הנתונים ברורים: הגל השני של הקורונה כבר כאן

סקירה מדעית של הנתונים שמתקבלים ממדינות שונות בעולם, מובילה בדיוק לתוצאות שהתחלנו לחוות השבוע: עלייה ברמת התחלואה

אסף משניות , י"ב בסיון תש"פ | עודכן: 15:33

המחיר הכלכלי היה בלתי נסבל. שוק מחנה יהודה
המחיר הכלכלי היה בלתי נסבל. שוק מחנה יהודה
צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

הנתונים מהשבוע האחרון מעלים חשש כבד כי ישראל עושה את הדרך הישירה לעבר התפרצות מחודשת, וזאת לאחר שכבר הושגה שליטה על מוקדי התפרצות הנגיף במדינה, ועקומת הנדבקים שוטחה לכדי נדבקים בודדים ביום.

עוד קודם לחג השבועות התגלה מוקד הדבקה בתיכון הגימנסיה בירושלים, ובמהלך החג התברר שמעל למאה תלמידים מבית הספר נדבקו בקורונה. בנוסף, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, בלא פחות מ־40 בתי ספר התגלו חולים מקרב התלמידים או המורים, ובסף הכול כ־220 נדבקים חדשים - מה שהוביל לסגירת המוסדות.

אל ההתפרצות במערכת החינוך מצטרפת הדבקה נרחבת שהתרחשה במערך התחבורה הציבורית: ביותר ממאה קווים התגלו חולי קורונה - ומאות אזרחים נשלחו לבידוד. גם פתיחת בתי הכנסת הובילה לעלייה בהדבקה בערים דוגמת פתח תקווה, שבה שורה של בתי כנסת של הציבור החרדי נסגרו מחדש עקב הדבקה נרחבת שהתרחשה בהם בימים האחרונים.

נקודת המפנה בהתפרצות המחודשת חלה בשבוע החמסין לפני כשבועיים. בעקבות החום הכבד שינה משרד הבריאות את ההנחיות והתיר לשהות במרחב הציבורי ללא מסכות, וכך גם בבתי הספר. התוצאה הייתה שגם כאשר השרב חלף, הציבור לא שב לשמור את נוהלי משרד הבריאות. בריאיון לחדשות 12 השבוע הודה סגן שר הבריאות החדש, יואב קיש, שההנחיה ההיא הייתה טעות קשה.

"כשהגיע החמסין, הדיונים אצל גורמי משרד הבריאות היו לגבי שתי אפשרויות למערכת החינוך: האם מחזירים את בתי הספר להסגר ומונעים לימודים, או שמתירים להסיר את המסכות. החליטו להסיר את המסכות, על בסיס תפיסה שהם פחות מדבקים. כל מי שעקב אחרי מה שקורה בעולם ידע שזה לא נכון", אומר ד"ר אורלב לוי־ניסנבוים, מרצה בכיר במסגרות הכשרת רופאים בבתי חולים ברחבי ישראל, מרצה במחלקה לביולוגיה במכללת סמינר הקיבוצים ומומחה לביולוגיה תאית ומולקולרית ולמערכת החיסון.

יכול להיות שהבעיה המרכזית הייתה שפשוט פתחנו את המשק מוקדם מדי?

"אני חושב שהיום ברור לכולם שפתחנו מוקדם מדי, אבל הבעיה הייתה בעיקר הוויתור על ההדרגתיות. ויתור על הקפסולות הפך את כיתות הלימוד למרכזי הדבקה. התוצאה הייתה שילדים, שנדבקים לא פחות אם כי מציגים הרבה פחות תסמינים, חלו בהיקפים נרחבים. אלה חזרו לבתים והדביקו את הוריהם, כשאף אחד מהם לא יודע שהוא נדבק. ברגע שהוסרו ההגבלות בצורה מהירה מדי, ואפשרו מפגש של בני 60 ומעלה עם הילדים והנכדים, בעצם חשפנו שוב את האוכלוסייה בסיכון למחלה. צריך לקוות שלא נתחיל לראות עלייה חדה בקרב האוכלוסיות בסיכון, אם כי לצערי עלינו לצפות לכך בתקופה הקרובה".

