להיות חזקים כקבוצה מבלי לוותר על זהותנו

ההרגשה שנוצרה בין המחנות היא אחרת. כזו הנגועה בחוסר אובייקטיביות משני צידי המתרס. רצון ברור לכפות את הדעה של האחד על השני.

אוהד דהן , ג' בסיון תש"פ

דגל ישראל
דגל ישראל
צילום: אייסטוק

בפרשה החולפת, פרשת במדבר, נוכחנו לראות שלכל שבט יש את הדגל והייחודיות שלו. לכל שבט יש את השם והמשמעות שלו. זהו לא סתם שפרשה שלימה מוקדשת לשמות ומספרים. זה הרבה יותר מזה.

ברפרטואר ההיסטוריה הישראלית לאורך השנים, ניתן לראות שאין אמת אחת או שתיים. ישנם אנשים ושמות שפילסו דרך לדעותיהם במציאות. ישנם אנשים שנלחמו כדי להביא בשורה. כל אחד בתחומו.

ההקשר הראשון שעולה הוא כמובן פוליטיקה ומדיניות, אבל הדברים נכונים למדינאים ומתמטיקאים, הוגי דעות ופשוטי עם כאחד. כולם נאבקים כדי להביא משהו. להשאיר חותם. זהו סוג של צו חיים הקיים עמוק בתוך תת המודע של כל אחד מאיתנו. להיחקק. בשם.

יש בשורה של עם, יש בשורה של שבט ויש בשורה של יחיד. בימים שכאלו (ובכלל) חשוב לא לכבות בשורות. ישנה אווירה של מחנות ואין זה סוד לאיש. שמאל וימין. תומכי נתניהו ומניפי הדגלים השחורים. 'איש על דגלו באותות' - אבל לא במובן של המהות המקורית. לא במובן של נשיאת הדגל הייחודי אשר איפיין כל שבט ושבט בפרשה.

יש כאן מלחמה על עיצוב דעת הקהל. כזו שתנסה להגיע ולחדור אל תוככי שולחנות הדיונים. יש כאן ניסיון להפיכה אבל לא למהפכה אמיתית. איני אומר שמחאה זה דבר שלילי. מחאה במקורה היא צעקה. זעקה אמיתית לשינוי, הנובעת ממקום של תפילה פנימית.

אבל ההרגשה שנוצרה בין המחנות היא אחרת. כזו הנגועה בחוסר אובייקטיביות משני צידי המתרס. רצון ברור לכפות את הדעה של האחד על השני. יש אמת אחת ולא שתיים מבחינת כולם, אם תרצו. חרף לגיטימיות המחאה, משהו כאן לא עובד בצליל הנכון וזה מורגש וברור לכל.

לא סתם המדבר הוא אחד המקומות שהתורה ניתנה בהם. לחול יש תכונה שכל גרגר וגרגר עומד בפני עצמו. מבחינה אנטומית אין לגרגר החול את האפשרות להתמזג עם חברו. הוא יכול להתגבל ולהתגבש עם חברו, אבל זאת מבלי לאבד את זהותו. כך, לצד הצטרפותו אל שאר הגרגירים ויצירת ההגנה מפני הנחשול הבא, הוא גם שומר על קולו ויחודיותו. זו מציאות קיימת וכדאי שננסה ללמוד ממנה אל עולמנו אנו.

יש לנו אפשרות להיות חזקים כקבוצה מבלי לוותר על זהותנו. מבלי לכופף את דעתנו לצד השני או את דעת השני אלינו. ללא נפילה ישירה אל הידיים של המרוויחים הגדולים מחיכוכי החרבות והפלגנות. אנחנו יכולים לנצח כל משבר על אף או בזכות מגוון הדעות שקיים וללא ויתור על הערכים שלנו. גרגירים שכאלו. חזקים ובעלי שם.

אם תרצו, ניתן לנגן את הכל בצליל הרבה פחות צורם. מנגינה שתנגן לנו את הכל.

אוהד דהן הוא מנהל התיכון בישיבת בני עקיבא מירון