אודהליה ברלין: קיבלתי את המוזיקה כמתנה מה'

מפגש עם אתי אנקרי שינה את חיי אודהליה ברלין. מאז היא הספיקה לקיים מופעי ענק, להוציא אלבומים ולזכות בפרס שר החינוך לתרבות יהודית

אבנר שאקי , י"ח בסיון תש"פ

אודהליה ברלין
אודהליה ברלין
צילום: הילה שילוני

נעים להכיר

"אודהליה ברלין, גרה ברמת השרון, מוזיקאית יוצרת וזמרת".

סיפור ילדות שמלווה אותך?

"גדלתי בבית שחי ונושם מוזיקה, בעיקר ניגונים חסידיים וכליזמרים. אני מנגנת מגיל ארבע וחצי, ובקושי קוראת תווים. מנגנת מהלב ומשמיעה. הפסנתר הוא ההמשך הישיר של האצבעות שלי. אני לא בטוחה שאני יכולה לדמיין את החיים שלי בלי מוזיקה. ובכלל, ההסתכלות שלי על החיים היא דרך מוזיקה. קיבלתי את זה מאבא שלי. מוזיקה זה דרך חיים, זה מבט על העולם, איך אתה מסתכל על אנשים, איך אתה חי.

"אני זוכרת ששמעתי ניגון מסוים כשהייתי ילדה קטנה, ופתאום הרגשתי שאני כבר מכירה אותו. וכששאלו אותי מאיפה אני מכירה אותו עניתי בוודאות: 'אני מכירה אותו מהבטן של אמא'. אני כבר לא זוכרת מה הניגון אבל זוכרת את הוודאות של ההרגשה".

איך נראה סדר יום ממוצע שלך?

"כמובן שיש לפני ואחרי הקורונה. בימים רגילים אני עובדת יומיים בשבוע כמורה למוזיקה בבית ספר 'ראשית' בגוש עציון, שמשלבים בו חינוך רגיל ומיוחד, ומאוד אוהבת את זה. בשאר הימים אני מתעסקת בדברים שקשורים ליצירה ולעשייה המוזיקלית שלי: חזרות, פגישות וכו'.

"אבא שלי וחבריו המוזיקאים תמיד אמרו לי: "תקפידי שיהיה לך עוד מקצוע חוץ מהמוזיקה, כדי שהמוזיקה תישאר האומנות שלך ולא יכנסו אליה שיקולים זרים. אני מתפרנסת יפה ממוזיקה ברוך ה', אבל לא נשענת על זה. וזה גם הופך את היצירה שלי לחופשית ומשוחררת יותר. למלא אולם ויום למחרת לעמוד מול כיתה של ילדי כיתה א' - יש בזה איזון בשבילי. המפגש עם הילדים גם מוציא הרבה יצירתיות משני הצדדים. עכשיו בימי הקורונה עצם העובדה שיש לי עוד עבודה הייתה מאד חשובה, גם לנפש שלי וגם ליציבות שלי".

דמות מעולם היהדות שמשמשת מקור השראה עבורך?

"רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי אלימלך מליז'נסק. לשניהם הייתה אהבת ישראל ענקית וראייה מיוחדת על העולם. אצל שניהם מידת החסד ומידת האמת השתלבו מאוד יפה יחד".

מה הדבר הקשור ליהדות שהכי מרגש אותך?

"יש המון דברים שמרגשים אותי ביהדות. פעם מישהו אתאיסט שעבד איתי שאל אותי: 'ומה אם תגלי בסוף שהכל שקר, ואין עולם הבא'? אז עניתי לו: 'גם אם שום דבר מזה לא אמת, עדיין אני בוחרת לחיות ככה את חיי'.

"אני חושבת שמבחינה חברתית, משפחתית ואישית היהדות היא דרך חיים מאד נכונה ויפה לחיות. אני אוהבת את השקט של שבת, אוהבת את האפשרות להכניס אנרגיה בכל דבר על ידי הברכות, ואת ההזדמנות להתפלל על המזונות של הבית בהפרשת חלה ועוד. באופן אישי אני קרובה יותר לדרך החסידות והרבה מההסתכלות שלי היא על הרוח מאחורי הדברים ולא רק על הפרטים".

כמה וכיצד הקב"ה נוכח בחייך, ובאיזה אופן הוא משפיע על עשייתך?

"הוא נוכח כל הזמן. ואם היה יותר ממאה אחוז, אז יותר. כל הקריירה שלי היא סיעתא דשמיא אחת גדולה. ה' תמיד איתי. אני ניגשת להופעה ויודעת שהוא איתי. אני תמיד משאירה לו מקום. בהופעות אני לא עובדת עם ליין אפ קבוע. אני מתכננת בגדול מה אשיר, אבל זורמת עם סדר השירים. מנסה להרגיש מה הכי נכון בכל רגע, ונותנת לה' להוביל. אני מבינה שיש אותי, את הקהל, והעיקר הוא מה שקורה בינינו. ולמה שקורה בינינו קוראים ריבונו של עולם. לית אתר פנוי מיניה".

