הנוער חזר, אבל אחרת

חוגים, מתנ"סים, תנועות נוער ומרכזי נוער שבו לפעילות זהירה. בני הנוער שחזרו חזרו שונים, חלקם עם מאפייני מצוקה, הסתגרות ודיכאון.

שמעון כהן , ט"ז בסיון תש"פ

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: יניב נדב, פלאש 90

לאחר תקופת השבתה לא מבוטלת שבו מסגרות החינוך הבלתי פורמלי (מרכזי נוער, מתנ"סים, חוגים ועוד) לפעילות.

לירז אלול-שריג, יו"ר איגוד מחלקות הנוער ברשויות המקומיות, מספרת בראיון לערוץ 7 על החזרה לפעילות בצל הקורונה ועל הצורך להקצות יותר משאבים לתחום?

על חזרתם של בני הנוער והילדים לפעילות החינוך הבלתי פורמאלי לאחר ההשבתה אומרת אלול-שריג כי רבים מהם שבו שונים מכפי שעזבו, כשם שכולנו השתנינו בתקופה זו. "כולנו קצת שונים בהיבטים שונים כלכליים אישיים משפחתיים ועוד וזה עוד ישנה הלאה. אצל בני הנוער זה מתחלק לשני עניינים עיקריים: יש בני נוער שזה העצים אותם להיות משמעותיים יותר, להתנדב וכו', אבל יש מי שהסיטואציה של בית ושעות ארוכות לבד הפכו אותם למנותקים ופחות צורכי קשר והרצון שלנו הוא להחזיר אותם לפעילות".

מוסיפה אלול-שריג ומציינת כי "אצל אנשים מופנמים או עם בעיות תקשורת הסיטואציה הועצמה יותר, ואז אנחנו רואים ילדים מכונסים בתוך עצמם ומחפשים את עצמם ואת הזהות שלהם. זה התחדד יותר". במציאות כזו מתחזקות תופעות של דיכאון והסתגרות.

אלול-שריג מציינת כי פתיחת החינוך הבלתי פורמאלי מתבצעת במדורג ותחת הנחיות נהלים והקפדות כשגם ההורים וגם בני הנוער עדיין מגלים חשש. המשמעות בחלק מהמקומות היא שאחוז המשתתפים בפעילויות פחת.

במפעלי החינוך הבלתי פורמאלי חלו תמורות עם ההיכרות ולמידת הפעילות המקוונת, אך ברור לכל המעורבים בכך שאין תחליף לקשר האישי עם בני הנוער. "במפגשים עם צוותי החינוך הפורמאלי אנחנו שומעים על צורך של בני הנוער בקשר אישי ובכך שיעטפו אותם, שיזהו את הקושי האישי ויטפלו בו. מרגישים שהיינו מרוחקים ולקשר בין אישי יש משמעות גבוהה".

אלול-שריג מציינת כי במקביל לתמורות הללו אצל בני הנוער ישנה גם "עלייה של אלימות וחיפוש עצמי, גם תוך שימוש בחומרים מסוכנים. אנחנו לפני הקיץ שמזמן מצבים מסוכנים בקרב בני נוער ואנחנו חרדים ורוצים לפעול למענם".

"כששואלים מהו חינוך, כל אדם מהשורה ידבר על בתי הספר וזה נכון, כי שם הילדים מבלים הרבה שעות ביום, אבל חינוך בלתי פורמאלי היה כאן עוד מימי החלוצים ותנועות הנוער שבאו ליישב. אנחנו נמצאים תמיד בחירום. הנוער המתנדב מתייצב ותורם. בתקופות הללו כשצריך לקבל החלטות חותכות אנחנו הופכים לאחרונים שבהם מתחשבים" מלינה אלול-שריג על היחס לו זוכה הפעילות החינוכית הבלתי פורמאלית בקרב מקבלי ההחלטות.

"מדברים על חשיבות הרצף חינוכי. המושג הזה נכון. הילד חי חיים חברתיים רוב היום מחוץ לבית הספר, פנאי, תנועת נוער, חוגים, ספורט וכו'. הרצף הזה משמעותי ואנחנו החלק הערכי והחברתי של אחר הצהריים. דרושה מעורבות פוליטית רבה יותר מצידנו. אנחנו מחנכים לכל דבר, עם תעודות ותארים בתחומים שונים, מדובר באנשים עם רוח מקצועית וחברתית ערכית משמעותית לא פחות מכל איש חינוך אחר וצריך לפעול יותר".