שנאה יוקדת

כתב האישום שהוגש השבוע נגד ציון כהן, חושף משנה סדורה, אלימה ומסוכנת של טרור חילוני נגד מוסדות הרבנות.

שילה פריד , י"ט בסיון תש"פ | עודכן: 16:42

משרדי בית הדין בפתח תקווה בליל ההצתה
משרדי בית הדין בפתח תקווה בליל ההצתה
צילום: דוברות בתי הדין הרבניים

מחאות מצד גורמים חילונים וליברלים נגד הרבנות הראשית ומוסדותיה השונים לוו לא פעם בהתבטאויות חריפות ובמעשים צורמים.

ציון כהן, תושב מרום גולן בשנות השישים לחייו, לקח את העימות הזה כמה צעדים קדימה. בתחילת השבוע הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד כהן, ובו מיוחסים לו מעשי הצתה של שישה בתי דין רבניים ומועצות דתיות ברחבי הארץ, במטרה "לגרום להפסקת מתן שירותי מוסדות הדת לציבור החילוני".

כהן מואשם בגרימת נזק למבני בית הדין הרבני בפתח תקווה, המועצה הדתית באשדוד, המועצה הדתית בתל אביב, בית הדין הרבני בתל אביב, המועצה הדתית בכפר סבא ובית הדין בכפר סבא.

על פי חומרי החקירה, בבית הדין בפתח תקווה הובערה ערמת בגדים שהוכנסה לאחד מחדרי העובדים בקומת הכניסה. מערכת כיבוי השרפות החלה לפעול ולהתיז מים, והשרפה כובתה. בבית הדין בתל אביב נמצאו מנגנוני הצתה בחלקו האחורי של בית הדין, בבניין שבו פועלת המועצה הדתית.

בבקשת המעצר שהוגשה לבית המשפט נכתב כי הנאשם "לא בחל באמצעים, וללא מורא מהחוק התפרץ למוסדות הדת, הטמין בהם מטענים והצית אותם. המשיב לא הסתפק במוסד אחד, אלא הצית מספר מוסדות דת בו־זמנית. למותר לציין כי מעשיו של המשיב מלמדים על מסוכנות זועקת לשמיים ועל תעוזה יוצאת דופן. ההכנות הרבות ובמשך כשנתיים שערך המשיב, ריבוי המטענים, סוגם וגודלם, שימוש בחומרי נפץ רבים ומסוכנים והנגישות אליהם, מלמדים כי המשיב הינו מסוכן. אך בנס הסתיים אירוע זה בנזק רכושי בלבד, ורק ביד המקרה לא נשרפו המבנים כליל ולא נפגעו חיי אדם".

בחומרי החקירה מופיע יומן שחיבר כהן, ובו כתב: "יש כאן מלחמה צודקת, שחייבת להיות משמעת ברזל ורצון להקרבה וידיעה ברורה שייתכן שאצטרך לשלם מחיר. הלך הרוח הזה, שבו אני מבין שהמלחמה שלי צודקת במאת האחוזים ושחיי לא יהיו חיים אם אני לא אילחם את המלחמה הזאת... המחשבות האלה נותנות לי הרבה כוח ואומץ לבצע את הדברים בצורה הכי טובה שאפשר". בציטוט אחר שהובא בתיק כותב כהן: "המצב האידאלי יהיה שהמקרה יעורר 'רעש' גדול מאוד מצד אחד, ושאני אשב כמה שפחות בכלא ואחר כך אמשיך את המלחמה באמצעים ובכלים אחרים".

ונדליזם כשגרה

"שישה מבנים של שירותי דת ברחבי הארץ הוצתו בלילה אחד, ולצערי המקרה הזה לא מקבל את הגינוי שהוא צריך לקבל", אומר אלדד מזרחי, ראש המועצה הדתית בתל אביב, שמשרדו הוצת. "הייתי מצפה לעיסוק נרחב יותר של התקשורת בזה, בכל הערוצים. ציפינו לתגובות גינוי הרבה יותר רחבות, לא רק מהגורמים הקשורים למערך עבודת הרבנות ובתי הדין. אירוע קשה שכזה מחייב גינוי מקיר לקיר של כלל המערכת הפוליטית, דיון בכנסת ומסר ברור גם ברמת ההצהרה וגם ברמת הענישה, כדי לסמן את הקווים הברורים".

דיין באחד מבתי הדין שהוצתו מספר ל'בשבע' כי זו לא הפעם הראשונה שנעשה ניסיון לפגוע במערך שירותי הדת בעירו. "מפעם לפעם יש מי שחושב שנעשה איתו חוסר צדק ומנסה לעורר מהומות, לעיתים מצליח להביא נזק לרכוש. השיח הציבורי נגד בתי הדין ובכלל נגד גופי הרבנות הוא מאוד ארסי, אנחנו נתקלים בניסיונות לפגוע ברכוש, למחות, גם במחלקת הכשרות יש מראות של בעלי עסקים שנכנסים בבעיטה, צועקים ומאיימים. הביקורת הנוקבת על בתי הדין גולשת לעיתים להסתה, וההסתה במקרי קיצון הופכת למעשים חמורים".

