פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה ירושלים
פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה ירושליםצילום: אלון סגל

אביתר כהן (26), נשוי ואב לשניים מהיישוב יקיר, סטודנט שנה שלישית ללימודי הנדסאי בניין באוניברסיטת אריאל, לא דמיין שהוא יראה דרך המסך את המרצה המעונב שלו יושב ומלמד כשמאחוריו שידת ההחתלה של בנו. זו בדיוק הסיטואציה שאליה נקלע עולם שלם של תלמידים וסטודנטים בעקבות משבר הקורונה. "בהתחלה די התלהבתי", הוא משתף בכנות, "לא צריך לנסוע לאוניברסיטה, יושבים בבית ולומדים. אבל מהר מאוד הבנתי שאני חד־משמעית מעדיף את הלימוד הפרונטלי. אנחנו גרים ביחידת דיור קטנה, אין יותר מדי מרחבים, ועם שני ילדים קטנים - קשה ללמוד בתנאים כאלה. השיעורים התקיימו בערב, בזמן שבו הילדים מתארגנים לשינה, מקלחות וארוחת ערב. אז יוצא שהרבה פעמים אני מצטרף, מראה נוכחות, ובזמן שהם יושבים בזום ולומדים - המחשב על שקט, אני מקלח את הילדים ומשחק איתם. זה קורה לצערי ברוב השיעורים. היתרון היחיד של הזום הוא שהשיעורים מוקלטים, ויש לי תמיד אופציה לחזור לבד על החומר", הוא אומר.

כהן מצביע על חיסרון נוסף בשיטת הלימוד החדשה: "לא כל המרצים משתיקים את כולם במהלך השיעור, כי הם רוצים להיות ערים לשאלות, ואז נהיה ברדק עצום והשיעור מתעכב על זוטות. אני חושב שזה די גרוע. אני מחכה מאוד לחזור ללימודים ולשגרה. אין כמו ללמוד פנים מול פנים, לראות מה כותבים על הלוח, לשאול שאלות בלייב. זה תמיד יהיה האידיאל".

חסרה האינטראקציה האנושית

אביה קירשנבוים (23) מפתח תקווה, סטודנטית למשפטים ותקשורת באוניברסיטה העברית, הייתה אמורה להתגורר בבית סבתה בירושלים ולפקוד במהלך השבוע את ספסל הלימודים, אלא שגם היא מצאה את עצמה בשבועות האחרונים יושבת בבית ההורים מול מסך המחשב, צופה במרצים שלה ולומדת באופן מקוון. "באופן כללי, מדובר בתקופה עם יתרונות וחסרונות. רובנו די התרגלנו למצב, ולמדנו ליהנות מניצול הזמן המקסימלי ומהחיסכון בנסיעות המפרכות. יש מי שיגיד שגם מספיקים ללמוד יותר, אם כי המרצים טוענים שהם מספיקים פחות, כי הם מבזבזים הרבה זמן על לוודא שהבנו. ובכל זאת, אינטראקציה בין אנשים תמיד מאתגרת יותר כשהכול מתנהל מרחוק. ללא ספק, אחד הדברים שמאוד חסרים זה החומר האנושי. מפגש פרונטלי ומפגש בזום לא יכולים להיתפס אותו הדבר. המרצים מתלוננים על כך שיש הרבה שלא פותחים את המצלמה. הם טוענים שלא נעים לדבר כביכול עם עצמם - הרי אנחנו כן רואים אותם".

איך המרצים מתמודדים עם האתגר הזה בעינייך?

"יש מרצים שמתמודדים יותר בקלות, ואנחנו מושפעים מזה. מרצה שהחזיק את הכיתה בקשב בימים שבהם כן הגענו לאוניברסיטה, בדרך כלל מחזיק את הכיתה יפה גם בזום. יש מי שיותר מיומן ומצליח להעביר מסודר את החומר, יוצר השתתפות של סטודנטים בשיעור, וזה מקפיץ את השיעור לרמה אחרת. יש כאלו שיש אצלם ממש בלגן, הם לא מצליחים לנהל דיונים ואי אפשר להבין אותם. זה מורכב מאוד".

מה עוד מיוחד בשיעור שמתנהל מרחוק?

