פקודה על הפנים

על רקע סערת גילוח הזקנים שעורר השבוע מחדש הרמטכ"ל כוכבי, מתברר כי גם חילונים מוצהרים נלחמים על הזכות לגדל זקן במדים

חגית רוזנבאום , י"ב בסיון תש"פ | עודכן: 12:51

יוכי ברוך עם בנה ובעלה
יוכי ברוך עם בנה ובעלה
צילום: באדיבות המשפחה

"אביב כוכבי הוסיף לנו השבוע הרבה עוקבים חדשים לדף הפייסבוק 'פטור זקן'", מדווחת בסיפוק יוכי ברוך מהיישוב כמון שבגליל. אבל לאמיתו של דבר, היא הייתה מוכנה לוותר על ההישג הזה בשמחה, אם חלף זאת כוכבי היה לוקח צעד או שניים אחורה.

יוכי ברוך היא דמות כמעט דמיונית במציאות הישראלית הנוכחית: חילונית תושבת הגליל, שכבר שנה שלמה היא ובני משפחתה מגויסים למיזם שהקימה ונקרא 'פטור זקן' - פשוט ובלי התחכמויות. המטרה: ביטול פקודת הזקן בצה"ל, וחתירה לכך שכל חייל יוכל לגדל זקן בחופשיות במהלך שירותו הצבאי, ללא בירוקרטיות מיותרות ומעיקות. כרגע המיזם פעיל בעיקר ברשתות החברתיות, וברוך מספרת על פניות רבות המגיעות אליה מחיילים מתוסכלים ושבורים - לא פחות - כתוצאה מפקודת הזקן הקשיחה בצה"ל. המיזם מכוון בעיקר לחיילים חילונים, שבשונה מחבריהם הדתיים, רובם אינם מודעים מספיק להליך קבלת פטור זקן מטעמים אישיים (בשונה מחייל דתי, המקבל את הפטור מטעמים דתיים בדרך כלל).

מסכת ליקויים של שנים

בראשית השבוע התפרסם כי בעת ביקור שערך במספר בסיסי צה"ל, הורה הרמטכ"ל אביב כוכבי להקשיח את אכיפת פקודת הזקן. זאת לאחר שזיהה התרופפות במשמעת בקיום הפקודה, והחיילים המזוקנים שראה גרמו לו לתחושה שמדובר בצבא של "פלנגות", כלשונו. עוד פורסם כי כוכבי הורה לשלוח לבדיקה מחדש באופן גורף את כל הפטורים הקיימים. ההנחיות הללו לא הוצאו כמסמך רשמי של מנסחי הפקודות בצה"ל, אלא בהנחיה שבעל פה שניתנה בשטח. הדבר גרם לבוקה ומבולקה, שכן כאשר לא מדובר בפקודה מנוסחת רשמית, הרי שהדברים נתונים לפרשנותם של המפקדים בכל מקום, ובתווך נמצאים החיילים, שסופגים את השלכותיה של קשת הפרשנויות הרחבה.

אכיפת פקודת הזקן והוצאת הפטורים היא סאגה מתמשכת בצה"ל כבר שנים, עם גרף עולה ויורד של רף המתיחות סביבה. על פי רוב, המאבק הוא למען החיילים שומרי המצוות, אשר מבחינתם הוראה לגלח את זקנם היא פגיעה חמורה באמונתם ובאורח חייהם. בשנת 2017 פרסם נציב קבילות החיילים דאז האלוף במיל' יצחק בריק דוח חמור החושף ליקויים רבים בנושא פקודת הזקן, ופגיעה בחיילים רבים שלדבריו "הציפו אותו בפניות". הוא תיאר מקרים שבהם נכפו חיילים לגלח את זקנם בניגוד לחוקי צה"ל, והורה בדוח לפעול לתיקון הליקויים במערכת על מנת שהליך הוצאת הפטורים יתנהל כסדרו בלי לפגוע בחיילים. הנחייתו של כוכבי, שעל פניו לא ניתנה מתוך מחשבה מעמיקה, מלבה מחדש את האש סביב הנושא הנפיץ ממילא.