כאשר עודכן מזרחי בבוקר שאחרי ההצתה על אירועי הלילה, היה סבור בהתחלה כי מדובר בעבריין ללא מניע אידאולוגי. "רק כשהבנתי שהיו שישה מוקדי הצתה יחד, התחלתי לחשוב שלא מדובר בוונדליזם מקומי, או במקרה של מישהו שהתאכזב מהליך משפטי שהוא היה מעורב בו והצדק לא היה איתו, אלא במערכת מתוכננת של אמצעי חבלה מתקדמים, שכל מטרתה להביא מסר שמחמם בכוח את כל מה שקשור ביחסים שבין דת למדינה. מופנית לא פעם ביקורת נגד שירותי הדת בישראל, ואנחנו מקשיבים לה, אבל ייתכן שהמקומות המוגזמים שאליהם היא הגיעה הביאו אדם אחד לעשות מעשה קיצוני ולא שפוי, שפוגע באופן ממשי בסמלי שלטון של מדינת ישראל.

"דווקא משטרת ישראל הוכיחה פה רצינות ראויה ומגיע לה כל שבח", מוצא מזרחי גם את הצד החיובי באירוע הקשה. "תוך יומיים הסתיימה החקירה והביאו את החשוד למעצר. אבל בסופו של דבר, הצתת שישה מבנים של הרבנות ובתי הדין לא קיבלה את הגינוי הראוי לה".

"אווירה של זלזול בשירותי הדת"

במהלך חקירתו הודה כהן במעשה הצתה נוסף במועצה הדתית בתל אביב, אירוע שהתרחש לפני כחמש־עשרה שנה, גם הוא באישון לילה. "אני זוכר את זה כאילו זה היה היום", מספר סגן השר לשעבר הרב אלי בן דהן, ששימש אז כמנכ"ל בתי הדין הרבניים. "בסביבות שתיים בלילה התעוררתי מטלפון שהתקבל מהמשטרה. ישר נסעתי למקום, ובמשך כל אותו הבוקר ניסינו להציל מה שניתן היה להציל. בחודשים שאחרי המקרה פעלנו ממקום חליפי. מי שעשה את זה פגע קודם כול בציבור באי בית הדין - אנשים שהיה להם תור לפגישה או לדיון היו צריכים להתעכב כמה ימים עד שנארגן מקום אחר, חלק מהארכיון נשרף, והיו בו תיקים במהלך דיון, עם ראיות וחומרים חשובים. אז חשבנו שזה מישהו שהיה נידון בבית הדין וחשב שלא נעשה איתו צדק, ואולי ניסה לשרוף את בתי הדין כדי לפגוע בראיות בתיק שלו. לא חשבנו אז בכלל שזה חלק מניסיון למחות על דברים שבסוגיות דת ומדינה".

הרב בן דהן מציין כי אין זה המקרה היחיד שבו הוא נזכר. "ראינו לא פעם ניסיונות הצתה ופגיעה ברכוש של מערך בתי הדין הרבניים והמועצות הדתיות. זה נובע בין היתר מהאווירה הכללית שיש בציבור, של זלזול בכל שירותי הדת בישראל, ובתוך כך גם לרבניהם. דיינים, כמו כל איש ציבור, ראויים לביקורת, וכמובן שחשוב לשמוע לה ולהבין לעומק במה מדובר, אבל האווירה הכללית היא שאלה הם אנשים לא חשובים, וכל מערך הדת בישראל מקבל מעמד של חוסר חשיבות.

"טעות הייתה להוציא את בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים ולהעבירם למשרד לשירותי דת. במשרד המשפטים קיבלו הדיינים מעמד של שופטים והיו חלק ממערכת המשפט בישראל, שלצערי הרב מקבלת מקום מכובד יותר משירותי הדת. לו זה היה המצב, אולי הדיינים היו מזולזלים פחות ונפגעים פחות".

כאמור, בין המבנים שנפגעו היה גם בית הדין הרבני בפתח תקווה. הרב מיכה הלוי, רב העיר, אומר ל'בשבע' כי לאירוע קדם יחס תוקפני כלפי הרבנות ומוסדותיה. "לצערנו היחס המוזיל את הרבנות, בתי הדין והמועצות הדתיות מגיע היום מכל שכבות האוכלוסייה", אומר הרב הלוי, "בעבר הייתה הרבנות הראשית, שאותה ייסד הרב קוק, מקום בעל חשיבות ציבורית בעיני הציבור כולו. היום היחס כלפיו הוא יותר נגד ופחות בעד. השיח שמחלק רבנים למגזרים ולשיוכים כאלה ואחרים מפריע לנו לראות ברבנות ובמוסדותיה מה שהתחנכנו עליו כילדים - הממסד הרבני הוא ליבה של המדינה היהודית. הרבנות עושה את המדינה ליהודית, זה לא קשור אפילו למי יושב על איזה כיסא.

"היום יש הרבה שנלחמים בעצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, הם שותקים אל מול הצתה ושרפה של בנייני הרבנות והמועצות הדתיות, ולצערי השתיקה מגיעה גם מציבור שגדל והתחנך על חשיבותה הממלכתית של הרבנות. גם בו ההתנגדות לרבנות הראשית הפכה לקונצנזוס".