"יש הרבה סיטואציות מצחיקות. קודם כול - כשאתה מצטרף לשידור אתה עדיין לא 'מושתק', והרבה מתבלבלים, לא משתיקים, וכולם שומעים כל מיני שיחות אישיות בבתים של האנשים. היו כאלה שאפילו זרקו מילה על מרצה, אבל בינתיים לא נרשמה תקרית מביכה מזו. בזמן השיעור מתכתבים הרבה בצ'אט של הזום וגם בקבוצת הווטסאפ של הסטודנטים - לפעמים זה קשור לחומר עצמו ולשיעור, ולפעמים אלה שיחות סרק, הרבה מהן על נושא חוסר הבהירות. הרבה פעמים ממש מבדר שם. שולחים 'ממים' על מה שקורה. כן, צריך להחזיק ראש. מצד אחד אתה שיא המרוכז בשיעור, ומצד שני לא מפספס את הקטעים המצחיקים אוף דה רקורד".

ומה את מעדיפה? את השגרה או את הזום?

"אני לא מתעלמת מהיתרונות. כיף גם שכולם כביכול יושבים בשורה הראשונה ולא צריכים לתפוס מקום... אבל אין מה להשוות ללימוד יחד, להרצאה הפרונטלית, למפגשים, לספרייה, לחוויה החברתית. לא נרשמנו לאוניברסיטה הפתוחה. אני מעדיפה לקום קצת יותר מוקדם בבוקר ולהתאמץ יותר, וללמוד בכיתה של ממש".

את לומדת פחות?

"אני מרגישה שאני כן לומדת למרות הסיטואציה, ואפילו לימוד יותר אינטנסיבי, כי אין לי עיסוקים אחרים. באופן מעניין, הזום מאפשר לאנשים מסוימים להרגיש יותר בנוח להיות פעילים בכיתה, כי יש משהו מתווך במסך. לעומת זאת, יש שיותר נבוכים, כי זה מרגיש להם כמו להופיע בטלוויזיה". קירשנבוים מספרת על מרצה מוכשר ומשקיען באופן מיוחד שניצל את המצב ללימוד חווייתי: "יש לנו קורס שנותן נקודות, והמרצה החליט שזה מדד פחות טוב כשמדובר בזום, כי יש אנשים שלא מרגישים בנוח להשתתף. אז הוא מייצר לנו חידוני 'קהוט' מושקעים בכל שיעור, ומי שיזכו, יקבלו בסוף הסמסטר נקודות בונוס".

פרופ' קנת הוכברג, רקטור המרכז האקדמי לב, מספר על המעבר בן לילה של המרצים ללמידה מרחוק: "המעבר היה חד ומשמעותי. יש לנו למעלה מ־500 מרצים, ורובם לא התנסו מעולם בהוראה מרחוק. היו לנו שלושה שבועות לפני פסח, ובתקופה הזו עבדנו במלוא המרץ כדי לעשות זאת על הצד הטוב ביותר", הוא מספר.

"מהר מאוד הבנו שיש בשיטה יתרונות וחסרונות, והחיסרון הבולט הוא העדר הקשר האישי בין המרצה לסטודנט. ניתן לנהל רב־שיח בזום, אבל ברור שזה לא אותו הדבר. אצלנו מדובר במוסד לטכנולוגיה, וזה מאוד כמותי - יש נוסחאות, משוואות, קשה להעביר כאלה תכנים דרך המחשב. המרצים שלנו השיגו לפטופים ואף רכשו לוחות דיגיטליים יקרים מאוד כדי למקסם את הלמידה. בתקופה שלפני חופשת הפסח איתרנו את כל הבעיות הטכניות, כולם למדו את הטכניקות השונות, ומאז הכול מתנהל על מי מנוחות, וכך זה יימשך עד סוף הסמסטר. יש לנו את המרכז לקידום ושיפור איכות ההוראה שהיו צריכים לעבוד ביתר שאת, והם שאחראים על תומכי ההוראה".

פרופ' הוכברג מציף אתגר נוסף בלימוד מרחוק: "יש לא מעט סטודנטים, שבתחילתו של משבר הקורונה לא הייתה להם גישה למחשב בכלל. יש לנו קרוב ל־1,800 סטודנטים חרדים. פתרנו זאת, בין השאר, בכך שאפשרנו גישה לחדרי המחשבים בקמפוסים. יש כאלו שרכשו מחשב וזו הייתה להם חוויה ראשונה של מחשב בבית. יש גם מרצים ומרצות בעלי משפחות וילדים, שבזמן ההרצאה לא היו פנויים או שהמחשבים שלהם לא היו פנויים".

מה עשיתם עם המבחנים?

