ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. אנו מצווים לרשת אותה ולשבת בה, לא למוסרה לזרים ולהחיל בה את הריבונות הישראלית .
תכנית המאה נותנת לראשונה, לגיטימציה בינלאומית לחיזוק אחיזתנו ביהודה ושומרון ומקשה עד מאד בתנאיה, את הקמתה של מדינה פלשתינית שלא הייתה פה מעולם ולא תהיה כאן לעולם.
תכנית המאה זו הזדמנות היסטורית עליה ועל שכמותה כתב הרב סולובייציק זצ"ל במאמרו "קול דודי דופק", אל לנו להחמיץ את השעה.
נכון, מאז ההצהרה הרעיונית על התכנית בארה"ב ובישראל, חלו במפה שנתגבשה, מספר שינויים לרעה. שינויים אלו צריך לעמוד עליהם ולתקנם, בודאי לא לאשרם כפי שהם.
על שלושה דברים מרכזיים נדרש לעמוד ולתקן:
1. לא יהיו ישובים שיופקרו לבידוד וחוסר יכולת להתפתח. כלל הישובים והדרכים אליהם, יקבלו לגיטימציה למרקם חיים, להתפתחות בשטח ולזכות לריבונות ישראלית כעת, או בעתיד.
2. לא ינותק, יישמר ואף יחוזק, רצף מירקם החיים הישראלי בכבישי יו"ש, דוגמת חלקים מכביש 60 האמורים לפי המפה העכשווית להיגדע. יתרה מזו, תכנית אב לתחבורה ביו"ש, תחזק את עורקי התחבורה לכלל האוכלוסיות ביו"ש .
3. השליטה בשטחי C, תישאר בידי ישראל ואף תחוזק בהם המשילות, עד/אם הפלשתינים יבואו לשולחן המו"מ, או אז ידונו בשטחי C. בהנחה ובע"ה שלא יבואו.
תכנית המאה היא כאמור בגדר "קול דודי דופק", קו של התקדמות - קימעא, קימעא, בהסכמה לאומית ולגיטימציה בין לאומית שלא הייתה מעולם, לחיזוק אחיזתנו במרחבי ארצנו. זה הרבה מאד ואל לנו להחמיצה, בדחייתה בשתי ידיים. עלינו לקבלה תוך עמידה על שיפוריה החיוניים לישראל.
אם לא יסכימו האמריקאים להשבת התכנית לרעיון הראשון כפי שהוצגה בוושינטון: ללא פגיעה ביישובים מבודדים בכבישי מירקם החיים ובשליטה בשטחי C, אזי יש לקבל החלטה בהסכמה לאומית ובשאיפה ללגיטימציה בין לאומית, להחלת הריבונות הישראלית רק בבקעת הירדן ובמסדרון יריחו- מעלה אדומים - ירושלים ואת יתר התכנית, לדחות לעתיד לבוא.
עד אשר נחזק את העליה והקליטה, נפרה ללמעלה מעשרה מליון יהודים בארץ ונממש את ריבונותנו בכל מרחבי הנגב והגליל, גם ביהודה, שומרון ובקעת הירדן.
הכותב: מוטי יוגב - אל"מ במיל וח"כ לשעבר