עולים דרגה - בצבא ובחברה

'שלוה' מפעיל מזה כשנה את 'עולים דרגה' - פרויקט ייחודי עבור בוגרים בתפקוד גבוה, שמשלב שירות התנדבותי בצבא לצד לימוד תורה לשמה

ניצן קידר , י"ב בסיון תש"פ

משתתפי התוכנית בבית המדרש עם הרבנים רימון וחדרי
משתתפי התוכנית בבית המדרש עם הרבנים רימון וחדרי
צילום: ארנון בוסאני

כל ביקור במרכז הלאומי שלוה בירושלים הוא מיוחד בפני עצמו, אבל הביקור הזה היה שונה וייחודי. בשעת צהריים מאוחרת נראים משתתפי פרויקט 'עולים דרגה' חוזרים מבסיסי מג"ב או צה"ל שבהם הם משרתים. העיניים של חניכי שלוה נשואות אליהם, ומבטי ההערכה שמלווים אותם ניכרים היטב.

עד לפני כמה שנים טיפל מרכז שלוה בילדים מגיל לידה עד גיל 21. מאז גדל משמעותית נפח הפעילות, ועם המעבר למרכז הלאומי שלוה בשכונת בית וגן בירושלים, פותַח השירות לבוגרים, הכולל בין היתר דיור בקהילה, תוכניות תעסוקה שונות, קורסים לבוגרים ועוד.

את הניסיון הרב שנצבר עם השנים ואת אנשי המקצוע מן השורה הראשונה, רתמו במרכז לתוכנית הדגל 'עולים דרגה'. מדובר ביוזמה של שלוה ומשרד הרווחה, ושותפים בה כאמור המרכז האקדמי לב, צה"ל ומשמר הגבול.

התוכנית הוקמה במטרה לאפשר לבוגרים בתפקוד גבוה לעבור מסלול דומה לזה של בני גילם: שירות צבאי, לימוד תורני ואקדמי ותרומה משמעותית לקהילה. כל זאת לצד ליווי שוטף ומקצועי. חשוב לציין כי מרכז שלוה מלווה את החיילים החל מההכנה לשירות הצבאי והטיפול בתהליך מול רשויות הצבא, וכמובן גם לאורך כל מהלך ההתנדבות בצבא או במג"ב.

המשתתפים זוכים למתחם מגורים מרווח משלהם ונהנים, לצד השירות והלימוד במרכז האקדמי לב, משלל פעילויות ברחבי המרכז.

בנוסף, במסגרת ההעצמה, הבוגרים חונכים ילדים עם צרכים מיוחדים בתוכניות השונות של העמותה, מעורבים מאוד בקהילה, מתנדבים בעמותות שונות ובמקומות נוספים.

כיצד נראה יום בחיי הקבוצה?

מוטי דדוש, מנהל תוכנית 'עולם דרגה', מספר כי "היום שלהם מתחיל מוקדם מאוד. הם קמים בשעה 6:30 לתפילה וארוחת בוקר. ולאחר מכן הם יוצאים למשימות השונות - בסיסים, התנדבות או לימודים.

"כשהם חוזרים בשעות אחר הצהריים, לאחר מנוחה קצרה הם ממשיכים בתוכנית שלהם, הכוללת בין היתר שחייה ופעילויות ספורט שונות, לימוד, תפילות וקורסים שונים.

"גולת הכותרת היא שלכל משתתף יש התנדבות - חניך קבוע שאותו הוא חונך באחד מימי השבוע. הם נותנים בעצמם ולא רק מקבלים, ויש כאן משהו גדול. זו תוכנית מעצימה והם אוהבים אותה מאוד".

"לתת להם הרגשה שהם יכולים לזכות בכתר תורה"

הרב אמנון חדרי, רב בבית המדרש של המרכז האקדמי לב, מלווה באופן שוטף את הקבוצה, ומבחינתו הם חלק בלתי נפרד מבית המדרש. "הרעיון של המרכז האקדמי לב הוא לבוא ולמלא את החלק הישיבתי בתוכנית. הם חלק מהתלמידים שלי לכל דבר. אנחנו נפגשים לשיעור פעמיים בשבוע, הם משתתפים גם בשיעורים של ראש בית המדרש הרב יוסף צבי רימון, ואני רוצה שהחבר'ה ירגישו שהם מסוגלים ללמוד גמרא ומפרשים. אנחנו לומדים יחד מסכת תענית. הם מפלפלים, מקשים ומתרצים, ואני מקווה שנסיים יחד את המסכת. חוץ מהשיעור יש להם שעה וחצי של סדר בבית המדרש בחברותות, בעיקר בנושאי הלכה", מסביר הרב חדרי, "ובימי חמישי יש לנו התוועדות בסוף היום".

