הדיון הציבורי המתעורר סביב סוגיית החלת הריבונות על אזורים שונים ביהודה ושומרון הוא דיון חסר מאוד, משום שהוא נשען על אדנים רעועים מאוד.
ראשית, הוא מתנהל תחת מעטה ערפל כבד מאוד. המילה "ריבונות" היא ססמה. מאחוריה עומדים שורה של הסדרים שצריך לייצר בנוגע להתנהלותה של ההתיישבות ביהודה ושומרון.
ההסדרים הללו לא יווצרו יש מאין, יצירתם צריכה להיות חלק מתהליך החלת הריבונות, והאופן שבו הם יווצרו תשליך על השאלה האם החלת הריבונות תהיה תהליך חיובי ומבורך או תהליך הרסני ומסוכן.
שנית, הוא מתנהל תחת מעטה כבד של אגדות אורבניות אודות טיבה של ריבונות, אגדות שמפריעות לדיון מושכל בסוגיה החשובה הזו.
נתחיל מהאגדות. החשובה שבהן היא האגדה שנשמעת מפיהם של רבים מאוד, חלקם אנשים רציניים, בקיאים בהוויות העולם ומחוברים למציאות, לפיה החלת הריבונות היא "פוליסת ביטוח להתיישבות".
ובכן: קשקוש. החלת הריבונות כשלעצמה אין לה דבר וחצי דבר עם עתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון. היא לא פוליסת ביטוח ואפילו לא רבע פוליסה שכזו. החלת הריבונות היא תהליך ישראלי פנימי של שינוי מעמדם המשפטי של אזורים הנמצאים בשליטה אפקטיבית של מדינת ישראל.
העובדה ששטח נמצא בריבונות מדינת ישראל ולא מוחזק בתפיסה צבאית לא משליכה בשום צורה על שאלת עתידו המדיני. רבין ניהל מו"מ מתקדם מאוד למסירת שטחי רמת הגולן והישובים שבה לידי הסורים למרות הריבונות הישראלית שהוחלה במקום למעלה מעשור קודם לכן. ברק ניהל מו"מ למסירת חלק ניכר ממזרח ירושלים, כולל חלקים מהעיר העתיקה ו"שכבות" מהר הבית למרות שהריבונות הישראלית הוחלה שם למעלה מ-30 שנה קודם לכן.
יתרה מזו, תכנית המאה של טראמפ, שהחלת הריבונות תהווה קבלה שלה במפורש או במשתמע, אמורה לכלול גם היא העברת שטחים בריבונות ישראלית מלאה (כזו שמרבית מדינות העולם מכירות בה, לא ריבונות מהסוג שיוחל ביו"ש שתוכר בעיקר על ידי ארה"ב) לידי המדינה הפלסטינית. בקיצור: ריבונות לא מבטחת כלום. היא לא יוצרת שום שינוי במעמדו של השטח מבחינת היותו "קלף מיקוח" במשא ומתן מדיני עתידי.
בהקשר הזה חשוב להבין שתוכנית המאה כמשהו שמחייב את הממשל האמריקני "תמות" יחד עם סיומו של ממשל טראמפ. זה יכול לקרות בעוד פחות משנה וזה יכול לקרות עוד מעט יותר מארבע שנים וחצי, אבל זה יקרה. אם יתרחש נס ובמקומו של טראמפ בעוד ארבע שנים וחצי יכנס נשיא רפובליקני לבית הלבן אז התכנית תמות רק "דה פקטו". אם יכנס לבית הלבן נשיא מהמפלגה הדמוקרטית התכנית הזו תמות גם "דה יורה". כך שעל התכנית בטח אין סיבה לסמוך. מכיוון שגם הפלסטינים יודעים את זה, הם פשוט יחכו כמה שצריך.
אז למה בעצם ריבונות? הסיבה העיקרית שבגללה החלת הריבונות חשובה כל כך, והמקום שבו היא באמת יכולה להיות מהלך משנה מציאות, זו ההתיישבות. החלת ריבונות אם תיעשה באופן הנכון יכולה לשנות מהקצה לקצה את מצבם של מרבית היישובים ביהודה ושומרון ולאפשר להם מציאות חיים "נורמלית" הרבה יותר מזו שהורגלנו לה. לא עוד הזדקקות לחסדיהם של קציני צבא אלא חיים במדינת ישראל הריבונית והמתוקנת.
אולם, היתרון הזה מותנה בשאלה מה יהיה "תוכנה" של הריבונות, והאם היא באמת תביא בכנפיה את היתרונות הגדולים כל כך שלהם ההתיישבות ביו"ש מייחלת. השאלה הזו כבדת משקל משום שחלק ניכר מהסוגיות הרלוונטיות הן משפטיות באופיין, ומי שעומד בראש המערכות המשפטיות שעוסקות בנושאים הללו הם משפטנים שנטייתם האישית, איך נגיד זאת בעדינות, לא בדיוק בצד של ההתיישבות.
קשה לפרט פה הכל, אז נסתפק בשתי דוגמאות קטנות: האם החלת ריבונות משמעה החלה אוטומטית של משטר הקרקעות בישראל על האזורים שבהם תוחל הריבונות? האם באזורים שבהם תוחל הריבונות תבוטל ההבחנה בין "אוכלוסיה מוגנת" (כלומר הפלסטינים) לבין הישראלים, הבחנה שיוצרת אפלייה מובנית כלפי האוכלוסיה הישראלית?
התשובה לשאלות הללו לא נמצאת בידי האמריקנים, מי שיכריע אותן יהיו פוליטיקאים ומשפטנים ישראלים. אסור לקבל ריבונות שתהיה "חתול בשק". צריך להתעקש על הבהרת כל הסוגיות הרלוונטיות לפני החלת הריבונות, לא אחריה, אחרת המהלך הזה לא יהיה בשורת גאולה אלא בכייה לדורות.