כלוב של זהב

מסקנות הוועדה לבחינת תנאי המחבלים בבתי הכלא, שהשר גלעד ארדן אימץ בתחילת 2019, היו צריכות כבר להיות מוטמעות עמוק במערכת.

שילה פריד , י"ב בסיון תש"פ

 "מי שמנהל את הכלא הם האסירים ולא הסוהרים". אסירים ביטחוניים
"מי שמנהל את הכלא הם האסירים ולא הסוהרים". אסירים ביטחוניים
צילום: חסן ג'די, פלאש 90

לא פעם נשמע צמד המילים "קייטנת כלא" כביקורת על אופן הכליאה של מחבלים, אבל במשך השנים לא נעשה מאמץ של ממש לתקן את המצב. בחודש ינואר 2019 הודיע השר לביטחון הפנים דאז, גלעד ארדן, כי החליט על צמצום תנאי המחבלים בבתי הכלא כך שיהיו במינימום המתחייב על פי הדין הבינלאומי, לאחר שאימץ את עיקרי המסקנות של הוועדה הציבורית שהקים לבחינת התנאים של המחבלים בבתי הכלא. אומנם בשטח, קרוב לשנה וחצי אחרי שוועדת ארדן מסרה את החלטותיה, המצב כמעט שלא השתנה.

בין ההנחיות שהעבירה ועדת ארדן לשירות בתי הסוהר הופיעה ההנחיה "להפסיק להחזיק את המחבלים באגפים לפי שיוך ארגוני. חמאס לא ישבו באגף נפרד ופת"ח באגף נפרד. האגפים יהיו מעורבבים, כך שהתנהלות האסירים לא תהיה כקולקטיב בפני שב"ס, וההתייחסות לכל אסיר תהיה באופן פרטני ככל שניתן". עוד הוחלט כי לא ייעשה שימוש בתפקיד "דובר האסירים" המנהיג את המחבלים מול הסוהרים, אלא נציגים מתחלפים: "השר ארדן החליט על קביעת פונקציה של נציג אסירים מתחלף, אשר יעמוד בקשר עם שלטונות בתי הסוהר אך ורק בנושאים כלליים ובשום אופן לא כאלה שנוגעים באופן פרטני לאסירים, וכן שנציג אסירים זה לא יהיה מחבל עם דם על הידיים".

עדויות ומסמכים שהגיעו לידי 'בשבע' מלמדים כי ההחלטות כמעט שלא שינו את המדיניות בבתי הסוהר. "מי שמנהל את בית הכלא הם לא הסוהרים אלא האסירים", אומרים עובדים בשב"ס, "למעשה בתוך בתי הסוהר פועלים סוג של ארגוני טרור. האסירים מחולקים לפי ארגוני טרור שבמסגרתם פעלו ועשו את הפשיעות שבגינן הובאו לכלא. את הקשר עם המחבלים אנחנו עושים דרך ה'דוברים' - מנהיגי האסירים שהם בחרו. למרות ההחלטה להפסיק את הבישול העצמי - האסירים לא מגיעים לחדר האוכל לקבל ארוחות מהמטבח של המקום כמו כל אסיר בבית הסוהר, הם אחראים לעצמם גם בעניין הזה, וכך נמשכת תרבות ארגוני הטרור לתוך בתי הכלא".

כאשר הוקמה הוועדה, הורים שכולים שבניהם נרצחו בפיגועים על ידי אותם המחבלים תלו בה ציפיות, אך עם הזמן התברר כי המדיניות שהתווה המשרד לביטחון הפנים נותרה בעיקר על הנייר. אחד הדוחפים למהלך, יושב ראש תנועת 'אם תרצו' מתן פלג, אומר ל'בשבע' כי "התחושה היא מאכזבת. הקמת הוועדה נתפסה כהצלחה גם של 'אם תרצו' וגם של פורום משפחות השכולות שדחפו את הנושא הזה. תלינו בזה המון תקוות, וזה היה סוג של הישג של המאבק שלנו לשינוי תנאי המחבלים בכלא, אבל ההישג נגמר בהקמת הוועדה.

"לצערנו, בשב"ס לא חותרים לתיקון הבעיות. עם מסקנות והנחיות הוועדה לא עושים שום דבר. כלום לא קורה. אנשים בתוך השב"ס מאוכזבים מכך. ציפינו להרבה הרבה יותר. המחבלים חוגגים ואף אחד לא עוצר בעדם. בעיניי זו נקודת מבחן משמעותית מאוד של השר לביטחון הפנים החדש אמיר אוחנה - אם יצליח לקיים את מסקנות הוועדה זו תהיה הצלחה. מקווה שבתקופת השירות שלו במשרד לא תהיה החמצה כמו שחווינו עד כה. כרגע השר אוחנה עושה רושם שהוא בא לעבוד. ניתן מאה ימי חסד, אבל אחריהם נדרוש טיפול משמעותי בסוגיה הזאת, והחגיגה בכלא תיפסק".

