוטה אומר השופט שחם שגם אם דיון מסוים נוגע לקידום חבריהם של השופטים ואפילו בקידומם של השופטים עצמם, עדיין יכולים השופטים לשבת באותו דיון ולהכריע בו. אין ניגוד עניינים, אין ניגוד אינטרסים, אין שום בעיה. הם הרי שופטים עליונים וממקום כל כך עליון ונשגב הם בכלל לא רואים אינטרסים, שיקולים זרים, חברויות וקידומים. זו בדיוק הסיבה שהם ממנים את חבריהם ומקדמים את ידידיהם. הם כל כך עליונים שכל המושג האנושי הזה של חברים, מקורבים וקרובים בכלל לא משפיע עליהם. הם, ירום הודם ויתעלה, מעל כל זה.

כשהחום עולה

עורכי מהדורות החדשות בערוצים השונים, שלום. אמנם בימים כאלה אין מנוס מלדווח על החום הכבד הרובץ מעל כולנו, מתיש ומעיק. חלק מחובתכם המקצועית היא להעלות בפנינו עמודות גרפים עזריאליות המאיימות ומסמנות את גובה המעלות העולות עוד ועוד כשמעליהם שמש נוצצת מרכיבה משקפי שמש מעל חיוך מנצח. ובכל זאת, אני תוהה, מאחר ואתם עורכי מהדורות חדשות הפועלים מתוך שיקולים רציניים ולא מתוך תאוות רייטינג, חלילה, האם אין אפשרות לייצר כתבות על מזג האוויר הלוהט בלי לשגר את המצלמות אל חוף הים? הרי חם בכל מקום, לא רק בים, בבריכה או בכל מקום בו שולטים בגדי ים מינימאליים.

התיק לענייני צמצום תיקים

ראשי הממשלה מסבירים לנו שלו היינו יוצאים למערכת בחירות רביעית זה היה עלה הרבה יותר משפע התיקים שנפלו על ראשינו. יכול להיות, ובכל זאת לא הבנתי את הטיעון. מה היה נגרע מעם ישראל אם היינו חוסכים גם וגם. גם לא הולכים לבחירות וגם מחליטים שכל ראש ממשלה ממנה עשרה שרים וזהו?

אמנם אנשים שהתרגלו למנעמי השררה והשרות היו נאלצים לשוב לעבודה פרלמנטרית רגילה ואולי קצת נזכרים איך העסק עובד מלמטה, ואמנם היו כמה וכמה ממורמרים שצריך להרגיע, אבל בשם שעת החירום והמצוקה הכלכלית יכולים היו ראשי הממשלה לרמוז לאותם ממורמרים שממש לא כדאי שהמרמור שלהם ייוודע לציבור המייחל למענה כלכלי בהול. יתכן וזה היה מצנן את חרון אפם.

בימי שפוט השופטים את עצמם

מישהו צריך להסביר לנו מה קורה כאן. שר המשפטים החדש, אבי ניסנקורן, החליט שלא למנות לפי שעה פרקליט מדינה. המשמעות היא שהיועמ"ש, אביחי מנדלבליט, ימשיך לחבוש שני כובעים, גם יועמ"ש וגם פרקליט מדינה בפועל. הוא עצמו הודיע על כך לאחר שפיטר את עו"ד דן אלדד מכהונתו כממלא מקום הפרקליט כשכתב שהוא עצמו "יישא באחריות הניהולית והמקצועית הכוללת לעבודת פרקליטות המדינה".

אבל השבוע (אולי בעקבות תשומת הלב הציבורית המופרזת) הודיע מנדלבליט שהוא בכלל לא מינה את עצמו לממלא מקום פרקליט המדינה, או בלשונו "אין מדובר בשום פנים ואופן במינוי לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, והצגת הדברים בצורה כזו היא שגויה". אז כן פרקליט או לא פרקליט? קצת התבלבלנו... או שכוונת היועץ שהוא לא מינה את עצמו לפרקליט המדינה אלא רק למי שמחזיק בידיו את סמכויותיו של פרקליט המדינה, שזה כבר משהו אחר לחלוטין...

נראה לי שלפחות למען מראית העין, בתקופה שבה יש מי שמטיל חשדות למעשים בעייתיים של מנדלבליט עצמו, בתקופה בה יש לא מעט שדורשים לחקור פלילית את מה שעולה מתמלילי שיחותיו עם אשכנזי (ומה שכנראה עולה מההקלטות שעודן ספונות בכספות סגורות ובמרתפים חשוכים בפרקליטות ועין לא שזפתם), ומאחר ומי שיכול להורות על חקירת היועמ"ש הוא פרקליט המדינה, כדאי שלפחות את סמכויות פרקליט המדינה לא ייקח לעצמו היועמ"ש. לפחות כדי שלא נוכל לומר שזה נראה בעייתי מאוד.

אפשר שאלה קטנה?

אני רק שאלה: האם לא אמורה להטריד אותנו העובדה שחבר ועדת האיתור שאישרה את מינוי אביחי מנדלבליט ליועמ"ש, השר לשעבר משה ניסים, מעריך שלו היו בידי הוועדה הנתונים על שיחות מנדלבליט ואשכנזי המינוי לא היה מאושר?

געגועים

כל כך הרבה אנשים גילו פתאום שהם בעצם ממש מתגעגעים לבית הכנסת...

להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com

לעוד כמה הערות קודמות:

סיפורי צללים ופרשות נעלמות

השמאל מאבד את הקלאסה

מצוקה בשמאל ובפרקליטות

על הניסים ועל הגבורות

אבירי היושר וחטאי השחיתות