השומרים של יהודה ושומרון

במשך שנים סבלו מגַדלים מיהודה ושומרון ממכת גניבות, עד שהחליטו לעשות מעשה והקימו את 'השומר יו"ש'

ניצן קידר , י"ט בסיון תש"פ

מתנדבי השומר יו"ש במהלך פעילות
מתנדבי השומר יו"ש במהלך פעילות
צילום: 'השומר יו"ש'

בשנת 2012 סבלו בעלי העדרים והמגדלים ביהודה ושומרון מגל גניבות גדול במיוחד. יותר מאלף ראשי צאן נגנבו בתוך זמן קצר, והמגדלים, שעד אז נאבקו איש איש בנפרד בבעיות אבטחה, החליטו לעשות מעשה.

"נפגשנו יחד, חקלאים מכל רחבי יהודה ושומרון, וקבענו לעשות מהלך שמטרתו לשמור על עצמנו. עצם המפגש עורר את המודעות לשמירה, כי עד אז היא לא הייתה רבה. האפקט היה מיידי. כמגדל צאן לשעבר, גם אני התחלתי לשמור על העדר שלי", מספר על הולדת ארגון 'השומר יו"ש' אביחי סוויסה, שכיום משמש בתפקיד המנכ"ל.

"החלטנו להקים עמותה של כל המגדלים שתדאג לצורך האבטחתי. בהתחלה היו לנו תמיכות מהמועצות באזור, ומשנת 2018 נכנסנו תחת תקנה של משרד החקלאות והם מסייעים לנו. הצורך הכי גדול היה שמירות לילה. חקלאי נמצא רוב היום במרעה, המתנדבים באים והולכים, והוא חייב לישון. אנחנו דואגים לו לפחות ללילה אחד בשבוע, ולעיתים ליותר מכך, שבו הוא יכול לישון בשקט", מוסיף סוויסה.

השומר יו"ש מסייע לחקלאים שמבצעים את המשימה הלאומית בשמירה על אדמות המדינה. כיצד? סוויסה מסביר: "זה מתבטא בעיקר בשמירות לילה מצד מתנדבים רבים. אנחנו עושים הרבה הכשרות והדרכות למתנדבים ולחקלאים בתחומי הגששות, בשפה הערבית, ברתכות ובתחומים נוספים שפרקטיים עבורם ועבור החקלאי ויכולים לסייע במאבק היומיומי על הביטחון. אנחנו מסייעים גם בציוד אבטחה, הגנה, כיבוי אש וכל מה שנחוץ לחווה, אקוטי לשעת חירום ויציל חיים בשעת הצורך".

חלק ממחויבות המתיישבים - לשמור על האדמות

השמירה עצמה מתבצעת בדרך כלל באמצעות שני מתנדבים שמצוידים בפנסים איכותיים וגדולים ודואגים שבמשך לילה אחד החקלאי יוכל לישון בלי הפרעות. השומרים מגוונים - החל מנערים בני 17 ועד בני 70 ויותר.

צבי אפיריון מקדומים כבר עבר את גיל 70. הוא מוצא בארגון דרך נוספת לתרומה להתיישבות, באמצעות פרויקט שנקרא 'יישוב מאמץ חווה'. "אני חושב שחלק מהמחויבות שלנו הוא לשמור על האדמות כאן בעזרת בעלי הדירים, שהם השומרים הכי טובים לאדמות. אני עוזר את עזרתי הצנועה, יחד עם חבר טוב בשם וייצמן גד, אנחנו מגיעים פעם בחודש".

עם אפיריון אנחנו משוחחים שעות ספורות אחרי שחזר מליל שמירה. "שמרנו, סיירנו סביב החווה, דיברנו, למדנו. עיקר המטרה היא להראות נוכחות. בזכות השמירה שלנו, בארבע השנים האחרונות לא נתקלנו אפילו בניסיון גניבה אחד".

ישראל רונה, בן 18, מתנדב כבר שנים אחדות בשמירה בחוות מלאכי השלום. "שמעתי מחברים על אפשרות ההתנדבות הזאת ורציתי להיות שם. אני מונע מציונות ומהצורך ליישב את ארץ ישראל. קיבלנו הכשרות מצוינות מהשומר יו"ש, כולל בגששות - הכשרה שהובילה אותי ליחידה מיוחדת בצבא שתעסוק בתחום הזה".