פגישה/שיחה מעניינת שהייתה לך פעם?

"תקופה מעניינת במיוחד חוויתי כשלקחתי הפסקה מהחיים ולמדתי שנתיים בבית הספר למוזיקה 'רימון'. המפגש של עולם המוזיקה שלי שהוא בעיקר עם עולם הניגונים ושירי ארץ ישראל עם עולם המוזיקה העכשווי הוציא ממני דברים נפלאים, ואת חלקם אני מתכננת לפרסם בקרוב. אני מרגישה שקיבלתי את המוזיקה כמתנה מה', ולכן מתייחסת אליה ביראת כבוד. היכולת לגעת בלב של אנשים היא זכות ואחריות, וצריך להתייחס אליה ברצינות".

מצווה שאת קשורה אליה באופן מיוחד?

"'ואהבת לרעך כמוך אני ה''. אני חושבת שליחס שלנו לזולת יש מקום חשוב בעבודת השם. ויחד עם זאת, ולא פחות חשוב מכך, חשוב גם לקבל ולאהוב גם את עצמנו. זה המפתח בעיני למצוות 'ואהבת לרעך כמוך' ולכל עבודת ואהבת הבורא".

שתפי במשהו מעניין ו/או מרגש הקשור למשפחתך

"אני האחות הקטנה בבית, וזה איפשר לי להיות קצת אחרת, קצת שונה. כשאתה האח הכי קטן בבית כולם מחזיקים אותך, אבל מבחינה מסוימת גם אתה מחזיק את כולם. וכן, בהקשרים של תפיסות עולם וכו' אני די שונה מהאחים שלי, אבל יחד עם זאת יש לנו קשר אמיץ ומיוחד. לא מזמן חגגתי יומולדת וכל האחים והאחיינים שלי, גם כאלה שאין להם מחשב בבית, התכנסו ועשו לי יומולדת בזום עם שאלות מצחיקות על החיים שלי. זה היה מרגש ומשמח".

אודהליה ברלין
צילום: רמי זרנגר

ספרי על לימוד שהיה משמעותי במיוחד עבורך

"למדתי במשך כמה שנים את ספר התניא, והוא מאוד דיבר מאוד לנפש שלי. עכשיו אני לומדת תואר שני במוזיקה יהודית, ואני לוקחת כמה קורסים במדרש ואגדה. אני לומדת במכון שכטר שהוא מכון מאוד מחקרי ואקדמאי, והמפגש של זה עם החסידות שבתוכי מרתק ומוליד דברים מעניינים. אני מאוד נהנית מזה, ומקבלת בזכות כך המון השראה ליצירה".

חג שאת מרגישה חיבור מיוחד אליו?

"פורים. אני חוגגת אותו כל שנה פעמיים - גם בירושלים וגם במקום נוסף. בפורים אפשר להניח לדעת שלנו, ופשוט להרגיש שאנחנו אהובים. שה' אוהב אותנו וזה לא תלוי בכלום. ובכלל, אני מרגישה שהכל נמצא בפורים. ההתחדשות של ראש השנה, הגאולה של פסח, קבלת התורה של שבועות, ועוד. והכל בפשטות ובשמחה".

ספרי על תפילה שהייתה משמעותית במיוחד עבורך

"המופע הכי מוכר שלי, 'אוחילה', נולד מאהבה מאוד גדולה לשירי תפילה, ויחד עם זאת מקושי גדול שלי להתפלל. ביום כיפור, שהוא השיא של כל השנה מבחינה רוחנית, מצאתי את עצמי שנה אחרי שנה בבית הכנסת עם קושי גדול מאוד להתפלל. מחשבות כמו 'האם אני בסדר', 'עד כמה אני באמת מתכוונת', ו 'מה אחרים חושבים עלי', מאוד הכבידו עלי. לכל אלה התווסף הלחץ הגדול שבא עם ההבנה שעכשיו זה הזמן הקריטי ועוד מעט נסגרים השערים.

"לפני קצת יותר מעשר שנים, החלטתי לתת לעצמי מתנה ליומולדת – פגישה עם אתי אנקרי. בתקופה ההיא כבר העברתי התוועדויות והופעתי עם שירים של אחרים, אבל ממש רציתי להתחיל להופיע עם החומרים שלי. מאוד אהבתי והערכתי את אתי, וחשבתי שהיא תוכל לעזור לי בעניין הזה. לפני הפגישה איתה צרבתי דיסק עם כל השירים המקוריים שהיו לי, אבל לא היו לי מספיק שירים אז הכנסתי גם כמה קאברים. בעיקר שירים שמבוססים על פסוקים וקטעים מהתפילות.

