פני הדור כפני הפוקר

אינספור גורמים מנסים לבחוש במפות הריבונות ובקידום ההצבעה בכנסת, אבל נתניהו מקפיד להדיר כמעט את כולם ולא לחשוף לאן מועדות פניו

ניצן קידר , י"ב בסיון תש"פ

סמוטריץ' נואם במליאה, השבוע
סמוטריץ' נואם במליאה, השבוע
צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן היא הסוגיה הבוערת ביותר במערכת הפוליטית, וצפוי שתהיה כזו עד לרגע שבו יכריע ראש הממשלה בנימין נתניהו כיצד ינהג. בסביבתו של ראש הממשלה יודעים לומר לנו שמנוי וגמור עימו להחיל ריבונות, ככל הנראה במועד שקבע מראש, תחילת חודש יולי. אבל יש לא מעט גורמים שמעיבים על הסיכויים שההחלטה הזו תתקבל במועדה או שבכלל תתקבל.

לנתניהו יש כל הסיבות להתעכב. המפות הסופיות עדיין לא מוכנות, ואלה שהוא מציג בפני גורמים ספורים, מדאיגות מאוד את ראשי ההתיישבות, שכן הדרישה האמריקנית היא להשאיר אפשרות של רצף טריטוריאלי ערבי. האמריקנים עובדים עם ישראל על תיקוני המפות, אבל העבודה טרם הושלמה, ואיש לא ראה מפה סופית, כזו שבאמת תרגיע את המודאגים ותבהיר שהמהלך אינו מסוכן כפי שמציגים אותו חלק מנציגי הציבור.

לצד זאת עולים כמה תרחישים שראש הממשלה שוקל בימים אלה: הראשון הוא לעשות הפרדה בין הכרזת הריבונות להסכמה לתוכנית השלום. בסביבתו של נתניהו יעצו לו להעלות את החלת הריבונות להצבעה בכנסת רק אחרי שיודיע לאמריקנים שהוא מקבל את תוכנית טראמפ כבסיס למשא ומתן, ובעצם בתוך בסיס זה גם את רעיון הקמת המדינה הפלשתינית. לכנסת יביא נתניהו אך ורק את החלת הריבונות, ויימנע מלהזכיר את תפוח האדמה הלוהט שבממשל מעוניינים לשמוע עליו.

רעיון נוסף שנזרק לחלל האוויר הוא הסכמה לדעה האמריקנית שיש להמתין עם המהלך, אבל לצד זאת מהלך מוקטן של ריבונות - על מעלה אדומים או על בקעת הירדן בלבד. מהלך כזה מדאיג מאוד את ראשי ההתיישבות. נתניהו יאותת שפניו לריבונות באמצעות צעד שיצמצם למינימום את הזעם הפלשתיני או הירדני ולא ייתן לגיטימציה לגינויים בינלאומיים, וגם בתוך הציבוריות הישראלית מדובר בשני מקומות שהריבונות עליהם זוכה לקונצנזוס רחב יחסית. גם האמריקנים לא יאמרו מילה אם יהיה מדובר במהלך מוגבל.

יש גם רעיונות אחרים וכולם נשקלים בכובד ראש, אבל את ההחלטה צריך לקבל אדם אחד, והוא שומר את הקלפים הכי קרוב לחזה. כמה משרי הליכוד הביעו השבוע דאגה מהמצב, ורמזו כי הם מרגישים שנתניהו אינו מגובש מספיק על המהלך. גורמים בלשכת ראש הממשלה אומרים על כך: "ראש הממשלה חזר ואמר כי הוא מחויב לנהל משא ומתן על בסיס תוכנית טראמפ, ובמקביל ממשיך במתווה החלת הריבונות".

סוכריות ומחירן

הצד האמריקני תופס נפח משמעותי מאוד בסוגיית הריבונות. הדעות בממשל חלוקות: סגן הנשיא מייק פנס והשגריר האמריקני בישראל דיוויד פרידמן מובילים את הקו שלפיו יש לאפשר לישראל להחיל ריבונות בלי יותר מדי התניות. יועצו וחתנו של הנשיא האמריקני, ג'ארד קושנר, תומך בקו של מחיר: הסכמה למתווה התוכנית, כולל מדינה פלשתינית, בתמורה למתן אור ירוק וגם גיבוי בזירה הבינלאומית להחלת הריבונות.