בחלק מהחוות יש גם התנדבות מאורגנת של סטודנטים. דולב מכפר הסטודנטים במעלה אפרים מספר לנו: "אנחנו שומרים כרגע בחווה ליד קידה, ומתנדבים שם בממוצע פעם בשבוע. מתי שאנחנו יכולים - אנחנו שם, שומרים בלילה, עושים סיורים. בתקופה האחרונה עזרנו גם בהמלטות, וזו הייתה חוויה מיוחדת. אנחנו עוזרים לחוואי כדי שיוכל לישון קצת בלילה".

"השומר יו"ש נותן למגדלים לילה רגוע - זה משהו נדיר"

נחום שוורץ, מגדל לשעבר וכיום חקלאי תושב עמיחי, פועל עם השומר יו"ש כבר שנים. "היו לי עדר הרבה שנים בעמונה. אחרי שעברתי גניבה וסבלתי מניסיונות חוזרים ונשנים לגניבות נוספות, הארגון נכנס לעניינים במהירות וסייע לי. גם אחרי הפינוי מעמונה, כשהעברתי את העדר לחוות ישוב הדעת, השומר יו"ש עזרו לי מאוד. לצערי נאלצתי למכור את העדר, עברתי לחקלאות והקמתי חלקה של פירות יער. גם כאן, כשאני צריך סיוע מארגנים לי מהשומר יו"ש מתנדבים".

מה לדעתך הייחודיות של הארגון?

"השומר יו"ש נותן מענה גם לשמירה וגם לעבודה חקלאית, ויודע לשדך היטב בין המתנדבים שרוצים לעזור ובין החקלאים הזקוקים לעזרה. החקלאים והמגדלים מרגישים כאן לא אחת לבד. הדאגה לשמירות, למתנדבים, האפשרות לבעל העדר לישון בלילה - כל מרכיב כזה בנפרד הוא עצום. השמירה של השומר יו"ש זה לילה רגוע למגדל. זה משהו נדיר".

והנוכחות הזו באמת מרתיעה גנבים?

"הגנב בעיקרון לא בא כדי להתאמץ. אם הם מתקרבים לדיר ורואים שומר, הם יסתלקו. שומר ער וערני בדיר - זה עובד. שום אמצעי טכנולוגי לא יכול להחליף שומר חי. מדובר בגנבים מאוד מקצועיים, שזו הפרנסה שלהם. הם מתצפתים ויודעים מתי השומר ערני ומתי להתקרב. הבעיה הגדולה היא שיש כאן חפיפה גדולה מאוד בין הפלילי ללאומני, בגלל זהות הגנבים והפוטנציאל של כל גניבה להסתבך בכיוון הזה".

בארגון השומר יו"ש מסייעים לחקלאים בכל יהודה ושומרון. שבתי קושילבסקי, חקלאי מהר חברון וממקימי הארגון, מספר על ותיק המתנדבים, פרופ' זריצקי: "הוא כמעט בן 80, ומגיע לשמור מדי חודש זה שמונה שנים. הוא דוגמה לכולנו ונותן לנו כוח להמשיך". עוד הוא משתף מניסיונו האישי: "בעבר הייתה חדירת מחבל אליי הביתה, חיסלתי אותו מטווח אפס. הייתי ערני כי בלילה הקודם הגיעו מתנדבים. השמירה הזו אכן מצילה חיים".

בארגון נעזרים בכל האמצעים הכי מתקדמים, כולל רחפנים, ועוסקים גם בכיבוי שרפות הפורצות אצל חקלאים. אביתר קארו, מחוות מלאכי השלום, שמקבל סיוע קבוע מסטודנטים מהכפר במעלה אפרים, מספר כיצד ארגון השומר יו"ש יכול לשנות את כל התמונה עבור חקלאי, לא רק בפן השמירה: "הייתה אצלנו שרפה בשטחי המרעה. השומר יו"ש בדיוק היו באזור עם הרחפן שלהם. הם זיהו את השרפה ועזרו לנו להביא מתנדבים לכבות אותה, כשהרחפן שלהם מסייע לאורך כל הכיבוי במידע שבזכותו ידענו למקד את הפעולות".

