תורת השלבים הישראלית

בבואנו להחיל את הריבונות רק על חלק מיו"ש חובה עלינו להקפיד לעשות זאת באופן שלא יפגע בתביעתנו להחיל בעתיד את הריבונות על כל השטח

עמנואל שילה , י"ב בסיון תש"פ

דונלד טראמפ
דונלד טראמפ
צילום: רויטרס

1.

את הוויכוח הפנימי בימין ובהתיישבות בשאלת היחס לתוכנית טראמפ יש לנהל כדיון בין אחים לדרך ולמטרה. כמחלוקת לשם שמיים. אין כאן טובים מול רעים וגם לא צודקים לחלוטין לעומת מי שאיבדו את הצפון.

אסור גם שהדעות השונות יתפלגו לפי האינטרס המקומי של מי שהתוכנית מיטיבה עם היישוב שלהם לעומת מי שהיא מקשה עליו. על כף המאזניים צריכה לעלות טובת ההתיישבות כולה, טובת ארץ ישראל וטובת מדינת ישראל.

תוכנית המאה המוצעת מחזקת משמעותית את אחיזתנו בבקעת הירדן ובחלק משטחי יו"ש, אבל במקביל עלולה לרופף את אחיזתנו ואת תביעתנו ביחס לאזורים אחרים בלב ארצנו. היא פותחת דלת לפיתוח מהיר יותר ולהעמקת שורשים ברוב היישובים, אבל במקביל גוזרת הקפאה, ניוון ומצוקה דווקא על חלוצי ההתיישבות באזורים מרוחקים ומבודדים.

אין בה עקירת יישובים מאושרים, אבל משתמע ממנה הרס של מאחזים שהם למעשה יישובים לכל דבר. מצד אחד היא קובעת עובדות בשטח ומציבה תנאים שיקשו מאוד על הקמת מדינה פלשתינית, אך מאידך היא כוללת כוונה אמריקנית מוצהרת לחתור להקמתה של מדינה כזאת. התוכנית מחברת את ההתיישבות למדינת ישראל, אבל גם קוטעת ומפרידה את החיבור הטריטוריאלי והתחבורתי בין אזורי ההתיישבות השונים. יש בה יתרונות רבים שלא מאפשרים לדחותה על הסף, לצד חסרונות רבים שמקשים מאוד על אימוצה כפי שהיא. היא טובה יותר מכל תוכנית אמריקנית שהוצעה לנו עד כה, אבל בעייתית מכדי להפוך לתוכניתה של ישראל.

2.

בסופו של דבר, היחס לתוכנית המאה צריך להיות נגזר מתוך המטרות שנציב לעצמנו לטווח הארוך. לאורך זמן, החזון הישראלי צריך להיות ריבונות מלאה בין הירדן והים, בלי מדינה פלשתינית ואפילו בלי רשות פלשתינית אוטונומית. לערבים החיים בשטחי יו"ש לא נוכל בשלב הזה לתת אזרחות ישראלית, משום שהדבר יפגע קשות ברוב היהודי ובזהותה היהודית של המדינה. מצד שני, החלת ריבונות על השטח שבו חיים רוב ערביי יו"ש בלי להעניק להם זכויות אזרחיות ופוליטיות, תקרע את החברה הישראלית מבפנים.

לכן החלת ריבונות מלאה צריכה לבוא יחד עם התקדמות במאזן הדמוגרפי, על ידי הגדלת האוכלוסייה היהודית באמצעות ילודה ועלייה, וצמצום האוכלוסייה הערבית באמצעות עידוד הגירה ומיעוט הילודה. מדובר ביעד שבדרך הטבע ניתן להשגה רק בעוד שנים רבות. לכן החלת הריבונות צריכה להתבצע בהדרגה. "מעט מעט אגרשנו מפניך, עד אשר תפרה ונחלת את הארץ". כמה שיותר שטח, כמה שפחות ערבים. זוהי תורת השלבים הישראלית, הקונטרה לתורת השלבים הערבית שהוציאה מידינו בשיטת הסלאמי את סיני, את עזה וחלקים נרחבים מיהודה ושומרון.