"זה האתגר. היו מבחנים שהיו צריכים להתקיים בימי הקורונה, מועדי ב' בעיקר. אפשרנו בחינה מהבית, או הגשת עבודה במקום מבחן או הערכה חלופית. אני יודע שקשה לשמור על טוהר הבחינות גם אם חוזרים ומסבירים לנבחנים כמה שזה חשוב. אצלנו הוחלט לא לתת ציונים במספרים אלא ציון 'עובר' ו'לא עובר'. כשנחזור לקמפוס בעזרת ה' ביולי, נקיים את הבחינות".

יש מחשבה להמשיך באופן מקוון בחלק מהשיעורים, גם כשיתאפשר המפגש?

"זו מחשבה שעלתה. בימים אלה קיימנו ישיבה עם בכירי ההנהלה לגבי הלקחים. בהחלט יש דברים שאפשר לאמץ לעתיד: יש לנו הרבה סטודנטים עובדים, בעיקר בשנים המתקדמות של לימודי תחומי ההייטק, וקשה להגיע בשעות נורמליות ללמוד. אני מאמין שבעתיד נאפשר חלק מסוים מהלימודים בסרטונים קצרים וכדומה, ואז בכיתה ניכנס לדיון מעמיק. ועדיין החשיבות במפגש החברתי מאוד גדולה. אנחנו מאמינים שבשנים הללו אנשים מעצבים לעצמם דרך, אישיות, וזה דבר שעושים ביחד ולא לבד".

גם המרצים למדו את הפונקציות השונות בזום

ד"ר רפי אבירם, סגן נשיאה ומנכ"ל עזריאלי, מכללה אקדמית להנדסה ירושלים, מספר כי מה שהוביל את הנהלת המכללה מרגע שהממשלה הכריזה על תקנות החירום, היה איך ניתן לשמר רציפות תפקודית ולוודא שמערכת הלמידה וההוראה נמשכות ככל שניתן מרחוק. "לשם כך נעזרנו במגוון מערכות, גם במערכת הזום אבל גם בקורסים מוקלטים, בעבודות, בשימוש בחומרי למידה שרובם נערכו במהלך שבוע ההכנה שלקחנו על עצמנו כדי לפתוח את הסמסטר השני של שנת הלימודים".

הנהלת המכללה, שמורכבת מנשיאה, מרקטורית ומהמנכ"ל ד"ר אבירם, התכנסה בדחיפות כדי לנתח את המצב. "יש לנו 1,500 סטודנטים, 22 ראשי מחלקות ומדורים מנהליים ו־11 ראשי מחלקות וראשי תחומים אקדמיים. ההחלטה הראשונה הייתה מה כן אפשר ללמד ומה נצטרך לדחות ולהתחיל רק כשתהיה הקלה. למשל, דחינו מעבדות וסדנאות, ואותן התחלנו להחזיר בשלבים ממש בשבועות האחרונים, בקבוצות קטנות. מרגע שקיבלנו את התו הסגול התאמנו את המכללה לתקנות התו והתחלנו בשיעורי תגבור, ועדיין ההוראה מרחוק נשמרת. אני שמח שצלחנו את המעבר הטכנולוגי הזה. עברנו בטווח של שבוע משני קורסים מקוונים שהיו קיימים ל־500 קורסים. אני זוכר שבפגישת הזום הראשונה של הצוות המצומצם שלנו, עוד חיפשנו את הכפתורים ואת הפונקציות השונות במערכת הזום. מהר מאוד כולנו נכנסנו לזה. כל הצוות התגייס ונרתם. כל אחד נתן את תרומתו. כך שמרנו ועודנו שומרים על הרציפות התפקודית גם בהיבטים האקדמיים וגם המנהליים. הכול אצלנו עבר לפעילות מרחוק, גם מרכז הייעוץ והרישום שלנו. היינו המוסד הראשון שיזם יום פתוח מקוון, ממש שבוע אחרי פורים, והגיעו און ליין כמעט 200 מתעניינים. לפני פסח הזמנו את הזמר בניה ברבי להופיע מתוך המכללה, מול אפס קהל, והיו לו 4,600 צפיות מהבתים".

אתה חושב שתאמצו את העניין המקוון גם בשגרה?

