להקפיץ את תחום ההשכלה הגבוהה קדימה

כשמאחוריו קריירה פרלמנטרית ורזומה עשיר כאיש אקדמיה באוניברסיטה, השר אלקין נכנס למשרדו החדש ולא נרתע מאתגרי עולם ההשכלה הגבוהה

ניצן קידר , י"ב בסיון תש"פ

השר זאב אלקין
השר זאב אלקין
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

השר לענייני השכלה גבוהה זאב אלקין לא מתרגש מהביקורות על כך שמשרדו החדש מיותר. האופוזיציה וגורמים אחרים הביעו תהייה בנוגע לצורך בשר להשכלה גבוהה. זאת חרף העובדה שמשרד כזה הוא עניין די מקובל ברחבי העולם, ואף אצלנו בישראל הומלץ לא אחת להקים משרד שכזה. השר שקיבל את השליטה במשרד החדש הוא מי שהיה עד לא מזמן השר לאיכות הסביבה, מורשת וירושלים, זאב אלקין.

נראה שבתקופה שבה עולה התהייה מה הקשר בין השרים למשרדיהם, דווקא אצל אלקין הקשר הוא הדוק במיוחד.

"באתי לפוליטיקה מתחום ההשכלה הגבוהה, שבו גדלתי וצמחתי מאז שעליתי לארץ. השלמתי באוניברסיטה העברית תואר ראשון במתמטיקה, ובמקביל עשיתי תואר ראשון ושני בהיסטוריה של עם ישראל והייתי לקראת סיום דוקטורט. לימדתי עשור באוניברסיטה העברית בכל הדרגות של הסגל הזוטר. הקמתי יש מאין וניהלתי מרכז למדעי היהדות בשפה הרוסית, שתוך כמה שנים הפך שלישי בגודלו בתקציב שלו בפקולטה למדעי הרוח", מספר אלקין על עברו האקדמי.

"אני מכיר את עולם ההשכלה הגבוהה על בוריו", הוא מבהיר. "מאז 1991, השנה שבה עליתי לישראל, ועד שנת 2006 כשהלכתי לפוליטיקה - האוניברסיטה העברית הייתה לבית השני שלי. פיתחתי כמה קורסים שהפכו לקורסי חובה באוניברסיטה לכל תלמידי הפקולטה להיסטוריה. אני בא מהליבה של העשייה בתחום, זה תמיד עניין אותי, ולפני שהפכתי לחבר בממשלה גם הייתי יו"ר השדולה להשכלה גבוהה".

מה אתה עונה למבקרים שטוענים שהמשרד לא נחוץ כלל?

"משרד כזה להשכלה גבוהה יש בכמה עשרות מדינות בעולם, בהן גם מדינות אירופיות כמו צרפת, פולין ופורטוגל. בנוסף, מדובר בהמלצה של המועצה הלאומית לכלכלה, שכמה ממשלות כבר רצו ליישם אותה, אבל בכל פעם - משיקולים פוליטיים וחוסר רצון של שרים לוותר על סמכויות - זה לא התבצע. החזון מדבר על כך שהמקום הנכון של ההשכלה הגבוהה הוא יחד עם המדע ורשות החדשנות ולא יחד עם החינוך. למעשה, הקמת המשרד להשכלה גבוהה היא שלב ראשון בדרך לחיבור הזה. מדובר על תחום של השכלה גבוהה נטו עם תקציב של 12 מיליארד שקלים, עוד לפני האחריות שקיבלתי על החינוך הבלתי פורמלי, שגם בו יש תקציבים של מיליארדי שקלים. להגיד שזה משרד לא רציני - זה לא רציני. תחום ההשכלה הגבוהה מקיף כ־300 אלף סטודנטים, סדר גודל של כארבעה אחוזים מהאוכלוסייה הישראלית".

להתאים את האקדמיה לצרכי המשק

כניסתו של אלקין למשרד להשכלה גבוהה נערכה בצניעות האופיינית לו. בלי רעש ובלי הצהרות, החל השר לשקוד וללמוד לעומק את כל הסוגיות הקשורות לתחום אחריותו.

מה הן התובנות הראשונות שלך במשרד, אילו אתגרים אתה מסמן?