"אני חושבת שהמאבק בפקודת הזקן צריך להיות מאבק ציבורי משותף לכל גוני החברה הישראלית", טוענת יוכי ברוך, "משום שמדובר פה בטובת צה"ל. נושא הזקנים פוגע קשה בצה"ל. ההתעסקות של החיילים והמפקדים בנושא הזה, הזמן והכוחות שהם צריכים להקדיש לזה - זו מציאות מטורפת". ברוך, כאמור, נלחמת על זקנם של החילונים לא פחות מזה של הדתיים, לאחר שחוותה על בשרה את המאבק הדון קישוטי של בעלי הזקנים בטחנות הרוח של הפקידות הצה"לית. היה זה לאחר שבנה של ברוך, בוגר מכינה קדם־צבאית, התגייס לצה"ל וביקש לשמור על זקנו. הוא נשלח לרב לקבלת פטור, ולאחר שזה שאל אותו אם הוא שומר שבת ונענה בלאו, אמר כי אין באפשרותו להוציא את הפטור. "הוא נאלץ להתגלח וזה שבר אותו, היה לו קשה מאוד. זה השפיע על כל הבית, כי הוא סירב לפגוש חברים ואנשים כשהוא מגולח, ולא יכולנו להזמין אנשים הביתה". הבן הגיש בקשה לפטור מטעמים אישיים, ונענה בשלילה. הוא הגיש ערעור, אולם בינתיים חולפים חמישה חודשי בירוקרטיה שבהם הוא מחויב להמשיך לגלח את הזקן, שאותו בחר לגדל במודע כמרכיב אישיותי וזהותי, מסבירה האם. "הוא היה מזה בדיכאון קשה שאין לתאר". אחרי המתנה ממושכת הגיעה התשובה לערעור, אבל גם הפעם היא הייתה שלילית. "קיבלתי הביתה ילד במצב קשה. הגשנו תלונה לנציב קבילות החיילים, ורק בתום תשעה חודשים מהגיוס הוא קיבל סוף סוף את הפטור".

אחרי המסע הזה החליטה ברוך להקים את המיזם 'פטור זקן', שמנגיש את המידע הרלוונטי לחיילים על זכותם לגדל זקן בצה"ל, על הפרוצדורות ועל הפקודות הרלוונטיות. אז מה כל כך חשוב בזקן, גם למי שאינו מקיים אורח חיים דתי? "בגילוח הזקן נלקח מהם משהו חיוני באמונה שלהם", מסבירה ברוך, "אלה חבר'ה שהגיעו לצבא אחרי תקופה ממושכת שבה גידלו זקן מבחירה, וכשאתה אומר להם להתגלח - אתה לוקח מהם את מי שהם. התוצאות מרחיקות לכת: הם מאבדים את הביטחון העצמי ואת המוטיבציה, לא רוצים להיות מפקדים, לא רוצים לחתום קבע. חיילים מזוקנים לעומת זאת הם טובים אפילו יותר, עם הזקן יש להם ביטחון עצמי, כוח מנהיגות".

פציעת העור לקבלת פטור

עד כמה שהתיאור הזה נשמע דמיוני, ברוך נחשפת מדי יום לעשרות חיילים שמתנים באוזניה סיפורים שכאלה. עד כמה רחוק זה יכול להגיע? הנה סיפור לדוגמה: חייל מסוים ניחן במה שמכונה 'בייבי פייס'. ללא זקן הוא נראה ילדותי מאוד, עדין למראה. החייל, שאמור להתקדם בסולם הפיקוד במסגרת תפקידו, מבקש לשמור על זקנו בידיעה שזה מה שיקנה לו מעמד וסמכות מול פקודיו. בצה"ל מסרבים להעניק לו את הפטור, שכן על פניו הסיבה אינה עומדת בשום קריטריון. המחיר שהחייל מוכן לשלם עבור הזקן גבוה במיוחד: "הוא סיפר לי שמדי כמה חודשים הוא פשוט פוצע את עצמו בעור הפנים, הולך לרופא ומקבל פטור זקן מטעמים רפואיים". ברוך כבר לא מופתעת מסיפורים כאלה, וטוענת שיש עוד באמתחתה. "חושבים 'כולה זקן', אבל זה לא נכון. בשבילם זה דרמטי, זה חלק מהזהות שלהם".

ברוך יודעת לספר שדבריו של אביבי כבר הובילו לאיסוף הפטורים בבה"ד 1 ובחינתם מחדש. "אני מקווה שהסערה הזו תגרום לשקול מחדש את פקודת הזקן. זו פקודה איומה לדתיים ולחילונים כאחד, זו פגיעה בזהות שלהם. מטרטרים אותם בצבא בנוהל שלם שמעסיק את כל המערכת, בלבול מוח על משהו חסר היגיון. מה הקשר בכלל בין משמעת לזקן? צריך לשנות את הפקודה הזו ולתת לחיילים להתעסק בדבר שלשמו התגייסו".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com