"דֶער רַב"

פוסק הדור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, כינה את הרב קוק ביידיש "הרב", משל היה תלמיד מן השורה בישיבת מרכז הרב

חגית רוזנבאום , י"ט בסיון תש"פ

הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל
הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל
צילום: פלאש 90

שיחת הטלפון הלא צפויה הזו ארכה לא פחות מארבעים דקות. מעברו השני של הקו דיבר בשטף ובהתרגשות ראש כולל חרדי, החפץ בעילום שמו, ותיאר באוזניו של משה נחמני, מנהל ארגון 'אור האורות' לחקר תולדות הראי"ה קוק, את החוויה המכוננת שעבר בעקבות קריאת החוברת שהתגלגלה לידיו, 'יש"א שלום', שאותה ערך נחמני. "במשך ארבעים דקות הוא תיאר באוזניי את ההלם שנפל עליו בעקבות הגילוי", משחזר נחמני. "הוא גדל במסגרות חרדיות כל ימיו, והורגל שהרב קוק הוא מוקצה ופסול. פתאום הוא מגלה שמדובר בקדוש עליון. שרוב ככל גדולי ישראל, גם אלה שחלקו עליו, העריצו אותו. זאת בשונה מעולם התורה החרדי כיום, שבו אסור בכלל להזכיר את שמו של הרב קוק, שלא לדבר על לדון בדבריו".

דרך חור המנעול

בימים אלו יוצאת לחנויות מהדורה שנייה ומורחבת של החוברת 'יש"א שלום', המתארת לראשונה את מערכת היחסים הקרובה ששררה בין משפחתו של פוסק הדור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, לרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. בחלקה השני של החוברת מגולל העורך אסופה מרשימה של ציטוטים, זיכרונות וסיפורי מעשה מהרב אלישיב, אשר הביע בהזדמנויות שונות את הערכתו הבלתי מסויגת לרב קוק כענק רוח וגדול דור בתורה ובפסיקה, כולל ביטויים שאי אפשר לפרשם אחרת מאשר הערצה והתבטלות גמורה של הפוסק הליטאי הגדול כלפי הרב קוק.

המהדורה הראשונה, שיצאה לרגל ה'שלושים' לפטירתו של הרב אלישיב, אזלה במהירות מפתיעה. החוברות - כאלף במספר - נחטפו, ולנחמני עצמו כבר לא נותרו עותקים. המשוב החיובי שזכתה לו החוברת הגיע לא רק מחובשי ספסלי מרכז הרב. התברר שגם תלמידי בית המדרש 'תפארת בחורים' של הרב אלישיב נחשפו לתוכני החוברת, והגיבו בהתלהבות לא פחותה. ראש הכולל החרדי שהוזכר ברישא סיפר לנחמני כי הוא החליט לערוך חשבון נפש של ממש בעקבות החוברת שהתגלגלה לידיו, ולשנות את היחס הפוסל שאימץ עד היום כלפי הרב קוק ולגדולי ישראל שנטו לעודד באופן מעשי את שיבת ציון בכלל.

במושגי העולם החרדי של היום, קשה להאמין לעומק הקשרים ששררו בין משפחת אלישיב לדורותיה - האב הרב אברהם אלישיב, והסב המקובל הרב שלמה אלישיב, בעל ה'לשם שבו ואחלמה' - לבין הרב קוק. הקשר נרקם עוד בגלות ליטא, והתחזק לאחר שהרב קוק סידר את רישיונות העלייה לשלושת הדורות של בני משפחת אלישיב. בארץ ישראל נמשכו הקשרים בין המשפחות, כולל לימוד משותף של הרב קוק עם הסב בעל ה'לשם', והענקת תעודת סמיכה של הרב קוק לאב הרב אברהם.

ביחס לרב יוסף שלום אלישיב עצמו, קשה להפריז בהערכה עד כמה הייתה דמותו של הרב קוק מכרעת בתחנות חייו. ראשית, כאמור, הרב קוק היה זה שהעלה אותו לארץ ישראל זמן קצר לפני שהחלו הפוגרומים בהומל, עיר הולדתו. "בזכות הרב קוק זכינו להגיע לארץ ישראל ולהינצל מהרציחות שהיו באותה תקופה ברוסיה", העיד הרב אלישיב עצמו. שנית, הראי"ה הוא זה שהכיר לרב אלישיב את רעייתו לעתיד - בתו של הרב אריה לוין, דרבן אותו להתחתן עימה ואף סידר את התנאים ואת הקידושין. שלישית, המוסדות שבהם כיהן הרב אלישיב במרבית שנותיו הוקמו או נתמכו על ידי הרב קוק: הן מוסד הרבנות הראשית והן בית המדרש 'תפארת בחורים', שבו מסר הרב אלישיב במשך שנים את שיעורו היומי.

עוד כנער צעיר, כשכבר נחשב כעילוי, היה צועד הרב אלישיב הצעיר עם ידידו - לימים הרב שלמה זלמן אויערבך, אל בית הרב כדי להציץ דרך חור המנעול לחדר שבו היה ספון הרב קוק ולמד, ולספוג ממנו קדושה ויראת שמיים. באותה תקופה גם הגיע הרב אלישיב הצעיר בקביעות לסעודה שלישית בבית הרב קוק, והאזין לדרשותיו בהלכה ובאגדה.

