התלמידים בחפירה
התלמידים בחפירהצילום: הר חברון

החפירות החינוכיות שנפסקו עקב הקורונה חודשו לאחרונה והן נערכות באתר 'סוסיא העיר העברית הקדומה' בהנהלת הארכיאולוג אחיה כהן-תבור ובשיתוף עם קצין מטה לארכאולוגיה במנהל האזרחי.

החופרים באתר הם תלמידי בית הספר האזורי של המועצה האזורית הר חברון כחלק מתכנית הלימודים. החפירה מתנהלת כשיעור בשטח, בו הילדים חופרים, מוצאים, ולומדים על הממצאים שהעלו בידם.

אתר סוסיא המנוהל על ידי החברה לפיתוח והמועצה האזורית הר חברון נמצא בעיצמו של פרויקט שדרוג נרחב הכולל סלילת דרכים חדשות ופתיחת מערות נוספות למבקרים. הפיתוח נעשה בשיתוף משרדי המורשת והתיירות.

העיר הקדומה סוסיא הייתה יישוב ייהודי משגשג בתקופת התלמוד, והגיעה לשיאה תחת השלטון המוסלמי, לפני כ-1200 שנים. במקום ניתן לראות את בית הכנסת של היישוב, המעוטר ברצפת פסיפס מפוארת, ואת במת ארון הקודש הקדום הפונה לירושלים.

התלמידים חופרים באחד מבתי המגורים של תושבי סוסיא הקדומים, וזוכים להכיר במו ידיהם את חייהם של תושבי סוסיא.

כלי מתכת הם נדירים יותר, מכיוון שהם יקרים יותר ומשתמרים פחות לאורך הזמן. ולכן המציאה אתמול משמעותית- שתי מטבעות ברונזה, המתוארכות לפני כ 1500 שנה. כן נמצא אסימון עופרת, אשר כבר במשנה מופיע כאמצעי תשלום: "אסימון קונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימון" (משנה, מסכת בבא מציעא, פרק ד, משנה א). משמעות המילה אסימון היא 'ללא סימן' (א-סימון).

הממצא המרגש ביותר שנמצא היתה טבעת ברונזה מעוטרת. חלק מתכשיטים המעידים על עושרם של בני המקום הקדומים. "הטבעת מעוטרת בדגם פרחים, שהוא עיטור מקובל כבר בתקופות העתיקות, ומכונה 'רוזטה' (ורדה)." מסביר הארכיאולוג אחיה כהן-תבור. "למעשה עד היום פרחים הם עיטור מקובל, ומראה שאנשים לא משתנים כל כך הרבה. דווקא ממצא קטן כל כך מחבר אותך פתאום לאנשים שגרו פה בעבר ולהיסטוריה של הארץ בכלל".