שירות התעסוקה
שירות התעסוקהצילום: שירות התעסוקה

בחודש השלישי למשבר הקורונה, מאי 2020, נרשמו בשירות התעסוקה כ-35.4 אלף איש ואישה חדשים, ירידה של כ-80.6% ביחס לחודש אפריל 2020 בו היו כ-182 אלף מצטרפים.

טרם המשבר, לשם השוואה, היו 23.8 אלף ו-25.8 אלף נרשמים בינואר ובפברואר בהתאמה.

בסיום מאי 2020 עמד מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה על כ-960 אלף. לאורך החודש, היו רשומים בשירות התעסוקה בסך הכל 1.165 מיליון איש ואישה (938.3 אלף מהם נרשמו בין מרס למאי, 90.3 אלף אחרים מהם חידשו רישום בחודשים אלה - כלומר חזרו לשירות התעסוקה תוך פחות משנה מהירשמות קודמת, ו-136 אלף אחרים מהם נשארו רשומים ברצף לפני המשבר – לפני מרס). לפיכך, 206.5 אלף דיווחו על כך ששבו למעגל העבודה במהלך מאי.

שיעור דורשי העבודה הצטמצם ל-23.5% מכוח העבודה בסוף מאי, לאחר שיא של 27.5% בסוף אפריל. בפברואר, טרם פרץ בישראל המשבר, היה שיעור דורשי העבודה 3.9%, שהם 162.5 אלף איש ואישה. הערכת שירות התעסוקה עודנה כי מספר האנשים שחזרו לעבודה בפועל גבוה יותר מכפי שעלה בדיווח עצמי ע"י הרשומים.

שירות התעסוקה מתריע על כך שהשינוי החד במשק ממצב של כמעט תעסוקה מלאה לשיעורי שיא של מובטלים, במקביל לצמצום הדרמטי במספר המשרות הפנויות, מוביל לירידה בכוח המיקוח של העובדים, לירידה צפויה בשכר (בטווח בינוני וארוך), ולהגדלת תת-התעסוקה עבור מספר קבוצות, ובראשן מרוויחי שכר נמוך.

בהסתכלות על אוכלוסיית המפוטרים בלבד, בחודש מאי 2020 עמד מספר המפוטרים על כ-7.8 אלף איש ואישה - ירידה של 51.3% לעומת החודש הקודם, אפריל 2020, אז עמד מספרם על 16 אלף איש ואישה. עם זאת, ביחס לכלל הנרשמים, מדובר בשיעור גבוה יותר של מפוטרים (27.1% מכלל הנרשמים בחודש מאי פוטרו, לעומת 11.8% מבין נרשמי אפריל, ו-6.4% במרס), עקב שני תהליכים שהתרחשו במקביל - עלייה בשיעור המפוטרים ומקרים של מעבר מחל"ת לפיטורין.

מאז החלו ההקלות בסגר לשחרור המשק, ב-19.4.2020 ועד סוף מאי, כ-18.3% מכלל הרשומים בשירות התעסוקה דיווחו על חזרה לעבודה. הציפייה היא שקצב הדיווח יתגבר עם הכניסה לפועל של תוכנית העידוד להחזרת העובדים למקומות העבודה.

רוב החוזרים לעבודה מתוך הנרשמים החדשים (מרס – מאי), הינם דורשי עבודה תובעי אבטלה, שהוצאו לחל"ת ע"י מעסיקיהם. בפרט, נמצא שיעור חוזרים גבוה בקרב יהודים ונשים. יש לשים לב לשיעור חזרה נמוך בקרב צעירים (עד 20) ותובעי הבטחת הכנסה.

הן המצטרפים החדשים במשבר הקורונה והן אלו שנרשמו באבטלה בשנה שקדמה למשבר ואיבדו שוב את מקום עבודתם במהלך המשבר, חזרו לעבודה בהיקפים דומים (20.2% ו-20.8% בהתאמה). לעומת זאת, מבין דורשי העבודה שרשומים בשירות התעסוקה ברציפות מלפני המשבר (לפני מרס) ועד מאי, רק מיעוט (3.5%) חזר לעבודה. המשמעות היא כי הקושי של אנשים שהיו באבטלה לפני המשבר לחזור לעבודה, החל לבוא לידי ביטוי. ללא מענה מתאים, הקושי של אותם אנשים להשתלב מחדש בעבודה עלול לגרום להם להיכנס למעגל הקצבאות.