"כמובן. כבר התחלנו בתהליך הפקת לקחים כדי לבחון איך אפשר לנצל מערכות של ההוראה מרחוק. יש לנו מרצים שגרים רחוק, יש קורסים מסוימים שבהחלט אפשר ללמוד מרחוק. המודל הנכון יהיה מודל היברידי, שילוב. הרוב יהיה פרונטלי, אבל בהחלט יהיה גם מקוון. אפילו ישיבות צוות. עוד מוקדם להעריך הערכה מלאה את השפעות המשבר הזה, יש עוד שאלות איך יסתיים הסמסטר השני והאם יהיה גל נוסף של קורונה. מה שבטוח, המכללה עושה מאמץ־על כדי לשמר את הרמה המקצועית וגם לסייע לסטודנטים להתגבר על המכשולים שעולים בתקופה הזו. זה כולל גם מענה טכני וגם מענה על בעיות נקודתיות שעולות מתוך המשבר, במישור הרגשי, הכלכלי וכדומה. גייסנו משאבים לצורך מתן מלגות, וכשנדרש אף דאגנו לטיפול פסיכולוגי".

הרב ד"ר הראל שפירא, ראש מסלול לימודי גברים ובני ישיבות במכללת שאנן, טוען כי ללמידה המקוונת יש יתרונות של נוחות, שכן לא צריך לרוץ לאוטובוס ולכיתה, וחיסכון במשאבים כמו עלויות נסיעה ותפעול. גם ברמה הלימודית, מרצים וסטודנטים דיווחו דווקא על למידה אפקטיבית יותר בדרך זו. "חלק מהמרצים סיפרו שהספיקו ללמד חומר רב יותר, ובאופן ברור יותר, ללא צורך להתעסק בבעיות משמעת שונות. כך גם עלה מהמשובים של הסטודנטים, שדיווחו על למידה טובה ויעילה. מובן שבקורסים הדורשים אינטראקציה, התחליף המקוון לא עונה על הצורך במלואו, וכנראה שבקורסים הללו אין תחליף למפגש פנים אל פנים עם הסטודנטים. לאור היתרונות הגלומים באופן הלמידה המקוון, ולאור החשיבות של גיוון בדרכי הוראה מתקדמות וחדשניות, אין שום ספק שיש לאמץ את המודל הזה גם בעתיד במסגרת כלל הקורסים המועברים בין כותלי המכללה, באופן שיותאם לכל קורס".

הלמידה היא אפקטיבית, אבל מה באשר לקיום מבחנים מרחוק? כאן נכנס למשוואה נושא האמון ביושר הסטודנטים.

"ישנן טכניקות שונות כדי למזער בעיות בתחום הזה, אך כמובן, לעולם לא ניתן למנוע זאת, והאמת היא שכך גם בבחינות שנערכות בכיתה. כמכללה לחינוך, ראינו בסיטואציה שנוצרה הזדמנות חשובה לפתח ולשכלל ערכים של יושר ואמון, וקיימנו 'מבחני כבוד'. אנחנו מכשירים את הסטודנטים שלנו להיות אנשי חינוך, והציפייה מהם היא בראש ובראשונה שיהיו אמינים וישרים. אנחנו גם מצפים מהמרצים להקדיש לכך זמן בשיחה עם הסטודנטים. אגב, יש תיכונים שנהוג לקיים בהם מבחני כבוד כאידיאולוגיה חינוכית וערכית, ואף שהמודל הזה לא נהוג באקדמיה, חשוב לנו מאוד להנחיל את הערכים האלו לסטודנטים שלנו, שבקרוב ממש יהיו המורים של הילדים של כולנו", הוא מציין.

כיצד תיראה שנת הלימודים הבאה?

פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה ירושלים, אומר כי משבר הקורונה אילץ את כל המוסדות האקדמיים בישראל לעבור ללימודים מקוונים במהירות שיא, וכך בתוך שבוע-שבועיים מאז החלו ההגבלות של משרד הבריאות, סמסטר ב' באוניברסיטאות ובמכללות בישראל נפתח בלמידה מקוונת. "אני לא בטוח שישנו ענף בישראל ובעולם שעשה שינוי כל כך משמעותי בזמן כל כך קצר והסתגל בצורה יחסית טובה למציאות החדשה שנכפתה. עוד מוקדם לחזות בוודאות איך תיראה שנת הלימודים האקדמית הבאה ואלו שתבואנה אחריה, אך דבר אחד בטוח - מה שהיה הוא לא מה שיהיה. לדעתי, בין אם הגבלות מסוימות יישארו איתנו לטווח זמן ארוך ובין אם לאו, המציאות החדשה תהיה מציאות משולבת: קורסים מסוימים יישארו במתכונת מקוונת, אך עדיין חלק משמעותי מהלמידה יישמר במתכונת הפרונטלית. מעבר לכך, אנחנו נראה יותר ויותר קורסים היברידיים שישלבו בין למידה פרונטלית להרצאות מקוונות, אך בשום פנים ואופן לא ניפרד לחלוטין מההוראה הפרונטלית ומהערכים המוספים שהיא מייצרת".

