די לאג'נדות

מוטב כי תופסק ההטרדה של מובילות הדעה הפמיניסטית את בג"ץ, הצבא, התקשורת והחברה, בשעה שמדינת ישראל עסוקה בנושאים רמי מעלה.

אל"ם (מיל') טל בראון , כ"ח באייר תש"פ

לוחמות
לוחמות
צילום: אביר סולטאן, פלאש 90

השבוע נראה כי מתקפת האג'נדות הפמיניסטיות עלתה שלב במדינה, כשאת הכותרות תפסו בג"ץ הלוחמות, סערת המכנסונים בבתי הספר התיכונים ועוד שערורייה בעקבות השארת ילדה קטנה עם מכנסונים ספק תחתונים במקום עם שמלה יפה, בהעדר תלבושת אחידה.

בג"ץ המטכ"ליסטיות

לא עוד רק גיוס לוחמות ליחידות העוסקות בהגנת גבולות שלום, כפי שנקבע תחילה עת נהגה רעיון הגדודים המעורבים כדוגמת קרקל; לא די עוד בשילוב נשים כלוחמות בגדודי התותחנים, ההגנה האווירית וחילוץ והצלה בפיקוד העורף; לא די בלוחמות בשריון בין אם יקראו להן "טנקיסטיות" או "שיריונריות" כדברי קצין שריון ראשי בזמנו. כעת יצא המרצע מן הקיטבג- לוחמות בסיירות ובחטיבות החי"ר.

הראיונות עם הבנות העותרות לבג"ץ הציגו בנות לתפארת מדינת ישראל בלי שמץ של ציניות ומירכאות. מדובר ללא ספק בבנות איכותיות, דעתניות, חדורות מוטיבציה ותחושת שליחות.

במחשבה עמוקה יותר, יש לשאול ולתהות האם הן אכן נלחמות על אמונתן ודעתן או מייצגות דעות של גופים בעלי אג'נדה פמיניסטית לכאורה, שאינה רואה בערך הניצחון והשמירה על בטחון המדינה כערך מוביל וראשון במעלה.

בראיון עם אחת העותרות המעוניינת להתגייס לסיירת גולני, הודתה זו כי רצונה בעצם לפתוח דלת שהייתה סגורה עד כה בצבא, עבור בנות צעירות ממנה. מודעת היא להבדלים הפיזיולוגיים בין המינים אך למרות זאת – מוכנה היא ושכמותה לסכן ערכים החשובים מרצונה של אישה להוכיח את יכולתה, לשרת בכל סיירת או יחידה.

ספרים, מאמרים ומחקרים רבים כבר נכתבו, ראיונות בתקשורת וויכוחים בוועדות הכנסת כבר נשמעו, אפילו פסק דין מכונן, הידוע בכינויו בג"ץ אליס מילר, כבר ניתן לפני למעלה מ-25 שנה. אך נראה כי האג'נדה הפמיניסטית שועטת במלוא עוזה, מפילה חיתתה על מפקדי הצבא ומקבלי ההחלטות במדינה, שנרתעים מהתקשורת ומכמה מובילי דיעה הזויה, יותר מאשר ממחבלי החיזבאללה.

כאמור, מחקרים רבים כבר עמדו על הסוגיה ופירטו את ההבדלים בין הגבר לאשה. הצביעו הם על משמעויות דרמטיות וכואבות, במלוא מובן המילה, לבריאות הלוחמת, אם לא יותאמו סרגל המאמצים (במילים אחרות הנמכת הקריטריונים על ידי הורדת העומס והדרישות לנשים), המזון, הציוד ושאר אמצעי הלחימה למאפייני האישה הלוחמת החדשה. 

מה עוד לא נכתב על משמעויות עירוב הנשים כלוחמות במסגרות לחימה בהיבטי היעילות והאפקטיביות המבצעית, ההשלכות על לכידות המסגרת וחוסנה, על הצורך להתמודד ולנצח את אויביי ישראל שאינם קופאים על שמריהם, אלא מתחזקים ומשתפרים מידי יום, חודש ושנה, להבדיל מאויבי ממלכת נרניה. 

נראה לי שמקדמי, או בעצם מקדמות, האג'נדה פשוט לא קראו, לא הבינו, לא הפנימו, לא אכפת להן משום ערך עליון כגון מקצועיות או חלילה וחס ניצחון, המקדשים את החיים במדינת ישראל, כדי שנוכל לחיות כאן בבטחה שנים על גבי שנים.