אפשר וצריך להחיל את ריבונותנו בהדרגה, בכל מקום שהדבר אפשרי, אך בתנאי שלא יהיו כרוכים בכך ויתור והפקרה של אזורים או יישובים שטרם הוחלה עליהם ריבונות. כאשר מציירים מפה שכל היישובים כלולים בה, עלול להשתמע מכך שעד לכאן מגיעה תביעתנו על הארץ. פרדוקסלית, מוטב להחיל ריבונות רק על חלק מהיישובים, כי אז יהיה ברור שבכך לא תמו תביעותינו. החלת ריבונות במסגרת תוכנית שגוזרת ניוון על כעשרים יישובים וחורבן של מאחזים רבים אינה יכולה להיות מקובלת. צריך גם לזכור שהחלת הריבונות עדיין איננה קובעת עובדות בלתי הפיכות.

כזכור, על רמת הגולן נוהל משא ומתן בידי ראשי ממשלות ישראל הרבה אחרי שהחוק הישראלי הוחל עליה. בתוכנית טראמפ כלולה כוונה למסור לפלשתינים באזור חלוצה שטחים שהם בריבונות ישראל מאז מלחמת השחרור. מה שימנע מסירת שטחים הוא התיישבות מרובת אוכלוסין. הריבונות היא אמצעי חשוב לזירוז ההתיישבות והאכלוס, אך כפי שראינו בירושלים בשנים האחרונות, נתניהו יודע להקפיא בנייה גם בשטח ישראלי ריבוני.

3.

ולמרות כל זאת, אסור לוותר על ההזדמנות הנדירה שמזמן לנו ממשל טראמפ בשלהי הקדנציה. יש להיאבק לביטול גזרת ההקפאה הכלולה בתוכנית, ולשרטוט המפה באופן שיישמר הרצף התחבורתי הנוכחי, וכל היישובים יזכו לאזורי מחיה והתרחבות. השגשוג שבעקבות החלת הריבונות צריך להיות נחלתם של כל היישובים, וקודם כול של אלה המרוחקים והמבודדים.

אם האמריקנים לא יסכימו לכך, יש לחתור להחלת ריבונות רק בחלק מהשטח, למשל בבקעת הירדן ובמסדרון היורד לים המלח ולבקעה בדרך יריחו, שבו כלולה העיר מעלה אדומים והיישובים סביבה. זה אומר שהשלב הזה בהחלת הריבונות יהיה מצומצם יותר, אבל מצד שני לא יהיו לו השלכות שליליות על אזורים ויישובים אחרים, והוא לא יפגע באפשרות לבצע את השלבים הבאים מאוחר יותר.

פלנגות עם מורשת קרב

השנה הראשונה בקדנציה של רא"ל אביב כוכבי כרמטכ"ל הסתיימה לפני מספר חודשים, ונראה היה שכהונתו מתאפיינת בתיקון של כמה היבטים צורמים שליוו את תקופת קודמו, רא"ל גדי אייזנקוט. עם כניסתו לתפקיד בלטה העובדה שבהתבטאויותיו נוהג כוכבי להדגיש את ערך הניצחון, לעומת הדיבור הבלתי פוסק על טוהר הנשק והדאגה היתרה לצמצום הפגיעה באויב, שהייתה מוטיב מרכזי מאוד אצל אייזנקוט. נראה היה שגם המתח בין הצבא לציבור הדתי, שגאה בתקופת הרמטכ"ל הקודם, נרגע במידה מסוימת. לכן היה מאכזב לשמוע השבוע שכוכבי נכנס גם הוא בעקבות קודמו אל הביצה העכורה והמיותרת של מאבק אובססיבי נגד גידול זקנים על ידי חיילים.