"לדעתי צריך להתאים את תחום ההשכלה הגבוהה לצרכים של החברה הישראלית והמשק, ולהקפיץ אותו כמה עשרות שנים קדימה. למשל כיוונים שכבר התחילו להתפתח, כמו מהנדסי הייטק, שהיה לנו מחסור בהם וכיום המקצוע נהיה מבוקש מאוד, על חשבון מינהל עסקים ומשפטים, שהפכו פחות מבוקשים", הוא קובע. "יש עוד הרבה תחומים שיש צורך בהם ולא תמיד המערכת מפנה את הכוחות אליהם. זה לא רק השכלה וכישורי למידה, אלא בסופו של דבר גם העתיד התעסוקתי של האנשים".

מה לגבי האקדמיה בפריפריה?

"דבר חשוב שקורה בשנים האחרונות וצריך לחזק הוא נגישות להשכלה הגבוהה בפריפריה, גם באמצעות חיזוק המוסדות באזורים האלה וגם באמצעות גידול בכמות הסטודנטים בפריפריה שלומדים בהשכלה הגבוהה בכל רחבי הארץ".

לשר אלקין חשוב גם לחזק את החיבור של המגזר החרדי להשכלה הגבוהה. "מדברים על זה הרבה, אבל אנחנו רחוקים מאוד מהשתתפות של המגזר החרדי בעולם האקדמי בהתאם לגודלו באוכלוסייה. זה דבר קריטי למשק הישראלי, וצריך לטפל בנושא הזה תוך רגישות לאורח החיים של המגזר החרדי. יש ניסיונות של כוחות חזקים, שבדרך כלל מוּנעים מרקע אידיאולוגי אנטי־דתי, להתנגד להתחשבות באורח החיים החרדי בהשכלה הגבוהה. צריך להתמודד עם המגמות האלה ולנצח אותן".

אליבא דאלקין, אתגר חשוב לא פחות הוא המשך הטיפול במעמד אוניברסיטת אריאל. "יש צורך בהשלמת המהפכה שהייתי מעורב בה לאורך כל הדרך - נרמול אוניברסיטת אריאל. הייתי בין הדוחפים המרכזיים להכרה בה כאוניברסיטה, ואחר כך במאבק על הפקולטה לרפואה, ועדיין נותרו כמה סוגיות מאוד משמעותיות שצריך לסיים אותן כדי להעמיד את האוניברסיטה סופית על הרגליים ושתהיה תחרות הוגנת מול אוניברסיטאות אחרות בארץ. צריך גם לעצור ניסיונות להצר את צעדיה של אוניברסיטת אריאל", הוא קובל.

בשנים האחרונות קיימת מגמה של 'בריחת מוחות' - מדענים ומרצים ישראלים טובים עוברים לחו"ל. כיצד ניתן להפוך את המגמה?

"חשוב לתת יכולת למוסדות להשכלה גבוהה להביא לכאן כוכבים, אגב - חלקם ישראלים שהפכו בעולם למדענים בעלי שם, וזאת באמצעות שכר דיפרנציאלי. צריך לאפשר את החזרת המוחות הללו בתנאים ייחודיים. יש חוקרים גאונים ברמה עולמית בתחומים שמאוד חשובים לנו כמדינה. כדי להחזיר אותם צריך לפעמים לתת להם שכר שונה מהמקובל, או לתת להם הקצבה מיוחדת לבניית מעבדה כמו שהייתה להם בחו"ל".

שר ההשכלה הגבוהה החדש מכוון את העשייה במשרדו לא רק למוסדות האקדמיים, אלא גם לסטודנטים עצמם.

"צריך לזכור שהצרכן המרכזי של ההשכלה הגבוהה הם הסטודנטים. פגשתי את יו"ר התאחדות הסטודנטים, ואני מתכוון לעבוד איתם יד ביד כדי לעזור להם - גם במשברים שנבעו מהקורונה, וגם קצת להסתכל על הצרכים של המערכת מהעיניים של הסטודנט", מסביר אלקין.

דיברת על הסטודנטים. יש טענות חוזרות ונשנות על שכר לימוד גבוה מדי באקדמיה.

"אני בעד שיטה שונה מהנהוגה היום, ואינני תומך בגישה של להוריד את שכר הלימוד גם לאלה שמסוגלים לעמוד בו ולשלם אותו. במקום זאת, יש להפעיל מערכת של מלגות המכוונת לפי שלושה פרמטרים: מצטיינים, מעוטי יכולת ומשרתי שירות משמעותי", הוא מגלה.