הגיע העת לפיכך, כי מפקדי הצבא ומנהיגי המדינה יראו למובילי ומובילות האג'נדה את הדרך לתפקידים משפיעים, בהן יש יתרון מובהק לנשים על פני גברים. למקומות בהם תרומתה של האישה עולה בעשרות מונים על תרומתם של גברים רבים, הרי ברור שגם על כך ישנם אי אילו מחקרים וממצאים.

מוטב כי תופסק ההטרדה של מובילות הדעה הפמיניסטית את בג"ץ, הצבא, התקשורת והחברה, בשעה שמדינת ישראל עסוקה בנושאים רמי מעלה, ולבטח לא בשלה לשילוב נשים בשייטת, בסיירת או ב"היחידה".

אם בכל זאת בנות, לא השתכנעתן למיקרא הדברים- אז אמליץ שתחלו במאבק בבג"ץ לשילוב נשים בקבוצת הכדורסל מכבי תל אביב או בקבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים, אולי ככה נגיע לאליפויות ולמונדיאל.

"סערת המכנסונים"

כמדי שנה, עת עולות מעלות החום, כך מתקצרים להם בשיטתיות המכנסיים והחולצות, ועולים ומחריפים הטונים הצורמים של מאבק בין המינים על שוויון וכללים, שמשום מה לא על כולם בהכרח חלים.

צודקות הבנות לכאורה, שיש לדרוש תלבושת אחידה, בין אם מדובר בהיתר ללבוש סוג מסוים של מכנס או חולצה. מה פשוט הוא לפתור את הנושא ולקבוע תו תקן אחיד לבתי הספר, לפיו יתיישרו גם חברות האופנה הגובות יותר כסף על פחות ופחות בד שמושקע, או במילים אחרות על מוצר קצר, קרוע ומהוהה.

יועיל נא שר החינוך החדש, שהיה בעברו אלוף בצבא, לקבוע מה הנורמה המחייבת בכל בתי הספר במדינה. כך יקבע הוא את הלבוש המותר לפי עונות השנה, כשבהתאם יתיישרו החנויות ותירכש ה"קולקציה". אינני מוצא סיבה אחת הגיונית למה בן ובת לא ילבשו בחורף מכנס ארוך וחולצה ארוכה עם סמל בית החינוך בו הם לומדים, אינני מוצא סיבה מדוע זה לא ילבשו בחודשים החמים מכנס קצר ולא מקוצרר, שעד הברך בדיוק מגיע. מעליו חולצה קצרה עם שרוולים שעד הקיבורת מגיעים (השריר הדו ראשי למי שמניח תפילין ו/או משקולות דואג הוא להרים).

אינני מוצא פסול בהגדרת קוד הלבוש המחייב לבנים ובנות כאחד, השומר על נורמה שוויונית, מכבדת ומכובדת בקרב כלל התלמידים וגם, לא יזיק, צוות המחנכים והמורים.

אך אם בנושא הבדלי לבוש עסקינן, הגיע הזמן לפעול למען שוויון בעניין, במקום שאת הפמיניסטיות לאחרונה מאד מעניין- בצה"ל.
אולי הגיע הזמן שגם בצה"ל יחול שוויון בלבוש בין בנים לבנות המבצעים את אותם התפקידים באותן היחידות. מדוע זה לא ילבשו פקיד ופקידה סנדלים במקום הנעל הסגורה והכבדה, האם רגלה של האישה לפתע נחשבת ליותר עדינה ורכה?  מדוע זה מותרות חצאיות לחיילות אך לא מכנסיים קצרים לחיילים שאולי חלקם לא יתנגד לחתום על "חצאית" גם אם אינו משרת בצנחנים.

מדוע זה לוחמות מסתובבות עם שער ארוך הבולט מהקסדה ומהווה נקודת תורפה איומה בקרב מגע או בצידוד הצריח והפעלת אמצעי הלחימה, בעוד הלוחם שלצדן נדרש לשיער קצר ותיקני כמו גם גילוח תמידי ולמשעי? מדוע זה החיילות הנועזות עם עגילים ולק ג'ל בצבא הולכות בעוד חיילים מטרוסקסואלים שאת אוזנם חיררו ואת גופם מורגלים לטפח, נאלצים להסיר כל סממן ואת עצמם לקפח?
אז כעת אולי גם לשר הביטחון ולרמטכ"ל כדאי לוודא שסערת המכנסונים לא תגיע לצה"ל, וכפי שהותר בסוף מכנסיים לקצר ולהצר לחיילות בלבד, עוד נמצא בבוקרו של יום בכניסה למחנה הקריה, מיכנסון צבאי קצר ומנומר, שיוחלף בסופו של דבר, כמו רובה ה- M16, במקוצרר.