שנים חלפו, הרב אלישיב הפך לפוסק הדור הליטאי, אולם לא שכח לרגע את הערצתו למי שכינה "דער רב" (ביידיש: הרב), כאילו היה תלמיד בישיבת מרכז הרב ולא איש מאה שערים. הוא גם התבסס בעצמו לא פעם על פסקי הלכה של הרב קוק. החוברת מביאה ציטוטים מפי הרב אלישיב המעידים על התנגדותו להתקפות הקנאים החרדים על הרב קוק, וכן להשמטות או השמצות של הרב קוק שנדפסו בספרים ובעיתונים חרדיים. כך למשל, כאשר באו לשאול אותו על מאמר שהוכן לדפוס בעיתון חרדי, הוא דרש להצמיד את התואר 'הגאון' לפני הזכרת שמו של הרב קוק - או שלא ידפיסו את המאמר כלל. כאשר פנה אליו אדם חרדי שחיבר ביוגרפיה על גדולי הדורות האחרונים, אמר לו הרב אלישיב כי אם לא יזכיר שם את הרב קוק, יהא זה "ביזיון התורה".

הוא מעולם לא הסתיר את הכבוד וההערצה שרחש בעצמו לרב קוק. פעם כשהוזכר שמו של הרב קוק - נעמד הרב אלישיב על רגליו לכבודו. סיפור מפליא אחר הוא שכאשר היו מגיעים אל הרב אלישיב בחורי ישיבות ותלמידי חכמים כדי לקבל הדרכה בלימוד, הוא היה מטפס על סולם, שולף מספרייתו את 'אגרות הראיה' חלק א', ומקריא מתוכו את האיגרת ששלח הרב קוק לאחיו ר' שמואל קוק. הרב אלישיב הרבה לצטט את האיגרת, ובהתפעלות מיוחדת קרא את המשפט: "מאוד נבהלתי שהינך חוזר רק שלוש פעמים על תלמודך".

הפן החרדי של הרב קוק

עבודת ליקוט החומר לחוברת לא הייתה פשוטה. במגזר שעדיין מסרב להודות בגדולתו של הרב קוק, למצוא עדים לכך שגדול הדור שלהם העריץ את הרב המוקצה מבחינתם - זו משימה מורכבת. נחמני מספר ששניים מבניו של הרב אלישיב ניאותו להתראיין לחוברת. תלמידים ומקורבים אחרים של הרב שיתפו בסיפוריהם, אולם חששו ששמם יתפרסם בהקשר של הרב קוק. ולמרות האתגר, נחמני רואה בכך לא פחות משליחות. מלבד חשיפת פרק נעלם ומשמעותי בתולדותיו של הרב אלישיב, נחמני רואה בחוברת חוליה נוספת בשרשרת הזיקה של הרב קוק למגזר החרדי. "בחוברות ובספרים אחרים שפרסמתי נגעתי בסיפור זה מזוויות שונות. למשל, בספרי 'חלוצים לציון' הראיתי איך הרב קוק היה הרוח החיה בהקמת המושבה החרדית בני ברק. כך גם הוצאתי סדרת חוברות על הקשר בין הרב קוק לענקי התורה בעולם החרדי.

"כל הספרות הזאת אינה כדי לשכנע מישהו בכך שהרב קוק הוא צדיק או להסביר לחרדים שהוא לגיטימי, למרות שפעמים רבות זה נתפס כך לצערי. להפך, המטרה היא להציג את הפן החרדי של הרב קוק", מחדש נחמני. לדבריו, העובדה שהרב קוק התלבש כמו חרדי ודיבר ביידיש אינה מקרית. "העולם שלו היה חרדי מובהק, והחברים הטובים ביותר שלו היו רבנים שהיום אנחנו קוראים להם 'חרדים'. נכון שהוא היה מלא באהבת ישראל והכרת מעלת הדור, אבל זו לא הייתה חריגה מהחרדיות שלו, אלא כך הייתה דרכו התורנית". נחמני מזכיר תוכחות שכתב הרב קוק נגד חילולי שבת למשל, "שהן לא פחות חריפות מתוכחות של העדה החרדית".

נחמני מבקש למקם את הרב קוק במקום הנכון מבחינה השקפתית, במיוחד על רקע השיח כיום, כשכל מגזר מנסה ליצור לרב קוק לבושים אידאולוגיים שיתאימו לצרכיו. "גם למגזר החרדי וגם למגזר הדתי־לאומי היה עד היום אינטרס להציג את הרב קוק כ'מודרני', 'דתי־לאומי', ולהרחיק אותו מהחרדיות. הכיוון שלי הוא הפוך - להראות עד כמה הוא היה חלק בלתי נפרד מהעולם החרדי, שראה בו את מורו ורבו. הרב אלישיב היושב במאה שערים, כמו יתר החרדים בארץ באותה תקופה, התייחס אליו כאל 'מרן פוסק הדור'".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com