מה לדעתך תורם הלימוד המשותף למשתתפי התוכנית?

"יש כאן תרומה כפולה: קודם כול לימוד תורה והקניית הערך שהם יודעים ומסוגלים ללמוד בצורה טובה ולעיתים מעמיקה, ובנוסף ההרגשה שהם חלק בלתי נפרד מבית מדרש גדול ומשמעותי. הרמב"ם אומר שכל מי שרוצה לזכות בכתר תורה - זוכה. אנחנו רוצים לתת להם את ההרגשה וגם את היכולת לזכות בכתר תורה".

ואיך אתה מתרשם שהם חווים את חוויית הלימוד?

"הלימוד הוא בשמחה. הם נהנים ושמחים לבוא. אני מרגיש שהם חלק מהמשפחה ממש, הם אפילו התארחו אצלי בבית כמה פעמים. יש תחושה עמוקה של שייכות וקשר".

מלאכי בעדני, מנהל מערך הבוגרים בשלוה ומייסד התוכנית, מציין את הקבוצתיות והחיבור כחלק מהערך המוסף של התוכנית. "לדעתי הערך המוסף הוא החיבור שלהם לקבוצה ולחבורה. הקבוצה הזו נותנת להם תחושה של שייכות. זה גם מאפשר להם לחוות את החיים כפי שבני גילם חווים, וזה ערך שהוא גדול כשלעצמו".

מה אתה רואה לנגד עיניך כשאתה פוגש אותם יום יום?

"אני רואה חבר'ה שפורחים. טוב להם. מורגש היטב שהם נמצאים במקום שלהם. הם מספרים שיש להם משמעות ועניין בחיים. החבר'ה שלנו, שחלקם היו משולבים במסגרות ישיבתיות ואחרות, לעיתים התקשו למצוא עניין ולהשתלב באופן מלא, אבל בתוכנית כל אחד מרגיש משמעותי וחלק מדבר גדול מאוד. יש להם מקום להביע את עצמם ואת דעתם. הם גם התגבשו באופן מיוחד כקבוצה".

מה מייחד את 'עולים דרגה', כמובן מעבר לעובדה שמדובר במעטפת שלא הייתה קיימת עד היום?

"בעיניי הייחודיות של התוכנית היא שהמבט והתכנון שלה נעשו במבט של מאקרו ומיקרו - מצד אחד רואים את כולם כקבוצה ומסתכלים על האתגרים והדינמיקה, שזה מאוד חשוב עבורם, ובמקביל אנחנו עוסקים ביחיד ורוצים להנגיש את המסגרת באופן שהכי מתאים לפרט. ברגע שהכול מונגש לכל אחד לפי הדברים שהכי מתאימים לו - יש סיכוי גבוה להצלחה, וזה מה שקורה בשטח.

"כל אחד עושה משהו שמתאים לו, והם שותפים בבניית התוכנית ובבחירת סדר היום שלהם. בלימודים, כל אחד לומד עם החברותא בגובה העיניים חומר שהוא מרגיש שיכול לקדם אותו ונמצא בתחומי העניין שלו. כשהכול נעשה ממקום של בחירה אישית וחיבור, חוויית ההצלחה גדולה יותר, ותחושת הביטחון העצמי מתחזקת ומתעצמת. אנחנו שומעים את זה מההורים שלהם ולא פחות מהחברים שלהם, שמספרים שהם מאוד מרוצים מהמקום שהם מגיעים אליו בתוכנית".

"זה בית שני לכל דבר ועניין"

אחת האמהות היא צופיה לקס, אמא של אלישיב המשתתף בתוכנית. היא מספרת על האושר בכך שבנה מצא לא רק מסגרת יוצאת דופן, אלא בעיקר את מקומו, בגיל שבו לא מדובר במשימה פשוטה לשום נער.