בקיצור וזו המלצתי- תקן אחיד לילד ולילדה במוסדות החינוך וההשכלה במדינה, כמו גם לגבר ולאשה המתגייסים לאותו תפקיד ומשרתים באותה יחידה בצבא.

שערוריית הילדה והשמלה

אכן מיקרה מצער קרה, שאף עלול להשאיר צלקת בנפשה של הילדה הקטנה והתמימה. ילדה חביבה שעל לא עוול בכפה נקלעה לסערה תקשורתית ותפסה כותרות בכל מהדורות החדשות, אשר העצימו את העיסוק גם בה ולא בהכרח בטובתה.

ראשית, תוהה אני בהקשר זה היכן האחריות של ההורים, שאת ילדם שולחים לבית הספר בידיעה שיש בו נהלים ותקנים מחייבים? הרי קל מאד להאשים תמיד ובמהירה את המורים והמחנכים, את הנהלת בית הספר, משרד החינוך, המדינה והעולם בהיותם המכשלה. אך למרות שבמילה אחריות מסתתרת המילה אחר, מוטב דווקא שאת האחריות ייקחו גם ההורים, מבלי לגרוע קמצוץ מאחריות המחנכים לנהוג בכבוד, בשכל ובסבלנות כלפי ילדיהם של אלו שעל החוקים מצפצפים, בתקשורת צווחים, למשטרה מתלוננים ובבתי המשפט מתקפלים.

שנית, תמהה אני הכיצד התבלבלה המחנכת וחשבה לתומה שמתחת לשמלת הילדה ישנם מכנסונים ולא תחתונים?! הייתכן שאורכם של מכנסונים ותחתונים, צורתם ומרקמם דומה להפליא? יועילו נא על שאלה זו לענות אותן נשים נאורות, המחזיקות בדעה שמותר להגיע לבית הספר עם מכנסונים ולא אם תחתונים, להסביר למחנכת ואשה בוגרת ומשכילה כמותן, מה ההבדל המדויק ומדוע הדבר ה"נורא" שחשבה ועשתה לילדה ולו רק לכאורה, אינו תקין בעליל.

סיכומו של דבר

צה"ל ומשרד הביטחון צריכים לצאת פעם אחת ולתמיד באמירה חדה וברורה, ללא מכבסות מילים וקריצה, ללא השהיות ותהיות, ללא ניסויים ומסמוסים חסרי טעם ותוחלת, ולקבוע נחרצות: שילוב הלוחמות נכון שיהיה ביחידות אורגניות וחד מגדריות, בעלות אמות מידה ברורות, התואמות את ההיגיון המבצעי, את הפיזיולוגיה האנושית, את המרכיבים המנטאליים והחברתיים של צבא לוחם, הנדרש גם בחלוף 72 שנה לעמוד על משמר העם והמדינה ולנצח בכל מערכה!

הגיע הזמן להפסיק להתחנחן ולקבוע במשרד החינוך ולאחר מכן גם בצבא, שוויון שיתחיל מגיל בית הספר היסודי ועד ליום השחרור מהצבא, לפיו יתלבשו בנות החן מכף רגלן ועד ראשן כמו כל בן, בתלבושת אחידה העונה לאמות המידה, בהתאם לצבעי העונה, חוץ מהירוק שנותר, בינתיים, כצבע המחייב בצבא.

למנהיגינו אוסיף ואדגיש- כשמנהיגים מובילים על דוגמא אישית מוותרים, דווקא כשצריך יותר מכל; שאת החוקים דווקא הם אלו שמכופפים, כשמגיעה השעה להוביל ולעמוד איתן מול המעמסה; שאת התקנות מחילים הם עם "קריצה" לצד זה או אחר של המפה; שמילה של חלקם אינה מילה והבטחה שניתנה על ידם הינה מבישה, בעירבון מוגבל או חסרת כיסוי במקרה הרע; לא ייפלא על כן הדבר בעיני, שיהיו מי שאת המצב ינצלו לתועלתם או לתועלתן, יקדמו נושאים שונים במחלוקת ויכופפו כל גשר מאחד, ימחקו כל פשרה שנעשתה ותקנה שנקבעה בעבר, ללא מחשבה על ההשלכות, ללא שמץ של אכפתיות מהתוצאות.

ככה זה כשיש אג'נדות זרות המכנות עצמן "שוויוניות", הגוברות על צרכים מבצעיים ושיקולים מקצועיים מובהקים המגובים במחקרים מדעיים. אג'נדות הרומסות ערכים בסיסיים וצרכים הישרדותיים של עם ומדינה שעדיין נאלצת להילחם על קיומה.