הדרגתיות מביאה תוצאות

הוויתור על ההדרגתיות במדיניות הכניסה לשגרת הקורונה הפך, באופן לא מפתיע, לבעיה הקשה שהובילה את ישראל לעבר התפרצות מחודשת. בתחילת הדרך דיבר ראש הממשלה נתניהו על כך שישראל תפעל במודל האוסטרי - פתיחה הדרגתית ואיטית מאוד של המשק, כדי שיוכלו לנטר את ההתפרצויות בצורה נבונה יותר. מהר מאוד, בעקבות לחץ ציבורי נרחב של בעלי חברות, ראשי ערים וגם אזרחים, ההדרגתיות נעלמה כמעט לחלוטין. התוצאה, בדיוק כמו במדינות אחרות שפעלו כמו ישראל, הייתה עלייה במספר הנדבקים.

מבדיקה מחקרית שנעשתה עבור 'בשבע' על ידי חברת המודיעין והייעוץ הבינלאומית 'אדקיט' מקבוצת יפעת, עולה תמונה ברורה למדי: מדינות שפתחו את הסגר בצורה הדרגתית הצליחו לקיים שגרת קורונה מבלי לראות עלייה משמעותית במספר הנדבקים. לעומת זאת, במדינות שבהן פתיחת המשק נעשתה ללא נקיטת אמצעי זהירות נרחבים, חלה התפשטות מחודשת.

המחקר בדק שש מדינות מרכזיות במדיניות החזרה לשגרה. המדינות שנמצאות בצד שחווה גל הדבקה מחודש הן איטליה, ספרד ודרום קוריאה. באיטליה הסירו את הסגר על מחוז לומברדיה, מוקד ההתפרצות המרכזי במדינה, בארבעה במאי. שבוע אחר כך חלה עלייה חדה במספר הנדבקים, ובשיא התגלו כאלף חולים חדשים. בעקבות כך חזרה לומברדיה להגבלות והצליחה להנמיך שוב את עקומת הנדבקים. הפתיחה המחודשת של האזור נעשתה בצורה הדרגתית הרבה יותר. בקטלוניה שבספרד התרחשה התפרצות מחודשת בעקבות מסיבה שהתקיימה בברצלונה ויצרה מוקד הדבקה נרחב באזור. סיפור דומה התרחש גם בדרום קוריאה.

לעומתן, בדנמרק ובבריטניה לא חלה עלייה במספר הנדבקים למרות פתיחת המשק. התנהלותה של דנמרק בפתיחת המשק צריכה לשמש במודל לחיקוי, שכן היא הראשונה שהחלה בהקלת הסגר. האפידמיולוג הראשי של דנמרק אף אמר בחודש מאי שלא נראה כי המדינה בדרך להתפרצות מחודשת. בבריטניה, למרות שאין עלייה בנתונים, נשמעים קולות רבים הגורסים שהפתיחה נעשית מהר מדי, בעוד המדינה עדיין מתמודדת עם הגל הראשון. אל שתי המדינות הללו יש להוסיף את אוסטריה וניו זילנד, שמסירות את ההגבלות בהדרגתיות קפדנית ומצליחות לשמור על מספר נדבקים נמוך במיוחד.

בתפר שבין המדינות שחוו גל שני לבין המדינות שהתמודדו עם הפתיחה בהצלחה נמצאת גרמניה, שמציגה נתונים מעורבים. מצד אחד, מקדם ההדבקה עלה מ־0.7 באמצע אפריל, עד ל־1.13 בסוף מאי. לעומת זאת, במספר חולים מוחלטים, מספר הנדבקים החדשים מדי יום הוא מהנמוכים מתחילת המגפה.

חוכמת הבדיעבד

"צריך לומר בהגינות - משרד הבריאות פתח את המשק לפי הנתונים שהיו לפניו, והנתונים הצדיקו את הפתיחה", אומר ד"ר מיכאל דור, לשעבר ראש אגף בתי חולים במשרד הבריאות ומרצה בכיר בתחום מינהל בריאות באוניברסיטת אריאל. "היה ברור שפתיחה תוביל להדבקה מחודשת, אבל הערכת הסיכונים הייתה שמערכת הבריאות יכולה להתמודד עם מספר נדבקים עולה מצד אחד, בזמן שמצב המשק נמצא במצב מזעזע. בהתחשב בנתונים שהיו מונחים בפני משרד הבריאות, התקבלו החלטות הגיוניות למדי".

הנתונים אולי מצדיקים זאת, אבל לא היה צריך להקפיד בצורה יתרה על ההדרגתיות בפתיחה?

