חג שבועות תש"פ: לימוד התורה בצה"ל פורח

שוחחנו עם בכירים ברבנות הצבאית על לימוד התורה בצה"ל ועל השאלות ההלכתיות הייחודיות והאתגרים מתקופת הקורונה.

יהונתן גוטליב , ד' בסיון תש"פ

לוחמי צה"ל ב"יום ישיבה"
לוחמי צה"ל ב"יום ישיבה"
צילום: דובר צה"ל

ערב חג השבועות תש"פ - לימוד התורה בצה"ל בפריחה. כך קובעים עוזר הרבצ"ר, רס״ן הרב אודי שוורץ, וראש תחום רעו"ת ברבנות הצבאית, רס״ן הרב קובי גרידיש.

בשיחה עם ערוץ 7 סיפרו השניים על ההכנות בצה"ל לקראת חג מתן תורה וגם סיפרו על ההתמודדות המיוחדת של הרבנות הצבאית עם משבר הקורונה בצה"ל ובמדינת ישראל.

"מתוך ראיה רחבה ומתוך בחינה לאורך השנים, התשובה היא חד משמעית כן", ענה רס"ן הרב שוורץ כשנשאל האם לימוד התורה בצה"ל בפריחה.

"אני חושב שאפשר להראות את זה מספרית בצורה קלה ביותר", הוסיף. "מספר השיעורים, מספר ימי הישיבה, מספר הפרסומים - גבוה לאין ערוך לעומת מה שהיה בעבר".

"זה לא סוד שיש תהליכים שונים שעברו על הצבא. ההוצאה של ענף התודעה היהודית מהרבנות הצבאית, שיש כאלה שדורשים אותה לכאן ויש כאלה שדורשים אותה אחרת, אבל אין ספק שבנושא הזה של לימוד התורה החייל והחיילת הדתיים בסופו של דבר זכו בפריחה עצומה שלא הייתה מעולם", אמר.

מי שאחראי בפועל ליישם את העברת והנגשת לימוד התורה בצה"ל לחיילים הוא רס"ן הרב גרידיש, ראש תחום רוח עוז ותורה (רעו"ת) בצה"ל. "התפקיד שלנו זה להעצים את רוח הלחימה ולימוד התורה בצה"ל, עבור החייל והחיילת הדתיים", אמר רס"ן הרב גרידיש, "לתת מענה לרבני היחידות, שאנחנו נוכל להעביר שיעורי תורה וימי הישיבה, ולהגיע עד לחייל הדתי האחרון בקצה".

בתחום רעו"ת מוצאים פתרונות יצירתיים להעברת התוכן הרוחני במגוון פלטפורמות. "בסיפורים, בוואטסאפים, בסרטונים. אנחנו מנסים להכווין תמיד את החומרים שאנחנו מפיצים, כמו שהפצנו למשל עכשיו לקראת חג השבועות דברים ברמות שונות", אמר רס"ן הרב גרידיש.

"החשיבות היא כמובן לפגוש את כל האוכלוסיות", אמר. "שהדברים התורניים יגיעו שווה לכל נפש, כל אחד ברמתו. אנחנו מכירים את העשייה האינטנסיבית הצבאית ואת הקושי לפתוח ספר במהלך השירות הצבאי, ואנחנו מנגישים להם את החומרים על מנת שיהיה להם קל יותר לקרוא אותם".

בין מערכי השיעורים וחוברות ההלכה שהוציאה הרבנות הצבאית לקראת שבועות, רס"ן הרב גרידיש מנה דברים נוספים שתחום רעו"ת הכין. "כלי מאוד יפה שכתבנו, ששווה לכל נפש, לכל חייל דתי ומסורתי ביחידה, הוא שלקחנו את מגילת רות והוספנו עליה הסברים קצרים ורעיוניים עבור כל חייל דתי. בדגש על מסרים שמתאימים עבור חיילי צה"ל, על ערך הרעות, על הערבות ההדדית. כל מיני מסרים קטנים שמצורפים בצמוד למגילת רות כדי שיהיה אפשר ככה לטעום קצת ממגילת רות ולא רק לקרוא".

בנוסף, "יש לנו דף שאנחנו קוראים לו 'כי בא מועד', אותו אנחנו מוציאים לקראת כל חג, ובחג השבועות השנה בחרנו להתמקד דווקא במנהגי החג. מדוע אנחנו נוהגים להישאר ערים כל ליל שבועות, ואיך יתכן שישראל נרדמו בלילי מתן תורה, ומה החידוש במתן תורה אם אבותינו קיימו אותה".

רבנות בצל קורונה

"מיד בחלוף הפסח והיות שחזרנו לשגרה בצל הקורונה, המטרה הראשית שהרבנות הצבאית שמה לנגד עיניה זו המטרה של לימוד התורה", אמר רס"ן הרב שוורץ. "בימים שלפני פסח, הטרחה הרבה לקראת פסח חייבה את הרבנים הצבאיים לעסוק אך ורק במבצע פסח על כלל היבטיו, וממש למחרת שביעי של פסח לקחו את הנושא הזה של לימוד התורה כמטרה ראשית".

