הרב עמיחי גורדין
הרב עמיחי גורדיןצילום: באדיבות המצולם

מה יעשה אדם שיש לו, לא עלינו, חולה בביתו? – "דרש רבי פנחס... ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים" (ב"ב קטז.) והוסיף הנימוקי יוסף: "מנהג זה בצרפת כל מי שיש לו חולה מבקש פני הרב התופס ישיבה שיברך אותו" (שם), וכך נפסק בשולחן ערוך. וכך נהגו ישראל קדושים מזה אלפי שנים, ואף נהגו שאת התפילות על החולים הצמידו לקריאת התורה.

מהתלמוד הבבלי, דרך הראשונים והשולחן ערוך ועד אחרוני האחרונים לימדו אותנו רבותינו שאדם שיודע תורה קרוב לקב"ה. לא אל חכמי קמעות הפנו אותנו רבותינו, אלא דווקא לראשי ישיבה העוסקים בתורה הקדושה. כשאין מקדש, גדולי התורה מכפרים עלינו – "חמת מלך - מלאכי מות - ואיש חכם יכפרנה".

איש חכם בתורה קרוב וחשוב הוא אצל הקב"ה. התורה היא חוכמתו של הקב"ה. בעזרת לימוד תורה לא רק שאדם מתקשר לקב"ה, אלא האדם הופך להיות מרכבה לחוכמה הא-לוהית ונושא בקרבו את דבר ה'. אין זה אומר שאין חלילה מקרים שבהם אדם לומד תורה ונשאר אדם רע – "זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם המוות". אבל אם תוכו של האדם כברו, ואם מעשיו ויראת השמים של החכם קודמים לחוכמתו – נעשית חוכמתו סם חיים.

ובערב חג השבועות נתפלל לקב"ה. השפע מחוכמתך ומתורתך לדורנו היתום. בדור הקודם היו לנו תלמידי חכמים גדולים שיכלו להתפלל ולכפר עלינו ועל כל עמך ישראל. בעשרים השנים האחרונות איבדנו מספר רב של תלמידי חכמים גדולים. אנא בטובך הגדול, בורא עולם – תן לנו תמורתם. תן לנו להמשיך את תורתם.

המאמר יפורסם בעלון ''שבת בשבתו'' בשבת הקרובה