מתן תורה במסיכות

מדינת ישראל – כמימוש תורת ישראל - היא זו הנותנת היום משמעות למציאות כולה

הרב חגי שטמלר , ה' בסיון תש"פ

הרב ד"ר חגי שטמלר
הרב ד"ר חגי שטמלר
צילום: אפרתה

השנה לראשונה נחבר את חג השבועות יחד עם פורים – כשנקרא בתורה על  מעמד הר סיני כשאנו עוטים מסכה...

והאמת היא שמעבר לבדיחה, יש קשר בין החגים. כאשר הקב"ה נתן לנו את התורה, היה זה בכפייה. " 'וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר' ... מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם" ואומר רב אחא בר יעקב: "מכאן מודעא רבה לאורייתא", וברש"י: "שאם [הקב"ה] יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם? יש להם תשובה, שקבלוה באונס".

תמיד  ישראל יוכלו לטעון 'רבונו של עולם, כפית עלינו את התורה בניגוד לרצוננו, ולכן איננו חייבים לקיימה'... ובכל זאת, "אף על פי כן", אומר רבא, "הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב 'קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים' (אסתר ט, כז) - קיימו מה שקיבלו כבר". כלומר, בפורים עם ישראל קיבל על עצמו את התורה מרצון.

הגמרא ממשיכה: "אמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי' - ה"א יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימין, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". הרב קוק (בפירוש עין איה) מסביר שהתורה היא למעשה המגמה והתכלית של העולם, ממילא "הכל תלוי, אם ישראל מקבלים את התורה, הכל קונה לו מגמה", ומתוך כך יש לה, למציאות, תכלית אליו היא שואפת להגיע.

"אם ישראל מקבלים את התורה אתם מתקיימים. ואז למפרע חיי כל, חיי עמדה וקיום הם, חיי בטחון ומגמתיות, והאומץ היסודי שולט בכל. ואם לאו, אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו", כי חיים ללא מטרה – אינם חיים!  לכן, כאשר עם ישראל קיבל את התורה, הוא "הציל את כל מעשה בראשית מכליון ומחוסר מגמתיות", כלשון הרב.

כל עניינה של תורת ישראל – הוא להתגשם במדינת ישראל. אברהם אבינו הצטווה "לך לך" להקים את עם ישראל בארץ ישראל, דבר הבא היום לידי ביטוי במדינת ישראל; ומתוך כך "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (שם, ג) – מדינת ישראל תביא ברכה לכל האנושות. במילים אחרות, מדינת ישראל – כמימוש תורת ישראל - היא זו הנותנת היום משמעות למציאות כולה.

הכל רואים בפלא קיומה של המדינה: יש כאן מאורע שלא היה כמותו מעולם, מאורע שנביאי ישראל אמנם חזו לפני אלפי שנים, אולם האנושות כולה (ובכללם יהודים רבים) לא האמינו שיקרה אי פעם. ובכל זאת, זו הפעם היחידה בהיסטוריה שעם אשר גלה מארצו במשך אלפיים שנה – חזר לארצו והקים בה מדינה. והיא משגשגת ומצליחה. ובהצלחתה - "וְיֵדְעוּ כָּל הָאָרֶץ כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל" (שמואל א יז, מו)!

בגאולה הראשונה עם ישראל קיבל את התורה בכפיה; בגאולה השניה קיבל את התורה מרצון; והיום, בגאולה השלישית, עלינו לקבל את התורה מאהבה, שהרי הדור שלנו "מאד מוכשר הוא לשוב מאהבה" (הרב קוק, עקבי הצאן).בשנים שקדמו להקמת המדינה. היו ערים שבהם היכו חובשי כיפה ברחובות, צעירים התביישו לצאת לרחוב עם כיפה והלכו עם כובעי ברט. סיפר לי  יהודי מבוגר שבילדותו בכפר סבא הוא היה משוכנע שהוא אחרון ה'דתיים' במדינת ישראל.. כמה השתנה המצב.  היום , ללכת עם כיפה ברחוב – זו גאווה! שומרי התורה והמצוות זוכים להערכה וחיבה גדולה.

בחג השבועות הבא עלינו לטובה, נעטה כולנו מסכות על פנינו, בכפיית 'הר כגיגית' בהוראות משרד הבריאות (לטובתנו ולבריאותנו), ונקבל את התורה לא רק מרצון (כפי שהיה בבית שני) אלא באהבה גדולה – ובכך ניתן משמעות למציאות כולה.

הכותב: הרב ד"ר חגי שטמלר ראש מדרשת "בדרך אפרתה" -  מכללת אפרתה