לדבריו, "הרב הראשי לצה"ל כבר כשנכנס לתפקידו הגדיר כיעד את התפקיד של הרבנות הצבאית, הוא מגדיר זאת 'קול התורה ישמע במחנות צה"ל', אנחנו רוצים שבכל מקום שבו חיילים נמצאים יוכלו להתחבר וללמוד ולשמוע ולהחכים, ואנחנו כמו שאמרתי, מיד למחרת הפסח התחלנו לחשוב על דרכים יצירתיות איך אנחנו עושים את הדבר הזה בשגרת הקורונה".

"הרבה אנשים בעולם לא ידעו מה זה זום ואיך מתחברים לדבר הזה", ציין, "אבל מיד אחרי פסח התחיל השימוש בזום, בהתחלה שיעור אחד ואז עוד אחד ועוד אחד ועד היום התקיימו כבר עשרות ימי ישיבה בזום והשתתפו בהם אלפי חיילים, עם מגוון מאוד מאוד רחב של מרצים, גם רבנים צבאיים, גם מרצים מחוץ לצבא.

"אחת המגבלות שעד היום לא הוסרה באופן מלא זו המגבלה על אזרחים להיכנס ליחידות צה"ל. כלומר, לאט לאט הולכים ופותחים את זה אבל לאורך כל תקופת הקורונה מאוד הקפידו שאזרחים לא יוכנסו לבסיסים צבאיים. זה גרם למצב בו הרבה מן המרצים והרבנים והרבניות שמעבירים שיעורי תורה לחיילי צה"ל בשגרה - לא יכלו להיכנס. הכלי של הזום נתן מענה נפלא, וביום ישיבה שהתקיים בתחילת השבוע בחיל האוויר יחד עם תחום רעו"ת, השתתפו מאות חיילים, קצינים ומפקדים בכירים".

בנוסף, "היה יום מיוחד לחיילות דתיות, היה יום עיון לקראת שבועות לחיילים דתיים, ואני יכול להעיד ממש על מכשיר הטלפון החכם שלי שלפני דקה קיבלתי עוד מודעה, הפעם רבנות אכ"א מארגנת לכל החיילים והחיילות הדתיים באכ"א יום לימוד לקראת חג השבועות עם חמישה שיעורי תורה. הכל מתבצע בזום וזה יכול להגיע לכל חייל בכל מקום".

"אנחנו לאט לאט ובצעדים זהירים, כמו כל צה"ל, הולכים וחוזרים לשגרה של שיעורים פרונטליים וגם של פתיחת בתי הכנסת", אמר רס"ן הרב שוורץ. "כניסת מרצים מן האזרחות זה עדיין לא, אך אני משער שתוך שבוע-שבועיים נוכל להחזיר הדרגתית את שגרת השיעורים".

ראש תחום רעו״ת, רס״ן הרב קובי גרידיש
צילום: דו"צ

רס"ן הרב שוורץ הסביר מדוע בכלל חשוב להעצים את לימוד התורה בצה"ל. "הרבה פעמים מפקדים שאלו אותנו: 'תסבירו לנו קצת', ואני באופן אישי כעוזר הרבצ"ר ישבתי עם מפקדים בכירים, בדרגים הכי בכירם בצה"ל ונשאלנו 'מה צריך את זה? מה העניין? מה מסתתר כאן'? והסברנו להם שזה ממש שווה ערך לתפילה. כמו שכל אחד יודע שאדם שומר תורה ומצוות, חייל או חיילת דתיים, מתפללים שלוש פעמים ביום, כך גם לימוד התורה - זה חלק מהותי משגרת יומו של אדם וזה חלק מהותי משגרת יומו של חייל בצבא.

אמנם, הוא הדגיש, "לא בהיקפים שהוא רגיל אליהם בישיבה, מכינה או מדרשה, אבל כן כחלק משגרת יומו של החייל. זה חשוב גם מבחינת הערך העצמי שלו וגם כמובן כי בכוחם של תכנים, שבהחלט מחוברים לעשייה הצבאית שלו, שבסופו של דבר בונים אצלו יותר מוטיבציה, בונים אצלו עולם ערכי שבסופו של דבר גם ישרת את המשימה, וגם יגרום לו להיות חייל טוב יותר, חזק יותר".

מבצע פסח המסובך ביותר שידע צה"ל

משבר הקורונה הציב בפני הרבנות הצבאית שלושה אתגרים משמעותיים. ניהול המבצע להכשרת בסיסי צה"ל תחת איסור כניסת אזרחים וחיילי מילואים לבסיסים, מתן מענה בשאלות הלכתיות סבוכות ודחופות וגם העברת שגרת לימוד התורה בצה"ל למרחב הוירטואלי.