"צריך גם להיות הוגנים ולומר שכל מה שאנחנו אומרים כרגע הוא חוכמה בדיעבד. מה שכן, הייתה בעיה באיסוף הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטות על פתיחת המשק. בשביל לקבל החלטות חכמות ככל הניתן, צריך מודיעין. בפועל, ההתנגדות הנמשכת של המשרד לעריכת בדיקות נרחבות הובילה לכך שהם קיבלו החלטות עם מידע חסר, כשאין לפניהם את כל הנתונים שיכולים ללמד על מצב ההדבקה בישראל. בנקודה הזאת ישראל לא עשתה ככל יכולתה כדי להתמודד עם הנגיף, וזה הוביל אותנו למה שאנחנו רואים כעת".

הלחץ הגדול בהקלות הסגר נבע מהצורך לפתוח את הכלכלה הישראלית אחרי תקופה ארוכה של סגר. "פתיחת השווקים לאחר תקופת קיפאון ארוכה היא צעד מתבקש. משבר הקורונה פגע אנושות בסקטורים רבים בכלכלה הישראלית, ופתיחת השווקים לפעילות מחודשת היא הדרך הנכונה להשיב את הרכבת אל הפסים", אומר שלמה גוטליב, מנהל מחקר בחטיבת הפיננסים של חברת 'אדקיט'.

כשרואים את נתוני העלייה בהדבקה, בצל החשש מחזרה לסגר מחודש, לא היה עדיף להתנהל אחרת?

"כן, אבל אין בזה סתירה לפתיחת המשק. ישנם שני משתנים שיקבעו את הצלחת המהלך לחזרה מלאה לשגרה: אחריות האזרחים בשמירה על ההנחיות, והמשך מעקב קפדני והדוק אחר מספר הנדבקים, שתאפשר במידת הצורך נקיטת צעדים מחמירים בשנית על מנת למנוע התפרצות המונית שתשיב את המשק לקיפאון. במקביל, במדינות השונות נעשים צעדים מקבילים לפתיחת השווקים לפעילות מחודשת. טוב תעשה הממשלה אם תבחן את השפעת הצעדים שננקטו במדינות השונות ככלי לבחינת ההשלכות ולהמשך זהיר ובטוח של חזרה לשגרה".

הלחץ הגדול לפתוח מחדש את המשק נובע לא מעט מהמדיניות הכלכלית שמדינת ישראל מפעילה במשבר הקורונה. "לו מדינת ישראל הייתה מזרימה כסף למשק, ניתן היה לייצר יותר אורך נשימה כדי לקבל החלטות בצורה שקולה יותר", אומר פרופ' ניסים בן־דוד, נשיא האקדמית גליל מערבי ופרופ' לכלכלה. "כשנכנסנו לסגר בחודש מרץ היה ברור שהמשק יסבול בצורה קשה, אבל זה גם היה הכרחי. אף אחד לא הופתע מהמספרים שאנחנו רואים כיום. אבל במקביל לכניסה לסגר, היה צריך לייצר תוכנית סיוע כלכלי כלכלית נרחבת שתסייע למשק להתקיים בתקופה הזאת. את זה לא עשו".

בן־דוד מוסיף ומפרט את היעדר ההתערבות וההשקעה הממשלתית במשק. "הנתונים של החשב הכללי של האוצר מלמדים שמינואר ועד סוף אפריל ההשקעה הממשלתית במשק גדלה ב־0.3% בלבד. אלה נתונים אפסיים ממש. ההכנסה לעומת זאת ירדה ב־11.7%, כשתשעה מיליארד הם למעשה כספי הביטוח הלאומי שהמדינה לקחה בכל שנה, והשנה לא לקחה. במילים אחרות, ההכנסה של המדינה בארבעת החודשים האחרונים ממיסים ירדה בארבעה אחוזים בלבד. הגירעון של הממשלה בארבעת החודשים הראשונים גדל בפחות מאחוז אחד מהתוצר המקומי הגולמי בלבד. לעומת מה שקורה בכל מדינה אחרת, אלה נתונים זניחים. לעומת זאת, הביקוש להשקעות ירד, הייצוא ירד והצריכה הפרטית ירדה, כולם בצורה משמעותית מאוד. כדי לכסות על הפער הזה המדינה הייתה חייבת להגדיל את השקעתה במשק, גם במחיר של גידול בחוב הממשלתי, שהוא במצב טוב יחסית. בפועל מדברים על קיצוץ בתקציב. זאת מדיניות שדוחפת את המשק למצב של שפל כלכלי"