צופיה מספרת שהתוכנית של שלוה יצרה אצל בנה שינוי חיובי שלא הושג במקומות אחרים. לדבריה, התוכנית פתרה קודם כול את המצוקה של נערים דתיים שנמצאים בתפקוד גבוה, אך אין אף מסגרת ייחודית מותאמת להם. "מצד אחד קל יותר לגדל ילד שהוא בתפקוד גבוה מאוד, ומצד שני יש אתגרים גדולים מאוד ברגע שהילד מגיע לגיל בוגר. הרי אין ישיבות תיכוניות לילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. הם נופלים בין הכיסאות.

"הבן שלי היה בישיבת הסדר, ומאוד רצה להשתלב בצבא, שמיד פטר אותו משירות. התחלנו לברר על עמותות, ובכולן הילד הולך לתפקיד בצבא וחוזר הביתה בכל יום בלי מסגרת מחזיקה. כששמענו על המסגרת של שלוה, מיד התקשרנו בהתרגשות וביקשנו שיצטרף".

החיבור היה מיידי או שההתחלה הייתה קשה?

"בהתחלה לא היה לו קל, אבל היום זה מבחינתו הבית השני. מדובר בצוות יוצא דופן שעושה עבודת קודש אמיתית ואכפת לו מכל נער ונער עד לרמות הכי עמוקות. הבן שלי, לדוגמה, לא רצה להסתפר תקופה מסוימת. מנהל התוכנית ניגש אליו, שוחח איתו, ניתח איתו למה בעצם הוא רוצה להאריך שיער, מה היתרונות והחסרונות. הוא חזר הביתה מסופר, שמח וטוב לב. זה אומר שהצוות מצליח לגעת, ויש הרגשה של בית לכל דבר ועניין. זה נהדר בעיניי.

ומה הרגשתם אחרי שהוא נכנס לתוכנית?

"ההתקדמות בתקופה הקצרה שהוא שם מדהימה. התפתחות אישית, התפתחות מנטלית, תפיסות עולם. מלווים אותו באופן שמעולם לא ליוו אותו. אם בעבר בתיכון הייתה כיתה קטנה, פתאום יש מסגרת שמתמודדת כולה עם הקשיים היומיומיים ומדברת על דברים שלא דיברו עליהם. יש שם תוכן מעמיק שהם מקבלים לצד הגיוס, והם מרגישים שהם בעלי ערך. הם לא שונים או חריגים, אלא הם חלק מזה, והדבר גורם להם להרגיש מאוד טוב.

"מלווים אותם בחברותות, ממלאים את היום שלהם בפעילות. הילד יושב ופותח דף גמרא עם מישהו שמהווה אתגר עבורו. לא רק שהוא נמצא עם שווים לו בשלוה, אלא מגיעים גם אנשים מבחוץ שמציבים בפניו אתגר ומסמנים לו יעד.

"כשגילינו את התוכנית אמרנו לבן שלנו - במיוחד בשבילך הוקם פרויקט כזה. כך זה הרגיש לנו", מסכמת האם. לתחושה שלה שותפים גם ההורים למשתתפים האחרים בתוכנית. לדבריהם, 'עולים דרגה' הצליחה בתוך כמה חודשים להפוך את הנערים לחלק ממשהו גדול, ובכך לנטוע בהם יכולות חדשות ותקוות חדשות לעתיד.

רועי באט, משתתף בתוכנית, מספר לנו: "חיפשתי הרבה זמן תוכנית שתתאים לי. התגבשנו פה מאוד ונהיינו קבוצה טובה של חברים. זו חברות לכל החיים. אני מרגיש שהתהליך שאני עובר במסגרת התוכנית מכין אותי ליום שאחרי הצבא. אני בא ממשפחה של אנשי צבא, וגאה להמשיך את המורשת הזו ולתרום את חלקי למדינה".

"זו בדיוק המטרה", מסכם קלמן סמואלס, נשיא ומיסד שלוה, "להעצים אותם, לבנות אותם ולתת להם את המקום שלהם, שבו יתפתחו ויוכלו, מעבר לבניין העצמי, לתת ולהעניק לאחרים - מה שהם מאוד אוהבים ורוצים לעשות".

***

לפרטים נוספים ולהרשמה לתוכנית:

אדוה במברגר, רכזת רישום

052-3802913

rst@shalva.org

***