כמו שזה נראה ונשמע, קושנר הוא המחליט בסופו של דבר. השבוע עצר נתניהו את ישיבת סיעת הליכוד בשל טלפון ממנו. על הקו, בשיחת ועידה, היו גם ראש צוות השלום אבי ברקוביץ', השגריר פרידמן ושגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר.

גורמים אמריקניים אומרים כי בשיחה הזו שמע נתניהו שהאמריקנים אינם מתלהבים מהכרזת ריבונות נחפזת. לדעת קושנר, אין שום סיבה למהר, ועדיף לעשות מהלך שקול מאשר מהלך מהיר שעלול לגרום לאמריקנים בעיות קשות בזירה הבינלאומית, כשהם עסוקים מאוד בזירה הפנימית עם המהומות ברחובות בשבוע האחרון, ותוך כדי הניסיונות להתמודד עם משבר הקורונה.

יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, טוען בשיחה איתנו כי הכנסת האמריקנים כגורם משפיע על ההחלטה, היא צעד שגוי. לדבריו ההסכמה חשובה, אך אינה משהו שההחלטה תלויה בו.

"חייבים להחיל ריבונות בכל מקרה, זו הזדמנות היסטורית לצעד כזה. אני כופר בספין שמנסה לספר לנו שהמהלך מחויב הסכמה אמריקנית. לוי אשכול מהשמאל החיל ריבונות על ירושלים המשוחררת, גם מנחם בגין החיל ריבונות על רמת הגולן בלי הסכמה אמריקנית - והעולם לא התמוטט. מי שעוסק בספין הזה שהכול דורש הסכמה אמריקנית מנסה או להכין לעצמו אליבי למהלך של אי־החלת ריבונות, או לקדם הכרה בהקמת מדינת טרור. ההסכמה של הממשל לא שווה את הסיכון של המדינה בהקמת מדינת טרור או חלילה בהפקרת עשרות אלפי מתיישבים לסכנת חיים ביישובים מבודדים", אומר דגן ל'בשבע'.

"אני מודאג מאוד. ליבו של ראש הממשלה במקום הנכון, ואני כאן כדי לשמור עליו שלא יגיע לנקודה של פירוק של המחנה הלאומי על ידי הקמה של מדינת טרור. כשאנחנו אומרים שאנחנו הופכים יישובים למבודדים, זאת מפת נסיגה, זה בעצם לכתוב תעודות פטירה ל־19 יישובים", מזהיר דגן.

בינתיים נראה שהאמריקנים מתכננים סוכרייה אחרת שתקל על נתניהו את עיכוב מהלך הריבונות, אם יחליט על כך. מזכיר המדינה פומפאו, שעד לפני זמן לא רב אמר שישראל היא זו שצריכה להחליט לגבי הריבונות, נשאל השבוע על הנושא בריאיון, והעדיף להתעלם באלגנטיות מהשאלה. הוא בחר במקום זאת לספר שארה"ב מתכוונת לנקוט צעדים קשים נגד בית הדין הבינלאומי בהאג, בין היתר בשל החקירה שלו נגד ישראל בעקבות תלונות על בנייה ביהודה ושומרון.

"בימים הקרובים יתפרסמו שורה של הצהרות, לא רק ממזכירות המדינה אלא מגופים נוספים של הממשל האמריקני, כחלק ממהלך כולל נגד מה שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג מנסה לעשות", אמר פומפאו, והוסיף: "בית הדין הפך למושחת ומנסה לרדוף אחרי מי שפועלים כחוק, ואנחנו לא ניתן לזה לקרות. בית הדין בהאג והעולם כולו יראו שאנחנו נחושים למנוע מהחיילים שלנו ומבני בריתנו בישראל להיות נרדפים על ידי בית הדין הזה".

