בין ג'יהאד לאיג'תיהאד
התמנון האיראני

האיראנים מנסים להגיע לכל מקום שבו יכולה להיות להם השפעה. הם מדריכים כוחות צבאיים ברחבי העולם ויוצרים קשרים דיפלומטיים.

איתמר אילתי , ב' בסיון תש"פ

איראן
איראן
צילום: ISTOCK

בטור הקודם עסקנו במהות הסכסוך בין איראן השיעית לישראל. הפעם ננסה לגעת על קצה המזלג בהתפשטות זרועות התמנון האיראני ברחבי העולם ובפרט במזרח התיכון.

ב-1979, תחת שלטונו ותפיסתו הדתית והפוליטית של האייתולה ח'ומייני ובמקביל לביסוס השלטון השיעי הדתי מבפנים, החלה איראן לייצא את "המהפכה האסלאמית" החוצה.

במקביל ליצירת קשרים דיפלומטיים עם מדינות בעלות אינטרס אידיאולוגי, כלכלי וביטחוני משותף, איראן שאפה לעורר את הרגשות הדתיים בקרב ריכוזי השיעים בעולם מתוך מטרה להוביל, בסופו של דבר, לשלטון אסלאמי כלל עולמי.

הגוף שהינו האחראי העיקרי לייצוא המהפכה, "משמרות המהפכה האסלאמית", הוקם מתוך חוסר אמון של ח'ומייני בצבא האיראני. גוף זה אחראי על הפצת המהפכה במדינות זרות וכן על הגנת השלטון השיעי באיראן. בגוף זה ישנם כוחות מיוחדים המוכרים לנו בשם "נירוּ-יֶ קֹדְס" (= כוח קודס, כוח ירושלים), שאחראים בין היתר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן.

ההנהגה האיראנית מאוד אוהבת ומעריכה את משמרות המהפכה ואת כוח קודס. עלי ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן כיום, טען בנאום שנשא, שכוח קודס הוא "ארגון הומניטרי ללא גבולות". בשלב זה נציין, שאת מה שח'אמנאי רואה כלחימה עיקשת למען זכויות אדם, העולם מכנה בצורה פשוטה "טרור רדיקלי".

אז איך זה עובד?

בגדול, האיראנים מנסים להגיע לכל מקום בו יכולה להיות להם השפעה. הם מממנים, מאמנים ומדריכים מיליציות ברחבי העולם ויוצרים קשרים דיפלומטיים עם מדינות שמזדהות עם האידיאולוגיה שלה, או שפשוט לא רוצות להסתבך איתה.

בניסיונות ההשתלטות שלה על המזרח התיכון, איראן יצרה את מה שמכונה "הסהר השיעי", מעין ברית פוליטית-אסטרטגית-אזורית, שמשתרעת מאיראן, דרך עיראק וסוריה ומגיעה עד לבנון. המשותף למדינות הללו, היא העובדה שבהן העדה השיעית ממלאת תפקיד פוליטי משמעותי ובשל כך, תמיד יהיה שם מי שישמח לקבל תמיכה וכסף איראניים.

בעיראק, מאז נפילתו של סדאם חוסיין ב-2003, מתנהל קרב עיקש על יכולת ההשפעה באזור. בסוריה, הנשיא אסד זכה לעזרה איראנית במהלך מלחמת האזרחים ובל נשכח את ארגון חיזבאללה, ה-"בייבי" של איראן באזור, המזוהה, ממומן ונשלט בידי האיראנים ופועל בעיקר בלבנון (אבל לא רק שם).

גם בתימן האיראנים לא טמנו את ידם בצלחת. החות'ים, ארגון טרור שיעי מהפכני, השתלט על חלקים נרחבים בתימן וגרם להתקוממות צבאית נגדית של מדינות האזור (רק לשם הקוריוז, נציין שעל הלוגו החות'י כתובה הסיסמא הבאה: "אללה הוא הגדול ביותר, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, הניצחון לאסלאם". תודו שהסמקתם).

רצון ההשתלטות האירנית ועומק השנאה שלהם לישראל הביאה לכך שהם מוכנים לשתף פעולה בשמחה עם ארגונים בעלי אידיאולוגיה שונה מאוד, כגון חמאס הסוני או הרשות הפלסטינית (בימים העליזים של ערפאת).

כמו שאמרו הצרפתים, "במלחמה כמו במלחמה", הכל כשר.