"התחלתי להשמיע לה את השירים, וכל פעם שהגיע שיר תפילה מהופעה חיה, כמובן עם קולות שירה של קהל הנשים ברקע, היא אומרת לי: 'הי, תעצרי רגע. זה מדהים'. אני בעיקר רציתי שהיא תשמע את השירים שלי, אז אמרתי לה: 'לא, זה סתם, עזבי', והעברתי לעוד שיר שלי. אני מתעכבת על השירים שלי, והיא על שירי התפילה. כשיצאתי מהמפגש איתה הבנתי שיש לי משהו ביד. עד אז זה היה נראה לי חלטורה, אבל פתאום קלטתי שיש בזה משהו חזק. הבנתי שאני יכולה לשיר שירים שלא אני יצרתי, ובכל זאת לשייך אותם אלי. להגיש אותם באופן המיוחד שלי. אם בתחילת דרכי חשבתי שיום אחד ארצה לעזוב את שירי התפילה, היום אני מבינה שאהיה איתם תמיד.

"שנה וחצי אחר כך התקרב יום כיפור ואיתו ניגוני התפילות שלו שאני כל כך אוהבת, ועלה בי רעיון לארגן מופע לנשים בערב יום כיפור, עם שירים מתאימים, מעין הכנה ליום כיפור. בהתחלה אנשים מהסביבה שלי אמרו: 'את משוגעת, מי תבוא לאירוע כזה?', אבל אני האמנתי בו מאוד. וככה למעשה נוסד המופע.

"קראנו למופע 'אוחילה', מתוך קטע התפילה המוכר: 'אוחילה לאל אחלה פניו', ויצאנו לדרך. חברה יעצה לי להקליט את המופע, אבל לא היה לי כסף לזה, אז היא הלוותה לי. המופע הראשון היה בבית אביחי והגיעו אליו 180 נשים. ההקלטה של המופע הפכה לאלבום שיצא קצת לפני ההופעה השנייה.

"שנה לאחר מכן קיימנו את המופע בהיכל שלמה, והגיעו אליו 360 נשים. אבל עדיין לא היה 'באזז' סביב המופע. ואז, שנה אחר כך, קצת לפני המופע השלישי, התחיל הטירוף. פתאום קיבלתי המון תגובות מכל עבר. כשאני עובדת על אלבום אני ממש חיה אותו ושומעת כל תו וכל מה שקורה בו, אבל אחרי שהוא יוצא אני די עוזבת אותו. ופתאום, אחרי שכבר הרפיתי ממנו, הוא חזר לי לחיים בעוצמות מטורפות. ואז הבנו שיש כאן משהו חזק.

"שנה אחר כך כבר הופענו ב 'היכל שלמה', והיה סולד אאוט. 560 מקומות. שנה אחר כך סולד אאוט של 650 נשים בז'ראר בכר. שנה אחר כך - 900 נשים בתיאטרון ירושלים. שנה אחר כך התיאטרון לא הצליח להכיל אותנו, אז עברנו לבנייני האומה. כך זה גדל משנה לשנה, ובשנה שעברה עשינו שתי הופעות בבנייני האומה ואחת בתל אביב. זה יוצא משהו כמו 7,000 נשים.

"את מה שקורה ב 'אוחילה' אי אפשר להסביר. חייבים להיות שם כדי להרגיש ולהבין. זו לא הופעה שלי שהקהל יושב ומקשיב בה. הקהל שותף מהרגע הראשון, והם מאה אחוז בפנים. יש נשים שמרגישות שזאת תפילת יום כיפור שלהם. ובתוך כל זה, אני מרגישה אחריות גדולה. ולכן מאוד משקיעה במופע הזה. גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה חומרית.

"בנוסף, מאוד חשוב לי שזה יהיה בכלים נאים. אני מאוד משתדלת לשמור על המוזיקה שלי בסטנדרט מקצועי גבוה, ולא מחפפת בגלל שרוב הקהל שלי דתי. אני אומרת רוב, בגלל שבשנים האחרונות מגיעות גם לא מעט נשים לא דתיות ואני חוששת שאולי זה ארוך ודוסי מדי בשבילן. מה שמרגיע אותי זה שעד כה שמעתי מהן רק תגובות חמות. אישה אחת לא דתיה אמרה לי באחת ההופעות האחרונות: 'אמנם לא הכרתי את כל השירים, אבל את תהליכי הנפש כולנו עוברות'".

איפה את רוצה להיות בעוד עשר שנים?

"קשה לי לנבא דבר כזה. אני כל הזמן מרגישה בתוכי את הילדה הקטנה שחולמת ורוצה להשיג, ובאמת יש לי עוד הרבה מה לעשות ולאן לשאוף. אני מקווה להגיע ולגעת בכמה שיותר לבבות".

מבחינה מקצועית, האם את במקום בו דמיינת שתהיי? ואיך זה גורם לך להרגיש?

"במשך לא מעט שנים דמיינתי וחלמתי להגיע לאיפה שאני היום. אני מודה על זה לה' יום יום, ומתפללת שאזכה להמשיך ולהיות ראויה למתנה הזו ולהשתמש בה כראוי".

לכל התכנים של אבנר שאקי לחצו כאן

באדיבות אתר הידברות – תכני יהדות, זמני כניסת שבת, הכרויות לדתיים בחינם, פרשת השבוע, לוח זמני היום ועוד