יוסף שחף
יוסף שחףצילום: באדיבות המצלם

עוד לא חלף שבוע מאז הושבעה הממשלה ה-35, וכבר בציונות הדתית ישנה סערה מדבריו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף, ש'הנחה' בדבריו, במהלך שיעורו השבועי, את השר יעקב אביטן, שר הדתות החדש, לגבי מי כדאי שיהיו הרבנים הנבחרים למינויים הקרובים, ובוגרי אילו ישיבות הם צריכים להיות.

הרוחות סוערות, אבל הן נשבו כאן עוד הרבה לפני שהרב יצחק יוסף הגיש לנו אותם על השולחן כמות שהם. אולי לא נעים לומר את זה בגלוי, אבל הציונות הדתית כבר מזמן לא נספרת. למי שעדין התכחש לכך עד היום, נאלץ להיווכח לאמת בשבוע שעבר לאחר שהממשלה על שלל שרייה, השאירה את הציונות הדתית מחוץ לחגיגה, בלי יותר מידי ייסורי מצפון. ולא, למרות שיש כמה חובשי כיפות סרוגות או שקופות בממשלה ואפילו 'נציג' אחד מהציונות הדתית שברגע האחרון הצליח להשתחל פנימה, הם לא שם כנציגי הציבור הדתי לאומי, הם מייצגים את עצמם ואת הקריירה הפוליטית שלהם.

זוכרים איך בגלל הרצון להטיל חצי שנת מאסר על סוחרי פרוות בישראל כמעט נגרם משבר קואליציוני? זה קרה אחרי שהחרדים איימו להפיל את הממשלה, כיוון שהצעת החוק הזו הייתה עלולה לפגוע בתעשיית השטריימלים שעל ראש החסידים. ועכשיו, זוכרים כיצד מפלגת הציונות הדתית עוררה סערה וכמעט גרמה למשבר קואליציוני?! גם אם תפשפשו עמוק בזיכרונכם, לא תמצאו. לאורך כל השנים כל עוד היו תקציבים למוסדות החינוך, הוזרמו כספים לגרעינים התורניים ולהתיישבות, היה אפשר לאכול קוגל בשבת עם דג הרינג ללא דאגות מיותרות.

אך מדוע המינויים של הרבנים הדתיים לאומיים לא עניינו אף אחד במפלגות הדתיות? אך בעוד מונו רבנים חרדים למשרות מרכזיות בעלות השפעה, בציבור הדתי לא ראו בכך פספוס או איום על מעמד הציונות הדתית בעם? לא ברור.  

בעוד שבמפלגות החרדיות נלחמו וגם ניצחו במינוי רבנים חרדים ליישובים ולערים. הציונית הדתית נשארה מחוץ לתחום ואיננה מקבלת כבוד והערכה לא מן החרדים ולא ממפלגת השלטון. גם בליכוד שריבוי באנשים מסורתיים ואף דתיים, רואים במינויי רבנים כפינה שמורה לחרדים.

חשוב להבין, מינוי הרבנים החרדים איננה נובעת בשל הישגים גבוהים של הרבנים החרדים לעומת עמיתיהם מהציונות הדתית. כי אם נסתכל בציוני מבחני הרבנות והדיינות של בוגרי הישיבות הגבוהות וההסדר, שרובם למדו והתחנכו בישיבות תיכוניות, נמצא ציונים גבוהים יותר מהנבחנים שגדלו בישיבות חרדיות. למרות זאת, קשה למצוא רבנים שכיפה סרוגה על ראשם המשמשים כרבני ערים וישובים. עד לפני שנים אחדות עוד יכולנו להיווכח ל"עסקים" שנעשו בין ש"ס למפלגות הציונות הדתית, כשאלה היו מבטיחים לאלה תמיכה הדדית במועמדים הרצויים עליהם. העסקאות נעשו כך למשל שנציגי מפלגת ש"ס תתמוך ברב אשכנזי מהציונות דתית כרב עיר, ובתמורה במפלגות הציונות הדתית יתמכו ברב מהזרם החרדי לכהן כרב העיר הספרדי.  ברור לכל שאין זו דרך מקובלת למינוי רבנים לא רבנים מטעם ש"ס ולא רבנים מטעם הציונות הדתית.