יותר צדיקים מז'נבה

"יש פלשתינים שמתדרדרים למצב בריאותי קשה ואין להם כסף לטיפולים, אז הם משתתפים בפעילות טרור כדי להיכנס לכלא הישראלי וכך לקבל כל שירות שהם רק רוצים", אומרת ד"ר ענת ברקו, ששימשה כחברת כנסת מטעם הליכוד, ובהכשרתה היא קרימינולוגית וחוקרת אשר נפגשה במשך 15 שנה עם טרוריסטים בכירים בבתי הכלא בישראל במסגרת עבודות המחקר שלה. את תרבות האסירים ותנאיהם היא מכירה היטב. "גם מי שרוצים תעודת בגרות או תואר עם הקלות וסיוע צמוד עושים זאת. הזכויות שמקבלים מחבלים בכלא הן מעבר למה שכל אזרח או חייל מקבל, בגלל היחס בישראל כלפי אותם אסירים".

ד"ר ברקו מסבירה כי הבעיה היא ביחס הבסיסי בישראל כלפי המחבלים. "אנחנו מדברים עליהם כטרוריסטים, אבל היחס שהם מקבלים בבתי הסוהר הוא של שבויי מלחמה. הם זוכים לתנאים טובים הרבה יותר מאלה שמחייבת אמנת ז'נבה, הם מתנהלים כקבוצה מאוגדת. הם נכלאים לפי השיוך הארגוני - אנשי פת"ח, חמאס, ג'יהאד - כל אחד עם החברים שלו. כחוקרת בבתי הסוהר, אם הייתי רוצה לדבר עם אחד האסירים, הייתי צריכה להגיע דרך מנהיג הקבוצה שלהם. האוטונומיה היא שלהם".

נקודה נוספת שמפחיתה את ההרתעה של המחבלים היא ניסיון העבר שלהם עם עסקאות שחרור מחבלים. "צריך לומר אחרי שנים של מחקר - אין בכלא אסיר ביטחוני אחד שלא חושב, ואפילו בטוח, שהוא יצא מהכלא עוד לפני גמר גזר הדין. גם אם יש לו 40 מאסרי עולם שפסק לו בית משפט, ברור לו שהוא ישוחרר עוד קודם בעסקאות כאלה ואחרות. דוגמה קיצונית לכך הייתה כשגלעד שליט נחטף. המדינה עצרה וכלאה בכירים בהנהגת חמאס - הם היו בטוחים שלא ישוחררו לפני שליט, אבל בפועל הם שבו הביתה הרבה לפני עסקת שליט".

"הטיפולים הרפואיים שמקבלים האסירים הם הרבה מעבר למה שאיזשהו אזרח יכול לקבל במסגרת סל הבריאות. תרופות יקרות מאוד שאין לאזרחים ואין לחיילים - האסירים מקבלים. שב"ס, שאחראים על האנשים האלה, על בריאותם ועל שלומם, מנסים בעיקר לשמור על השקט, לתת להם מה שיבקשו ובלי שיהיו בעיות. וכשזו המדיניות, אלה הן התוצאות".

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "בציבור הישראלי יש הרבה מידע חלקי ושגוי בכל הנוגע להחזקת אסירים ביטחוניים בתוך בתי הכלא, שרובו נובע מתעמולה זולה המייצרת כל העת 'חדשות כזב'. אסירים ביטחוניים מוחזקים בבתי הכלא עפ״י החוק הישראלי ובהתאם לאמנות בינ״ל שעליהן חתומה מדינת ישראל.

"שב״ס פועל וימשיך לפעול להמשך יישום ההמלצות. לאורך השנים מוקשחים תנאי המחיה של האסירים הביטחוניים ובכלל זה פירוק אגפים, חיפושים קפדניים על בסיס יומי בכל אגפי הביטחוניים, פיזור הנהגות, הכנסת אסירים להפרדות, בניית מטבחים מחוץ לאגפים, התקנת מערכות טכנולוגיות לבקרת מים וצמצום השימוש בהם על מנת למגר את תופעת בזבוז המים, הצרת צעדיהם בכל הנוגע להתנהלות קבוצתית על ידי הנציגים שהם ממנים, צמצום מוצרים שאותם הם רוכשים מכספם, דרדור תנאי המחיה והרחבת פרויקט התקנת מיסוך הסלולר בכל אגפי הביטחוניים בארץ עפ״י תוכנית סדורה.

"לצד זה, הסוהרים ולוחמי היחידות המיוחדות בשב"ס, העומדים בחזית הלחימה בטרור בבתי הכלא, עושים עבודתם במקצועיות ובנחישות לסיכול הכוונת פעילות חבלנית מתוך הכלא ולשמירה על הסדר והביטחון של מתקני הכליאה ושל כלל תושבי מדינת ישראל, תוך ביצוע חיפושים יזומים בכל אגף, בכל תא, בכל שעה ומול כל אוכלוסיית האסירים ששפוטים במצטבר למאות שנות מאסר. הסגל המקצועי בשב״ס מתמודד מול ניסיונות לפגיעה בהם ואף לרצח, ומסכל מדי יום ניסיונות של הברחת ציוד אסור כמו גם טלפונים ניידים, המוברחים בתוך גופם של עצורים ואשר נועדו להכווין פעילות חבלנית מתוך כותלי הכלא. שב"ס ארגון הכליאה הלאומי של מדינת ישראל ימשיך לפעול בנחישות ובעוצמה ולעמוד איתן בחזית הלחימה בטרור בבתי הכלא".