הרב חיים דרוקמן:
תומך בריבונות, גם אם לא על כל השטח, מתנגד למדינה פלסטינית

זקן רבני הציונות הדתית משוכנע שהמחנה הלאומי כולו יתמוך בהחלת הריבונות אך מבהיר "אסור הלכתית להסכים לויתור על אף שעל מארץ ישראל"

יהונתן גוטליב , י"ח בסיון תש"פ

הרב חיים דרוקמן בהשקת קמפיין מפלגת ימינה
הרב חיים דרוקמן בהשקת קמפיין מפלגת ימינה
צילום: קובי ריכטר/TPS

זקן רבני הציונות הדתית וחתן פרס ישראל הרב חיים דרוקמן אמר היום (רביעי) בראיון למנדי ביתאן ב'כאן מורשת' כי הוא תומך בהחלת ריבונות ביהודה ושומרון, גם אם היא לא על כל השטח.

"אני תומך בריבונות", אמר. "גם אם זה רק חלק ולא הכל. כך מתחילים. איך התחילה מדינת ישראל? מפני שההוא, בן גוריון, החליט על חלוקה".

הוא הדגיש, "לא צריך לעשות שום דברים שהם בלתי הפיכים לרעתנו. הייתה הפגנה במוצאי שבת, שם אמרו שהחלת הריבונות תהיה אסון, למה האסון? שלא תוכל לקום מדינה פלסטינית".

הרב דרוקמן מאמין כי הימין לא יתנגד לרעיון הריבונות על אף שלא מדובר על החלת ריבונות על כל השטח ביהודה ושומרון. "אני לא מדבר מצד שום מפלגה, אין לי ספק שכל מי שעיניים בראשו יתמוך. הריבונות היא חיובית, וצריך לשמוח שאנחנו מגיעים לרגע הזה אחרי 53 שנה".

"גם אם הפלסטינים היו ידידים שלנו, היה אסור לנו לאפשר מדינה פלסטינית. אסור לנו הלכתית להסכים לויתור על אף שעל מארץ ישראל", ציין הרב, "יכול להיות שמתמקדים בטיעונים ביטחוניים כי רוצים לומר טיעונים שנשמעים לאוזן ההמון".

בעיתון ישראל היום דווח היום כי חלון הזמנים ליישום מהלך החלת הריבונות לפי חזון נשיא ארה"ב טראמפ הוא בחודשים יולי עד ספטמבר. גורמים מדיניים הסבירו כי ליישום הריבונות בבקעת הירדן וביהודה ושומרון משמעויות רבות והיבטים נרחבים.

כיוון שההסכם הקואליציוני עם כחול לבן מאפשר להעלות את הנושא להצבעה רק מ־1 ביולי ואילך, ומאחר שהעבודה על היבטים אלה עדיין בעיצומה, הכוונה היא לבצע את הצעד בחודשי הקיץ, ולא יאוחר מספטמבר. ראש הממשלה נתניהו, נזכיר, אמר לפני כשבועיים בסיעת הליכוד כי תאריך היעד להחלת הריבונות הוא 1 ביולי.

היום (ד') צפוי לנחות בישראל שר החוץ של גרמניה, הייקו מאס, כדי לדון בתוכנית השלום של טראמפ ובפרט בהחלת הריבונות. גרמניה, הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי עד סוף 2020 והמדינה החזקה ביבשת, מתנגדת בחריפות לסיפוח השטחים. ההערכה היא כי השר הגרמני יציג את עמדתו זו בפני עמיתו, שר החוץ גבי אשכנזי, ובפני נתניהו, שעימו ייפגש בנפרד.

הן בגרמניה והן באיחוד האירופי, מאיימים לעצור שיתופי פעולה כלכליים ואחרים עם ישראל, אם צעד הריבונות יתממש. עם זאת, ההערכה של דיפלומטים אירופים ושל גורמים ישראליים היא כי במישור המעשי, צעדי התגובה האירופיים לא יהיו חריפים, אלא בעיקר ימנעו את פיתוח הקשרים הקיימים.

עמדת האירופים היא כי החלת החוק הישראלי ביו"ש באופן חד־צדדי היא הפרה של החוק הבינלאומי. מנגד, בישראל מציגים נימוקים משפטיים המאששים את זכותה לנקוט צעד זה - נימוקים שמגובים על ידי הממשל האמריקני.