אבל בדרך זו מונו מספר רבנים דתיים לאומיים לתפקידי מפתח חשובים, העובדה כי ש"ס חלשה על כל מינוי הרבנים הספרדיים, לא השאירה מקום לרבנים ספרדיים מהציונות הדתית כלל הזדמנות, לא משנה כמה כישרוניים הם היו, הכול פוליטיקה גרידא. בכל מקרה גם זה נגמר ברגע שהמפלגה החרדית השתלטה על משרד הדתות והמועצות הדתיות, ולא זקוקה לסחר חליפין עם ראשי נציגי הציונות הדתית בשביל למנות רבנים חרדים לתפקידי מפתח.

בשנים האחרונות כל עניין מינוי הרבנים ננטש על ידי מפלגת הציונות הדתית, מה שיצר מפלצת שקשה להשתלט עליה. למי שמחפש דוגמאות לכך אפשר לשאול את הרב אריה שטרן, רבה האשכנזי של העיר ירושלים,  המתבזה על ידי ראשי המועצה הדתית הירושלמית שרק לאחרונה הוציאה אותו מלשכתו, שחיבלה בהארכת המינוי שלו ועמדה מאחורי עוד מעללים כנגדו. וזאת רק משום שכל "פשעו" שהוא משתייך לישיבת מרכז הרב. והוא ממש לא היחידי, הרב משה אלחרר למשל, רב המועצה האזורית שלומי,  גם הוא נפגע מהמועצה הדתית שראשי ש"ס שולטים בה, המנסה לפגוע בשכרו ולקצץ לו את הכנפיים איפה שרק ניתן, רק משום שהוא משתייך לזרם 'הלא נכון ומכיוון שברכת ה'הלל' שלו ביום העצמאות צורמת לאוזניהם. זאת ככל הנראה בתקווה שהמהלכים כנגדו יתישו את הרב אלחרר ובזכות כך יפנה את משרתו לרב חרדי.  

בתוך כל זה אנו זוכרים שנתיים של חסד בהם הרב אלי בן דהן שכיהן כסגן השר לענייני דת בממשלה ה-33 שהצליח למנות רבנים מהציונות הדתית לערים ומושבים, זאת לאחר 11 שנים בהם לא היו מינויים. למרות ההצלחה זה עדיין היה טיפה בים, וגם טיפה זו אבדה. בקרוב מאוד יחלו מינויים נוספים לרבני ערים וישובים שונים, ואם הציבור הדתי לאומי לא יתעורר ומהר, נפסיד את הטיסה שוב, ולכן זאת קריאה אחרונה לציונות הדתית.

לא ברור מדוע הציונות הדתית מצליחה לייצר ציבור איכותי ומשפיע שמתברג לתפקידי מפתח בצבא, בהייטק, בשירות הציבורי ובכל תפקיד אפשרי במדינה, אך לא לרבני ערים. אולי זה משום שטרם נפלה ההבנה שכוח ההשפעה יבוא דווקא מרבנים שיגיעו מהמגזר הדתי לאומי. אולי תחילתה של גאולת הציונות הדתית תהיה דווקא ביום בו הציונות הדתית תעריך את רבניה, תלך אחריהם ולא אחרי רבנים חרדים, ויותר מכל - תלחם עבורם בכדי שימונו למשרות רבנים בעלי השפעה, ולא תמהר לוותר על התפקידים מעין אלו לציבור החרדי. רק  אז נצליח להשפיע גם בענייני דת ולא נתבייש בדרכנו ובהשקפתנו. 


הכותב הוא תושב שדה יעקב, שמאי רכב, רב צבאי במילואים ותלמיד בלימודי תעודת רבנות "יורה יורה"