פרופ' פרידלנדר מוסיף ואומר כי "בשנים האחרונות למדנו באקדמיה שהקניית ידע היא לא חזות הכול. ידע אולי ניתן להעביר מרחוק, אך ערכים כמו חשיבה יצירתית, עבודת צוות, חשיבה ביקורתית והקניית כלים לניתוח והתמודדות עם סיטואציות חדשות ומשתנות, מצריכים קשר ישיר ובלתי אמצעי בין מרצים לסטודנטים ובין סטודנטים לסטודנטים. קורסים שלמים סינכרוניים או א־סינכרוניים, שבהם המרצה מדבר במשך כל השיעור אל מצלמה, עם אינטראקציה מינימלית בינו לבין הסטודנטים, עלולים להחזיר אותנו שנים רבות לאחור", הוא מתריע.

"כבר היינו באקדמיה שבה המרצה 'זורק' את הידע שלו וההצלחה של הסטודנטים תלויה ביכולתם לקלוט ולעבד את המידע. אלמנטים של דיון אמיתי ופורה שממנו לומדים לא רק הסטודנטים אלא גם המרצה עצמו, לא יתאפשרו במתכונת מקוונת מלאה, ולכן יהיה חשוב לייצר קורסים היברידיים שמשלבים בין שיעורים תיאורטיים, שניתן לקיים מרחוק, לבין שיעורים בכיתה. מוקדם לחשוב שלמידה מרחוק תהפוך להיות חזות הכול באקדמיה, אך בהחלט אפשר לנצל את המציאות שנכפתה כדי להצעיד את האקדמיה ואת ההשכלה הגבוהה בישראל ליעדים חדשים, שמשלבים בין היתרונות של הקדמה הטכנולוגית כדבר מתבקש בעידן שבו אנו חיים, לבין היבטים שונים, אקדמיים וחברתיים, שמתאפשרים לנו בזכות הנוכחות של סגל אקדמי וצעירים רבים ביחד, האינטראקציה שלהם האחד עם השני והערך המוסף שנובע מכך".

ד"ר דנה אייזנקוט, ראש המרכז לקידום ההוראה במכללה האקדמית אשקלון, אומרת כי במכללה כבר היה נהוג בעבר להעביר קורסים בלמידה מרחוק. "הלמידה מרחוק במכללה מתקיימת בעיקר בשני ערוצים: למידה סינכרונית באמצעות יישומון זום, ולמידה א־סינכרונית באמצעות 'הכיתה המצולמת', כיתה שבה המרצה מעביר שיעור המצולם במלואו ומועלה לאתר הקורס. חלק ניכר מהמרצים משלבים בין שני ערוצי למידה מרחוק אלה, וכן מעשירים ומגוונים את הלמידה באמצעים טכנולוגיים נוספים. לאחרונה העברנו במכללה סקר שביעות רצון של הסטודנטים מן הלמידה מרחוק. תוצאות הסקר מצביעות על שביעות רצון רבה של הסטודנטים מהלמידה מרחוק, שמאפשרת להם לשלב ביעילות בין מחויבויותיהם האישיות והמשפחתיות לבין הלימודים במכללה".

ומה לגבי בחינות?