"מצטיינים הם סטודנטים שהם נכס, וצריך לקדם אותם כי הם יהיו העתיד של מדינת ישראל. לגבי מעוטי יכולת, צריך לתת את הסיוע למי שבאמת צריך, ולא לאנשים שיכולים לממן את הלימודים שלהם בעצמם. העלות של השכלה גבוהה היום היא סבירה, ודאי בהשוואה לארצות הברית או למדינות אחרות, אבל אני יכול להעיד על עצמי שעמדתי בזה. הגעתי לישראל עם 150 דולר בכיס והייתי סטודנט במשפחה צעירה. קיבלנו סיוע מסוים ממשרד הקליטה לחלק משכר הלימוד, ועדיין הצלחנו להתמודד כשגם עבדתי וגם למדתי. המדינה קודם צריכה לעזור למי שאין לו", מסכם אלקין.

כן לחופש הביטוי, לא לחציית הגבול

בשנים האחרונות עולה שוב ושוב לדיון חופש הביטוי האקדמי, על רקע פעילויות והתבטאויות של מרצים וארגונים, בעיקר מהצד השמאלי של המפה.

איך תתמודד עם סוגיית חופש הביטוי האקדמי? היכן עובר גבול הטעם הטוב?

"אני חושב שיש ערך לחופש ביטוי אקדמי, וחשוב לשמור אותו לטובת כל הצדדים, כי לא תמיד הימין בשלטון. במוסדות להשכלה גבוהה יש משקל גבוה יותר לנציגי השמאל, לכן אם לא יהיה חופש ביטוי באקדמיה, דווקא בעלי הדעות הימניות ייפגעו. עם זאת, לחופש הביטוי האקדמי צריכים להיות גבולות ברורים. פגיעה במדינת ישראל כמדינה והסתה - הם דברים שאסור להסכים איתם.

"אם ניקח את הדוגמה האחרונה שתפסה כותרות - הסרטון של תא חד"ש באוניברסיטה העברית חורג בעיניי לחלוטין מהקו האדום של חופש הביטוי האקדמי. נדרשה שם תגובה חריפה הרבה יותר מצד האוניברסיטה, ויש לה כלים לעשות זאת מבלי לפגוע בחופש הביטוי".

לצד כל זאת, לשר החדש יש אחריויות נוספות - משאבי המים והחינוך הבלתי פורמלי. "עוד לפני שהפכתי לאיש השכלה גבוהה הייתי גם איש חינוך בלתי פורמלי. שימשתי כמזכ"ל בני עקיבא בברית המועצות, ארגנתי הרבה פעילויות נוער ומחנות קיץ, וכאן בארץ הייתי מעורב במשך תקופה ארוכה בתחום החינוך הבלתי פורמלי והחינוך היהודי בתפוצות, שגם הוא יטופל במשרדי.

"הייתי ממקימי מחלקת הקליטה ב'גשר' בתחילת שנות ה־90, הייתי ממקימי ארגון 'נעלה' ומעורב בפעילות בו, והייתי מעורב גם בנושא החינוך בתפוצות כיועץ למנכ"ל מחלקת חינוך בסוכנות היהודית. התחום הזה גם הוא קרוב לליבי, והוא תחום עשייה שנוכל לטפח אותו. בשונה מההשכלה הגבוהה, מדובר בתחום שחי על תקציבים קואליציוניים, שלא יהיו בממשלה הזו. בתחומים שאני לוקח באגף תרבות יהודית, חברה ונוער וחינוך יהודי בתפוצות, יש מחסור של כ־150 מיליון שקלים, שבעבר הגיעו מתקציבי הבית היהודי. זה אתגר לא פשוט, אבל אעשה כל שביכולתי שהתחומים האלה ימשיכו להתפתח".

השר אלקין אמור לשבת במשרד להשכלה גבוהה רק שנה וחצי, ואחר כך 'להשתדרג' לתיק התחבורה. "הסיכום היה שאני עובר לתיק התחבורה אחרי חצי קדנציה, שזה פרק זמן חשוב מאוד מבחינה כלכלית ומבחינת פיתוח. אני חושב שגם בשנה וחצי אפשר לעשות לא מעט ולהעמיד את המשרד הזה על בסיס איתן. בתקופה הזו צריכים להתבצע כמה צעדי מפתח בתחום ההשכלה הגבוהה. מה שחשוב יותר הוא להתחיל להכין את תוכנית החומש הבאה של ההשכלה הגבוהה, שתקבע לאן ילך העתיד. אם אעמוד ביעדים שהצבתי לעצמי, אוכל לצאת מהמשרד הזה אחרי שנה וחצי לאחר שבפועל התוויתי את המדיניות של ההשכלה הגבוהה להרבה שנים קדימה, בלי קשר לשאלה אם אהיה שר במשרד ואם לא", הוא מסכם.