הרב יובל שרלו תומך במנדלבליט

הרב שרלו שיגר מכתב ליועמ"ש מנדלבליט שבו ביקש לחזק את ידו ומתח ביקורת על התנהלות "האדמה החרוכה" שמתנהלת נגד מערכת המשפט.

יהונתן גוטליב , כ"ח באייר תש"פ

הרב יובל שרלו
הרב יובל שרלו
צילום: אריה כץ

ראש ישיבת אורות שאול, הרב יובל שרלו, שיגר היום (שישי) מכתב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ובו ביקש לחזק את ידו וקרא לו להיות "נאמן לאמת וליושרה במאבק בלתי מתפשר, ולמלא את שליחותך נאמנה, כדי שהאמת תצא לאור".

הרב שרלו מתח ביקורת על ההתנהלות בקרב אנשים בישראל כנגד מערכות המשפט וכינה התנהלות זו "התנהלות האדמה החרוכה".

עם זאת, הוא הדגיש במכתבו כי גם מערכת המשפט לא חפה מכלל ביקורת. "אני סובר כי גם המוסדות שנועדו להיות הבלמים והאיזונים של השלטון חרגו ממסגרתם וחטאו לעתים בגאות לב, אולם יש להבחין בין ביקורת ובין מתקפה כוללת".

את המכתב שיגר הרב שרלו לרגל יום ירושלים ומשפט ראש הממשלה נתניהו הקרב. "ביום מיוחד זה אני מבקש לחזק את ידיך ואת פועלך למען טוהר המידות של הנהגת מדינת ישראל", כתב.

"אדגיש בפתיחה כי אין לי כלים לשפוט את העובדות. איני יודע דבר עליהן. על כן, מעולם לא טענתי טענה בדבר קיומה של שחיתות או אי-קיומה. טענות אלה צריכות להיטען רק על ידי מי שנחשף למעשים השונים המיוחסים לאדם, ולהתברר בבית המשפט. מבחינתי, ראש הממשלה זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו, אם כי מעבר למערכה הפלילית – יש לי ביקורת אתית ומוסרית כבדה על דברים שהוא עצמו אינו מכחיש שנעשו", הוסיף.

"הדברים שאני כותב נוגעים לשאלות מערכתיות בלבד, שבהן אתה ממלא את תפקיד היתד הנאמן. כבר התורה, בפרשת המלך, הדגישה כי אחת משתי הסכנות האורבות לשלטון היא "לבלתי רום לבבו מאחיו", לאמור: סכנת ניצול השלטון למטרות פרטיות; נביאי ישראל עסקו אין ספור פעמים, גם בסיפורי נביאים 'ראשונים' וגם בחזונות נביאים 'אחרונים' באחד מהיסודות הבסיסיים של זכות קיומנו: והם הצדק, המשפט, היושר והגינות השלטון", ציין.

לדבריו, "לא רק באבחון ובהתראה עסקה התורה, אלא גם במצוות ודרכים כיצד להתמודד עם עוצמתו המשחיתה של השלטון. היא הטילה חובות על המלך להגביל את עצמו ("לא ירבה"); לכתוב לעצמו ספר תורה שינחה אותו; והיא הקימה מערכות מגבילות שלטון, כמו השופט, הכהן והנביא. כתבתי על כך אין ספור פעמים במקומות רבים. כדי להסיר ספק, סכנה זו אורבת גם למערכות המגבילות, שצריכות להכיר בחשיבות הריבון ובמגבלות שלהן.

"מתנהלת בישראל כעת מערכה ציבורית בסוגיית היחסים בין בעלי הכוח והשלטון, ובין המערכות שנועדו להגביל את כוחו: בין מערכות שלטוניות, ובין מערכות רחבות יותר, כגון הדיון הציבורי, הרשתות החברתיות וכדו'. זוהי סוגיה ראויה לדיון ציבורי. ברם, בהפגנה הפומבית בה השתתפתי לפני כשנתיים, אף שהתקיימה ביחד עם ציבור רחוק מאוד מתפישת עולמי בתחומים רבים, ביטאתי את עמדתי כי לא מדובר בבירור אמיתי, כי אם בפעולה מסוכנת מאוד שמטרתה שחרור השלטון ממגבלות מוסריות וחוקיות. המאבק הזה הוא סכנה עצומה לעם ישראל ולמדינת ישראל".

הרב שרלו כינה את ההתקוממות נגד המוסדות הממלכתיים "התנהלות האדמה החרוכה". "מאז, החריף המצב", כתב. "ואנו רואים לנגד עינינו התקדמות במדיניות ה'אדמה החרוכה', כלפי כל מוסדותיה הממלכתיים של מדינת ישראל, ומגבילי עוצמת השלטון וסכנת שחיתותו: כנגד הכנסת ודרכי תפקודה, חוקי היסוד, בית המשפט, המשטרה, הפרקליטות, ה'תקשורת', השיח המכבד ברשתות החברתיות ועוד ועוד. כדי להסיר ספק – אני סובר כי גם המוסדות שנועדו להיות הבלמים והאיזונים של השלטון חרגו ממסגרתם וחטאו לעתים בגאות לב, אולם יש להבחין בין ביקורת ובין מתקפה כוללת".

"אתה וציוותך ניצבים היום במוקד סערה זו, ומשמש כאחד הכוחות העיקריים במערכה המסוכנת הזו. אני מבקש שתראה את עצמך כשליח ציבור חיוני, הממלא את תפקידו נאמנה: התמודדות עם סכנות השחיתות, ניגוד העניינים והפרת האמונים במערכת השלטונית. אני צופה במחיר האישי הכבד שאתה ומשפחך משלמים על עמידתך זו. אף שאודה כי לא כל דבר שאתה עושה מובן לי, (בעיקר בפרשת הרפז – אשכנזי, אם כי גם אני מעריך שגם אם תתקבל על ידך ההחלטה לחשוף את כולה – המתקפות לא תפסקנה לרקע), אני מתפעל מההיבט הכללי של עמידתך האיתנה. 'לך בכוחך זה והושעת את ישראל' מהסכנות הפנימיות הגדולות האורבות לה".

עוד הוא כתב, "כאמור, אני מבקש לחזק את ידך, לבקש ממך כי תקיים את מצוות התורה "לא תגורו פני איש", להיות נאמן לאמת וליושרה במאבק בלתי מתפשר, ולמלא את שליחותך נאמנה, כדי שהאמת תצא לאור, בין לטוב ובין למוטב. מסור בבקשה את דבריי גם למשפחתך, שמשלמת אף היא מחיר יקר על שליחותך.

לסיכום הוסיף , "תקוותי היא שהימים הקשים האלה יתבררו בעתיד כאחת מנקודות הצומת החשובות ביותר בזהותה היהודית של מדינת ישראל – מדינת יושרה, צדק ומשפט, שבה לא נושאים פני דל, ולא מהדרים פני גדול, 'כקטון כגדול תשמעון'. ככל שנתקרב לכך – תדע כי לך יש תפקיד משמעותי בעמדה הרוחנית, המוסרית, היהודית והפטריוטית הזו".