בשנים האחרונות חולקו אישורים לחיילים לגדל את זקנם במשורה ובקמצנות. אך כעת פקד הרמטכ"ל להדק עוד יותר את הפיקוח, ולכפות גילוח על חיילים רבים שכבר צלחו את המסלול המייגע שבסופו ההיתר המיוחל לגדל זקן. באתר ynet פורסם כי באחד הבסיסים ההוראות החדשות תורגמו להנחיה שלפיה רק "מי שמקיים אורח חיים אדוק, על סף החרדי, יהיה זכאי לקבל את הפטור". כלומר, חיילים דתיים המבקשים שלא להתגלח יימדדו בדתומטר שבו תיבחן מידת אדיקותם.

האובססיה הזאת נגד הזקנים היא סיפור חדש ותמוה של השנים האחרונות. בעבר היה מקובל בצה"ל שכל חייל - דתי, מסורתי או חילוני, רשאי לבקש ולקבל אישור לגדל זקן. התנאי היחיד היה שזו לא תהיה גחמה של יום־יומיים, ולכן החייל נדרש להתחייב להישאר מזוקן לתקופה ממושכת. כשהתגייסתי לצה"ל, לפני למעלה מ־30 שנה, בפלוגה שלי היו לא מעט חילונים עטורי זקן, חלקם הגדול קיבוצניקים. היה ברור שהם התגייסו מזוקנים בעיקר כדי לחסוך את זמן הגילוח בלחץ המטורף של הטירונות. ואכן, כשהטירונות הסתיימה ועברנו לגדוד, כמעט כולם עברו למראה מגולח. אף אחד לא עשה מזה עניין, ובצדק.

שער הפנים הגברי הוא תופעה טבעית, שאין שום סיבה לגזור עליה כליה. אין קשר הכרחי בין גידול שער הפנים למראה מרושל, כשם שאין קשר בין גידול שער הראש לרשלנות. כשם שיש כללים לתספורת צבאית, אפשר גם לקבוע תקן לזקן צבאי, לדתיים ולחילונים כאחד. זו לא צריכה להיות פריווילגיה של דתיים, שזוכים בה רק לאחר שיוכיחו את מידת אדיקותם. את הצורך בהיתרים מיוחדים יש לשמור למעטים שמסיבות דתיות מקפידים שלא לקצר כלל את שערות זקנם.

בצה"ל נשמעת הטענה שחיילים מזוקנים נראים כמו פלנגות. מדובר באמירה סובייקטיבית מקוממת של קצינים בכירים שבאופן אישי התרגלו למראה מגולח, ומבקשים ללא שום צורך לכפות זאת על זולתם. בהיסטוריה של צה"ל, לוחמים נערצים ומפקדים בכירים לא מעטים היו עטורי זקן. האלוף יצחק שדה - מייסד הפלמ"ח הנערץ; תא"ל אהרון דוידי - מפקד חטיבת הצנחנים וקצין צנחנים ראשי; אל"מ שמעון כהנר (קצ'ה) - לוחם 101 האגדי; האלוף עמרם מצנע; האלוף דן הראל. כל אלה היו פלנגות? מה הקשקוש הזה?

די ברור שהיחס הנוקשה הזה כלפי שער הפנים לא היה עולה על הדעת אלמלא היה מדובר בתופעה שמאפיינת גברים בלבד. כאשר תלמידות בבתי הספר נאבקות על דרישתן לבוא ללימודים במכנסיים זעירים, הן זוכות לתמיכה ולהזדהות כמעט מקיר לקיר. גם בתוך צה"ל, למרות הדרישה הגוברת לשוויון וכניסת חיילות לעוד ועוד תפקידים, איש לא מעלה בדעתו לדרוש מחיילות לעבור לתספורת קצרה כמו זו של החיילים, אפילו כשמדובר בלוחמות. מאידך, איש לא מעלה בדעתו לאפשר גם לחיילים לגדל שיער ארוך. כפיית הגילוח על חיילים החפצים לגדל את זקנם מוכיחה פעם נוספת שלצרכים ומצוקות שהם מיוחדים לגברים אין גב ואין אפילו קול.

מוטב שהרמטכ"ל כוכבי יפנה את תשומת ליבו לזירות מערכה חשובות יותר.

לתגובות: eshilo777@gmail.com