ההסדרה לא על סדר יומו

למרות הביקורת שהשמיעו על החלטת בג"ץ, בליכוד לא מתכוונים להתאמץ כדי לחוקק מחדש את חוק ההסדרה או להעביר את פסקת ההתגברות

ניצן קידר , י"ט בסיון תש"פ

הגיע כדי לנזוף בממשלת ישראל. שר החוץ הגרמני עם רה"מ נתניהו
הגיע כדי לנזוף בממשלת ישראל. שר החוץ הגרמני עם רה"מ נתניהו
צילום: קובי גדעון, לע"מ

שופטי בג"ץ, שגם בימים כתיקונם עושים לעצמם מנהג של קבע להתערב בחקיקה ובעניינים פוליטיים, יצרו במו ידיהם את האתגר האמיתי הראשון של ממשלת נתניהו-גנץ. ביטול חוק ההסדרה העלה מעל פני השטח את כל הבעיות של השותפות הזו ולאן היא מקדמת, או שלא, את מדינת ישראל.

שימו לב מה אמרו בליכוד על ההחלטה שאמורה לזעזע את אמות הסיפים במפלגה שמדברת כל הזמן על מחויבותה להתיישבות. "מצער שבית המשפט התערב ופסל חוק חשוב להתיישבות ולעתידה. נפעל כדי לחוקק את החוק מחדש", הייתה התגובה הלקונית של הליכוד.

בכחול לבן לא הסתפקו בפרווה. "חוק ההסדרה הוא לא חוקי. נדאג שפסיקת בג"ץ תמומש", אמרו במפלגה רגע אחרי פרסום החלטתם של השופטים.

בליכוד, כמובן, טוענים שהמילה האחרונה עוד לא נאמרה, וחלק מחברי הכנסת אף הגיבו תגובות קשות, אבל רוח המפקד ברורה: לראש הממשלה יש מספיק התמודדויות משפטיות בעת הזו, ומספיק חזיתות מול היועץ המשפטי לממשלה ואחרים במערכת המשפט. על חוק ההסדרה ועל חקיקתו מחדש נתניהו לא מתכוון להתעקש.

הסיטואציה הזו נופלת כפרי בשל לידי מי שקידמו את חוק ההסדרה ואת אישורו - אנשי מפלגת ימינה. הם מיהרו להודיע כי יקדמו כבר בימים הקרובים את חקיקת פסקת ההתגברות, כפתרון לפסילת חוק ההסדרה. "הגשנו את פסקת ההתגברות לחקיקה. מי שיתמוך הוא ימין. מי שיתנגד הוא שמאל", אמרו בסיעה. אומנם הציבור לא בדיוק רואה את הדברים בצורה הפשוטה הזו, אבל במפלגה יודעים שמלחמות מעין זו הן הלחם של מפלגה באופוזיציה - ודאי כזו שיכולה להביך את נתניהו מימין.

המבוכה הראשונה כבר התרחשה מאחורי הקלעים. בימינה פנו לליכוד כדי להסדיר לחקיקת פסקת ההתגברות, שחשובה לכל מפלגות הימין, פטור מחובת הנחה. "תזדקקו להסכמה של כחול לבן למהלך כזה, כדאי שתבדקו איתם", אמר גורם בליכוד לאנשי ימינה. כך במפלגת השלטון, שבראשה עומד ראש הממשלה, נכנעו מראש. הם אפילו לא ניסו. את האשמה למצב הזה הכי קל לתלות בכחול לבן.

מה שבליכוד שכחו הוא שדווקא האופוזיציה יכולה לעזור לממשלה לקדם את פסקת ההתגברות, מבלי להזדקק לאצבעות של כחול לבן. למעשה, נוצרה הזדמנות להגיע לרוב של 61 חברי הכנסת באמצעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו וימינה. נתניהו כמובן לא ינצל את ההזדמנות הזאת. הוא יהיה מוכן לפרק את השותפות עם גנץ על דברים אחרים, אבל לא בעד הסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, שאליה התחייב בעצמו כשבמקביל הוא דואג לעקר מכל אפקטיביות את צוותי ההסדרה שהקים.

אין מי שיילחם

בימינה, כמובן, לא הופתעו מהתנהלות הליכוד, שהרי חברי הכנסת של הסיעה הם שקידמו את חוק ההסדרה בתקופה שבה אושר, בניגוד לעמדתו ולרצונו של ראש הממשלה נתניהו. "זו ממשלת שמאל. ברגע שהליכוד מסר לכחול לבן את משרדי המשפטים והביטחון, כולנו יודעים לאן זה הולך", אומרת ל'בשבע' חברת הכנסת איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, שטיפלה באופן צמוד בענייני ההסדרה.

"צפיתי שהחוק ייפסל, ובמשך ארבע שנים פיתחנו כלים מינהליים לטפל בחלק מהבעיות, ועכשיו אנחנו מחכים לערעור בעניין מצפה כרמים. בתקופתי כשרת המשפטים טיפלתי בכל בג"ץ התיישבותי והצלחנו להציל כך דברים רבים. נלחמתי על כל תשובה של המדינה. כעת אין מי שיילחם או שיפקח על התשובות. הפקידות תוכל לפעול איך שהיא רוצה, בדיוק כפי שפעלה לפני תקופתי במשרד", מוסיפה שקד.