"בחינות סמסטר ב' יתקיימו כסדרן במכללה, תוך הקפדה מלאה על הנחיות משרד הבריאות לגבי היגיינה, מספר הנבחנים המרבי בכל כיתה, והמרחק בין הנבחנים. לגבי חלק מבחינות סמסטר א' שהתקיימו לאחר פרוץ משבר הקורונה, ניתנו חלופות הערכה כגון משימות הגשה, בחינות מתוקשבות ובחינות בית. החלופות הללו נתמכו בקריטריונים ברורים ועקביים על מנת לשמור על הוגנות כלפי הסטודנטים ועל טוהר הבחינות. ההערכה החלופית בוצעה בהצלחה רבה וזכתה להיענות ולהערכה בקרב הסטודנטים. באופן כללי, הסקר שהועבר לסטודנטים הצביע על יתרונות רבים ללמידה מרחוק. אנחנו רואים בלמידה מרחוק אפשור של חוויית למידה עדכנית שמפתחת את הכישורים הטכנולוגיים של הסטודנטים, היא תומכת בלמידה בקצב ובהיקף דומים ללמידה הפרונטלית בכיתות, ומספקת לסטודנטים אפשרות לתמרן בין מחויבויותיהם השונות. דווקא בתקופה הנוכחית, שבה חלק מהסטודנטים נדרשים להשקיע יותר בהיבטים אחרים של חייהם, כגון הורות לילדים הנמצאים בבית או צורך לעבוד מעבר לשעות העבודה שבשגרה, למידה מרחוק נחווית כהקלה משמעותית, משום שהיא מאפשרת עמידה במכלול הדרישות הללו. מובן שלמידה מרחוק אינה מהווה תחליף מלא ללמידה בכיתה ולאינטראקציה הבלתי אמצעית בין סטודנטים ומרצים, אך עקב אילוצי התקופה, היא בהחלט מספקת מענה הולם. האפשרות להמשיך בלמידה מרחוק באופן חלקי בעתיד בהחלט נשקלת במכללה, וכפי שצוין, חלק מהקורסים שילבו הוראה פרונטלית והוראה מתוקשבת בהצלחה רבה עוד לפני פרוץ הקורונה".

הרב ד"ר משה רחימי, דיקן אקדמי וראש ביה"ס לתואר שני במכללת אורות ישראל, אומר גם הוא שהאתגרים שהביאה עימה התקופה, עודדו את המרצים לחשיבה יצירתית ולבניית שיעורים במגוון שיטות פדגוגיות ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים, והובילו דווקא לשיעורים איכותיים. "היצירתיות הפדגוגית של סגל ההוראה הובילה בחלק מהקורסים ללמידה משמעותית מיטבית יותר ממה שניתן היה להשיג בשיעור פרונטלי, תוך שבירת גבולות המקום והזמן. כיום ברור שהלמידה המקוונת תופסת מקום משמעותי בעולם החינוך, ומצריכה הכשרה פדגוגית מתאימה על מנת להעצים את הפן הפדגוגי תוך ניצול האפשרויות הטמונות בלמידה המקוונת. יש להקפיד שהשימוש בכלים טכנולוגיים לא יפגע באיכות הפדגוגית. המכללה מכשירה את בוגרותיה להשתמש בכלים טכנולוגיים לטיוב הפדגוגיה החדשנית, ואנחנו שואפים שהבוגרות הללו תהיינה בעלות ארגז כלים עשיר ורלוונטי".

עם זאת, הוא מדגיש, אין תחליף לקשר האישי ולשיח עם סגל המרצים והעמיתים. "השיח מפרה את הלמידה ותורם לבניית הכישורים החברתיים. הקורונה תהווה זרז למערכת האקדמית לקדם את הלמידה מרחוק, דבר שיחלחל אט אט למערכת החינוך. זהו אתגר משמעותי למנהלי בתי הספר. בלימודי תואר שני בתוכנית לניהול מערכות חינוך במכללה, אנחנו שמים דגש גם על ההיבטים הפדגוגיים והניהוליים הדרושים להטמעת מערכות למידה מקוונות, תוך יכולת תכלול שיקולים פדגוגיים ניהוליים".

הלמידה הפרונטלית תמשיך להתקיים

מבחינת המכללה האקדמית כנרת, המעבר לשיטת הלימודים המקוונת לא היה זר, שכן עוד קודם לכן, חלק לא מבוטל של הלימודים עבר לשם. לאור זאת, בתוך פרק זמן קצר צלחה ההתאמה המלאה של הלימודים לתנאים החדשים. פרופ' שמעון גפשטיין, נשיא המכללה, אומר כי לצד האתגר, יש לראות במה שהתרחש הזדמנות: "עתיד עולם ההשכלה הגבוהה יכלול ללא ספק למידה מרחוק, אך לצד למידה זו, הלמידה הפרונטלית תמשיך להתקיים גם כן. לתפיסתי השילוב של השניים הוא המתכון המנצח. איכות הלמידה מושפעת גם מיכולותיהם האישיות של הסטודנטים, ולכן בהקשר של למידה מרחוק, היא עלולה להשתנות מסטודנט לסטודנט".

איך צלחתם את עניין טוהר הבחינות בתקופה המאתגרת הזו?

"טוהר הבחינות הוא הדבר החשוב ביותר מבחינת המכללה, ולכן נבדקות כל האופציות בכל תוכניות הלימודים על מנת להבטיח זאת במאת האחוזים".