רס"ן הרב שוורץ סיפר על 'מבצע פסח תש"פ'. "היה כאן באמת מבצע צבאי שלא היה דומה לו, בהיבט מבצעי פסח, למיטב ידיעתנו מעולם. ראשית היה צורך לקבוע איך מכשירים את בסיסי צה"ל. ההכשרה בשנים כתיקונן מתבססת על הרבה מאוד אנשי מילואים, מתבססת על חברות אזרחיות, יש חיילי הסדר שבאים לעזור בהכשרה, וכל אלה פשוט נחתכו במסגרת מגבלות הקורונה. אי אפשר היה להכניס חיילי מילואים ואזרחים ובחלק מנקודות הקצה המבצעיות, הקפסולות הסגורות היו ממש סגורות הרמטית".

לדבריו, "היה צריך למצוא פתרונות איך אנחנו, למרות כל המגבלות, מכשירים את כל מטבחי צה"ל עד לנקודות הקצה. עסקו בדבר הזה הדרגים הבכירים ביותר בצה"ל, לדעתי מפקדים שמעולם לא דמיינו בכלל לעסוק במבצע פסח. זה היה כל שנה איזה מבצע של הרבנות עצמה והפעם באמת ישבו הבכירים ביותר בצה"ל והגדירו: ליל הסדר תש"פ יהיה ליל הסדר כהלכתו. זה היה הביטוי: 'נחוג פסח כהלכתו', כך יצא מסיכומים מהלשכות הבכירות ביותר בצה"ל, כי היה חשוב למפקדים שחג הפסח יחוג כהלכתו".

"הארכנו קצת את ההכשרה, הרבה מאוד אנשים שאין להם תפקיד ספציפי ברבנות, כמו למשל קציני מטה, הפכו להיות מכשירי מטבח, וככה מצאנו פתרונות איך להכשיר את כל המטבחים", אמר.

בנוסף, "היו שאלות הלכתיות מאוד מאוד מיוחדות", אמר רס"ן הרב שוורץ. "אני יכול להעיד, כי זה התפקיד שלי האישי. היה שיתוף פעולה מאוד מאוד הדוק בין הרבנות הצבאית לבין הרבנות הראשית לישראל, לבין כל הרשויות הרלוונטיות בצה"ל ומחוצה לו, דהיינו, פיקוד העורף, המל"ל, משרד הבריאות, בשאלות הלכתיות מאוד מאוד מגוונות שהגיעו רובן ככולן סביב עניינים שקשורים לנושא שמירת השבת.

מימין: הראשל"צ הרב יצחק יוסף, רס״ן הרב אודי שוורץ והרבצ"ר תא"ל הרב איל קרים
צילום: דו"צ

"הרב הראשי לצה"ל הוציא כמה וכמה פסקי הלכה לאורך תקופת הקורונה. כמו למשל, הנחיות הלכתיות להפעלת עמדות הדרייב-אין. היו המון המון חיילים דתיים שבעמדות הבדיקות לקורונה הם אלו שהפעילו אותן תחת פיקוד העורף, ונשאלה השאלה האם ואיך מבצעים זאת בשבת. הרב הראשי לצה"ל הוציא נייר עמדה יחד עם הרב הראשי לישראל ואמר: הבדיקות האלה ימשכו בשבת, זה פיקוח נפש גמור, צריך להמשיך ולבצע את הבדיקות האלה בשבת".

כמו כן, "התעוררה השאלה של כל הטיפול באוכלוסיית הגיל השלישי, וגם כאן התעוררה השאלה האם ואיך לבצע בשבת, וגם כאן התקיים שיח מאוד מאוד מעמיק עם מפקד פיקוד העורף, ועם סגן ראש המל"ל, עם הגורמים הרלוונטיים ממשרד הבריאות ועם הרבנות הצבאית, כדי להגיע למסקנה ולבירור ההלכתי שאכן הדבר הזה מוצדק וגם הוא מותר בשבת".

"אני באופן אישי עבדתי עם הדרגים הבכירים של אוגדה 98 שתפקידה היה להגיש סיוע בעיר בני ברק", מספר רס"ן הרב שוורץ. "גם שמה התעוררו הרבה מאוד שאלות סביב שמירת השבת. מה עושים ואיך עושים, וממש ערב השבת הראשונה שאוגדה 98 הוקפצה לבני ברק, אני בשיח ישיר עם קצין האג"ם של אוגדה 98 ועם עוד מפקדים באוגדה ועם הרב הראשי לצה"ל, והגענו למסקנה מה מותר ומה אסור לעשות שם בשבת.

"הההנחיות האלו ירדו בעזרת הוואטסאפ, כי הפעם, בשונה ממבצע צבאי אחר, הכל לא היה מסווג וממש יצאו הנחיות מאוד ברורות לרבני היחידות, רב חטיבת הצנחנים ורב חטיבת הקומנדו, שהחיילים שלהם הם אלה שביצעו את המשימות בבני ברק, עם הגדרות של מה מבצעים ומה לא מבצעים".

"אכן נדרשנו ללא מעט שאלות הלכתיות ואני שם דגש על השאלות הקשורות לשמירת השבת כי הם 'הכבדות יותר' מבחינה הלכתית. האתגר הוא להבין היטב את המציאות, להבין את המשימה, להבין את החששות ולא רק אלה שרואים אותן בקצה אלא את התמונה הרחבה, ולתת מענה", הוא מסכם.