נזכיר כי האמריקנים גורסים שלבית הדין אין כלל סמכות לדון במתרחש ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברצועת עזה. פומפאו עצמו, בביקורו האחרון בישראל לא מזמן, ציין כי ארצות הברית תדאג להיאבק בבית הדין, אם יימשכו ההליכים נגד ישראל. רק לפני חודש טענה התובעת בבית הדין כי למוסד סמכות לדון בתביעות באשמת פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על ידי ישראל, גם בשטחים אלה. מהלך אמריקני, לצד דעה של חלק מהמדינות החברות בבית הדין נגד הפעילות האנטי־ישראלית, עלול לתקוע ואולי אף לבטל כליל את הטיפול בתביעות נגד ישראל, ומבחינת הממשל בארה"ב זו סוגיה משמעותית.

"החזרת את הסומק ללחיים"

אחד מבכירי רבני הציונות הדתית צלצל השבוע לח"כ בצלאל סמוטריץ' ואמר לו: "החזרת את הסומק ללחיים של הציבור". זה קרה אחרי נאום אופוזיציוני, מהקשים והחזקים שנשמעו בשנים האחרונות מצד אנשי ימין כלפי הליכוד והעומד בראשו, על זניחת הציבור הדתי־לאומי. הרקע היה דיון לפני הצבעה על העברת ראשות הוועדה למינוי דיינים לידי השר לשירותי דת מש"ס.

סמוטריץ' נזהר מללכת על ראשם של הנציגים החרדים, וסנט דווקא בשרי הליכוד ממגזר הכיפות הסרוגות בזה אחר זה, ועל ראש הממשלה אמר: "נתניהו בז לציונות הדתית - לדרכה, לרבותיה, לאנשיה ולתורה שלה". הוא פירט כיצד השפיל נתניהו את שרי הליכוד מהציונות הדתית, ואמר שעל הציבור להבין בדיוק עם מי יש לו עסק.

ח"כ איילת שקד, שעלתה לנאום אחריו, אומנם אינה משתייכת כביכול לציבור הדתי, אבל גם היא השמיעה עמדה נחושה מאוד. "נתניהו אמר לנו: 'אתם תלכו לאופוזיציה ותסתפקו ברסיסים. את הוועדה למינוי דיינים אתן לחרדים'. זו חרפה. אני מקווה מאוד שהציונות הדתית בפעם הבאה תהיה חכמה ותראה איך נתניהו הוליך אותה שולל ואיך אתם הולכתם אותם שולל. הציבור לא יסלח לכם", אמרה לשרי הליכוד שנכחו באולם המליאה.

בימינה מתכוונים לנקוט את הקו הזה לאורך התקופה הקרובה. הם לא מצטרפים, כמו ישראל ביתנו, למחול האופוזיציוני של הצעות אי־אמון, או לשיתוף פעולה עם השמאל והרשימה המשותפת. במפלגה מתכוונים לאתגר את הממשלה בשורה של נושאי דת ומדינה, ולהביך הן את הליכוד והן את המפלגות החרדיות.

השאלה המרכזית היא האם מעבר למי שציפו להרמת קרנו של הציבור - גם אם מהאופוזיציה - המלחמות של ימינה נוגעות לכל הקשת הציונית־דתית. תוצאות הבחירות האחרונות מלמדות שהציבור אכן צריך להתעורר, אך השאלה הבוערת היא אם ברצונו לעשות זאת. תשובה ציבורית חדה וברורה עדיין אין, אבל נראה שההתחלה מבטיחה. בימינה צריכים כמובן לעסוק בנושאים הבוערים כאופוזיציה לוחמת, ולצד זאת צריכים כבר מעכשיו להתנער ולחשוב על הבשורה הפוליטית הבאה של הציונות הדתית: כיצד תיראה מפלגה אחת מאוחדת, כיצד ייבחרו אנשיה, מי יעמוד בראשה ומה תהיה האג'נדה המשותפת. יש קולות רבים ומגוונים בכל הסוגיות, אבל החלטה מעכשיו - מהשלב הראשון של הקדנציה - תראה לציבור שהולכת להיות כאן בנייה משמעותית לקראת המערכה הבאה. מי שרוצה לעורר את הציבור צריך להתחיל כבר מחר, ולא לחכות עד שריח הבחירות יעלה שוב באוויר.