עזרה לחקלאי בתוך החווה ומחוצה לה

לצד פעילות השמירה מסייע הארגון גם לחקלאים שצריכים באופן דחוף ידיים עובדות. "אנחנו מארגנים הרבה פעמים ימי עבודה מרוכזים", מסביר המנכ"ל סוויסה. "לפני חודשיים ארגנו מאות תלמידות מאולפנת למרחב בפתח תקווה, הן התנדבו בנחליאל לזכר רנה שנרב הי"ד, בנו טרסות וגדרות, נטעו עצים. אנחנו עוזרים לחקלאי הן בתוך החווה והן מחוץ לחווה, לתפוס את אדמות המדינה המגיעות לו על פי החוזה שהוא מחזיק בו.

"למעשה בתקופת הקורונה, כשהשמירה הייתה קשה יותר, עסקנו המון בגיוס מתנדבים לימי עבודה, והחקלאים נזקקו לכך והודו על כל מתנדב", הוא אומר.

אחת השותפות המרכזיות לקיומו של הארגון כי קרן נחלת העצמאות. מנכ"ל הקרן, אהרון פולבר, מסביר שהשומר יו"ש הוא התגשמות המפעל הציוני.

"קרן נחלת עצמאות היא קרן פילנתרופית שנוסדה ב־2007 במטרה לקדם ולממן ארגונים ועמותות בארץ שמחזקים את האתוס היהודי והציוני של המדינה, ושמחזקים את המפעל הציוני בדרכים שונות. יש לנו רשימה ארוכה של ארגונים ומפעלים ציוניים שאנחנו תומכים בהם, ובין היתר אנחנו מלווים ומממנים את השומר יו"ש מיום היווסדו. אנחנו רואים את שמירת החוות ביהודה ושומרון כאחד המעשים הציוניים החשובים ביותר. בסך הכול המרחב של החוות שווה לגודל של גוש דן, ושמירת הקרקעות היא חשובה במיוחד".

לדעת פולבר מדובר באחת המטרות החשובות ביותר שבהן משקיעה הקרן. "אין לי ספק שהמפעל הזה שנקרא השומר יו"ש הוא אפקטיבי בשמירה על עדרי הצאן, על המשפחות הנמצאות בשטח ועל הקרקעות. הרי משפחות מקבלות הקצאה לשטח מרעה. היכולת ליישב את המקום ולשמור עליו היא בעלת משמעות אסטרטגית חשובה לשמירה על קרקעות הלאום. הרי 40 משפחות שומרות יחד על שטח השווה בגודלו לגוש דן. השומר יו"ש מאפשר לאותן משפחות לשמור על המפעל. כדי להיות שם הן צריכות להיות בטוחות שלא יגנבו להן את העדר, ובכך גם את הפרנסה. הרי אויבינו יודעים שהם גורמים לפשיטת רגל אם הם שורפים או גונבים או מחבלים במערכות מים. המטרה שלהם היא לגרום לקריסה כלכלית שתייאש את החקלאים ותגרור עזיבה של שטחי המרעה, וכך יישאר חלל שאליו יוכלו האויבים להיכנס. השומר יו"ש הוא אחד המפעלים החשובים ביותר שאנחנו תומכים בהם".

"השטח שאנחנו צריכים לתת לו מענה הוא ענק", מסכם אביחי סוויסה. "הגזרה שלנו היא מצפון השומרון עד הר חברון - חוות ממצפה דותן ועד טנא עומרים, כולל בקעת הירדן ומישור אדומים. זה תא שטח עצום ומורכב. לשמחתנו יש היענות נהדרת, הן מצד מוסדות והן מצד מתנדבים שבאים מהאזור ומחוצה לו, ואנחנו תמיד ממתינים ומייחלים למתנדבים נוספים שיבואו ויצטרפו למאות האנשים שעושים למען המטרה הנעלה והחשובה הזו, שמסייעת הן לחקלאים באזורים האלה והן להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון בכללה".