בליכוד דיברו לפני הבחירות האחרונות וגם אחריהן על הצורך לפעול לשינויים במערכת המשפט. על הכוח יוצא הדופן שלה, שזקוק לריסון. אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. שמענו את יו"ר הכנסת יריב לוין מגיב בזעם על ביטול חוק ההסדרה. מה תעשה מפלגתו בפועל מול הכוח הרב שנטל לעצמו בג"ץ? ימים יגידו. בינתיים היא לא עשתה הרבה, ואת פסקת ההתגברות, כמו הרבה יוזמות אחרות, יביא הליכוד לידי פסילה מבלי שיצטרך לשאת באחריות. כמה טוב שיש שותפה לקואליציה שאתה יכול לתלות בה את ההימנעות מקידום כל מה שציבור בוחריך מעוניין שתקדם.

אגב, כשהליכוד באמת רוצה, הוא נלחם. מפלגתו של ראש הממשלה מסרה השבוע תגובה לבג"ץ שלפיה ביטול הסדר ראש הממשלה החליפי יוביל לבחירות נוספות בטווח הקצר. זאת לאחר שבית המשפט החליט לדון בעתירות שהוגשו בנושא. ללמדנו שכאשר רוצים בליכוד לאיים על בית המשפט העליון בדרכים שונות ומשונות, יודעים היטב כיצד לעשות זאת.

הזדמנות חד־פעמית

המבחן השני של הממשלה אחרי חוק ההסדרה הוא תוכנית המאה. גם בעניין הזה, בעוד נתניהו מארח ראשי רשויות ביו"ש ומפזר רמזים על מה שהולך לקרות באחד ביולי, באו אנשי כחול לבן והבהירו לו שהם אינם מתכוונים להיות פיונים שלו.

אומנם בהסכם הקואליציוני מחויבים בכחול לבן ליישר קו עם ראש הממשלה בעניינים המדיניים, אך גם הוא מחויב למצוא את הדרך להסכמה איתם. הצדדים, למי שיש לו ספק בכך, רחוקים מאוד מלהסכים. יכולנו לשמוע השבוע בבירור את שר החוץ גבי אשכנזי מסביר מה דעתו לגבי הריבונות לשר החוץ הגרמני, שאץ־רץ לכאן במיוחד רק כדי להניף אצבע נוזפת כלפי ממשלת ישראל על מחשבת החלת הריבונות, והתקבל בשמחה רבה.

נתניהו מחזר אחרי חלק מאנשי מועצת יש"ע, ראשי רשויות שהוא מעריך שמסכימים עם עמדתו, בתקווה שהם אלה שיביאו לו על מגש של כסף הסכמה למהלך ריבונות שבצידו הסכמה לכל תוכנית המאה, כולל מדינה פלשתינית.

גם ביניהם, אגב, נשמעו גרסאות שונות לגבי מה בדיוק נאמר בחדר הסגור בשיחה עם ראש הממשלה בשבוע שעבר. לפי גרסה אחת, נתניהו אמר להם שהוא מתכוון להחיל ריבונות על כל היישובים ביהודה ושומרון ללא יוצא מן הכלל. לפי גרסה אחרת, נאמר שם שהמספר 30 אחוז מהשטח אינו בטוח, והאמריקנים מנסים לנגוס בו ולהפחית אותו, אפילו באופן משמעותי.

בשורה התחתונה, נתניהו מרוצה מכך שציבור המתיישבים בחלקו מבקר אותו ובחלקו מייעץ לו ללכת על חלופות כמו החלת ריבונות בבקעה בלבד. מאלה המייעצים לו להחיל ריבונות מבלי לחשוש מתגובה אמריקנית, הוא מעדיף להתעלם. דווקא אלה, הוא יודע, עלולים לגרום לנזק הגדול ביותר.

טווח הזמנים להחלת הריבונות הולך ומתקצר. האחד ביולי, שעליו הכריז נתניהו כתאריך היעד, מתקרב בצעדי ענק. ראש הממשלה עצמו הודה במספר פורומים שאין עדיין מפות מגובשות, ודאי לא הסכמה אמריקנית. הוא אפילו הבטיח לראשי המתיישבים להראות להם את המפות ולאפשר תיקונים קלים.

היחיד שיודע מה בדיוק יקרה, אם בכלל, במועד שנקב ראש הממשלה, זה הוא עצמו. בינתיים נתניהו מקבל כל כך הרבה סולמות לרדת מהעץ שעליו טיפס, וכאמור - זו עת המבחן האמיתית לעמדתו כלפי ההתיישבות. ימוסס או יחיל? יראה מנהיגות או יתחבא מאחורי הסינר של בני גנץ, שנתן לו השבוע את כל הסיבות לעיכוב החלת הריבונות? איש מהשרים ומחברי הכנסת בליכוד, גם הקרובים ביותר לראש הממשלה, לא יודע מה יוחלט.

אגב, הרושם כאילו הממשל האמריקני יושב וממתין למפות של נתניהו הוא מוטעה, כמובן. בממשל עסוקים עכשיו בליקוק פצעי הקורונה והמהומות הקשות שפרצו בכל רחבי ארה"ב בשבוע שעבר. שני האירועים לא עשו חסד עם דונלד טראמפ, כנשיא העומד לבחירה בפעם השנייה.

נתניהו יודע שאולי יש כעת הזדמנות חד־פעמית להחלת הריבונות, שלא בטוח שתחזור בטווח הזמן הנראה לעין. הוא גם יודע שאיש בממשל לא יגנה אותו אם יחיל ריבונות ביהודה ושומרון. מקסימום נשמע רטינות רפות. יש לכך מספיק תומכים בממשל, כולל סגן הנשיא. במקום לתלות את הסיבות באמריקנים או בכחול לבן, נתניהו יצטרך להסתכל במראה ולשאול את עצמו אם היה מחיל בעת הזו ריבונות אילו הדבר היה תלוי רק בו. מעניין מה תהיה התשובה.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com