בדומה, שיעור נמוך של תובעי הבטחת הכנסה דיווחו על חזרה לעבודה (5.4%) לעומת שיעור גבוה יותר מקרב תובעי אבטלה (19.5%). שירות התעסוקה שב ומעריך כי בנסיבות המתוארות, מספר תובעי הבטחת ההכנסה עתיד לגדול ככל שיעבור זמן, וכן שיעורם מכלל דורשי העבודה.

כזכור, סיבת רישום שאפיינה את המסה הגדולה של דורשי עבודה חדשים במרס-מאי בעקבות משבר הקורונה הייתה חל"ת. בהתאם, שיעור החוזרים לעבודה בחודש מאי מבין הנרשמים בעקבות חל"ת היה גבוה משאר סיבות הרישום, ועמד על 22% - 200.3 אלף חוזרים. שיעור החזרה בקרב קבוצת המפוטרים עמד על 5.9% ובקרב המתפטרים – 5.7%.

שיעור גבוה של חזרה לעבודה בחודש מאי נרשם בקבוצות הגיל 34-20, ו-54-35 - מעל 19%. שיעור החזרה בקרב קבוצת הגיל המבוגרת ביותר היה נמוך יותר ועמד על 15.3% (ייתכן שנתון זה נובע מתת-דיווח, אפשרות זו עוד נבחנת ונמצאת בבדיקת מחלקת המחקר). שיעור חזרה נמוך במיוחד היה בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 20) – 9.4%.

שיעור הנשים שדיווחו על חזרה לעבודה היה 21.4%, גבוה מזה של הגברים – 14.4%. אחת הסיבות נעוצה ככל הנראה במקצועות שחזרו בהם לעבודה, ובייחוד הוראה, חינוך והדרכה. יחד עם זאת, גם בסוף מאי, מספרן של הנשים הרשומות כדורשות עבודה גבוה ממספרם של הגברים (כ-507 אלף לעומת 444.6 אלף בהתאמה).

שיעור המוסלמים, הנוצרים והדרוזים אשר דיווחו על חזרה לעבודה היה 9.2%, נמוך באופן משמעותי מהיהודים (20.7%). אפשר שמצב זה נובע בין היתר מהמקצועות אליהם השתייכו הנרשמים. נתון זה מצביע על הצורך להקדיש תשומת לב ולסייע לקבוצות מיעוט בחברה הישראלית על מנת שלא לפגוע בהישגיהן בשוק העבודה בעשור וחצי האחרון.

שיעור גבוה של חזרה לעבודה היה במקצועות רפואה ובריאות (27.7%), חשבונאות וכספים (26.7%), והוראה וחינוך (25.2%), יותר מרבע מהעובדים בכל אחד מהם שבו למעגל העבודה. לעומת זאת, המקצועות עם השיעורים הנמוכים ביותר של חזרה לעבודה היו תיירות ומלונאות, תוכן מדיה ובידור, ותעופה. מצב זה נובע מאסטרטגית היציאה מהמשבר, והמגבלות שמשפיעות באופן קשה ומתמשך יותר על חלק מהמקצועות והתעשיות.

מחוז המרכז הוא זה שבו נרשם שיעור החזרה לעבודה הגבוה ביותר – 20.5%, ואחריו המחוזות חיפה – 19.2%, תל אביב – 19%. מנגד, שיעור חזרה נמוך נרשם במחוז הצפון – 15%.

גם בסיום חודש מאי, היישובים עם שיעור דורשי עבודה הגבוהים ביותר בישראל הם ביתר עילית, אילת ומודיעין עילית. בביתר עילית, שיעור דורשי העבודה ירד מ-46% בסוף אפריל ל-38.6% בסוף מאי, ובמודיעין עילית, הייתה ירידה מ-41.3% ל-33.9%. הסיבה למיקומן בראש הטבלה גם כעת, היא ככל הנראה פתיחה מאוחרת של חלק ממסגרות החינוך ושיעור דיווח נמוך יותר. לעומת זאת בעיר אילת, שכלכלתה מבוססת על ענף התיירות, ירד שיעור דורשי העבודה מ-45.9% ל-36.5% בסוף מאי.

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: "הנתונים מראים שקצב החוזרים למעגל העבודה עדיין אינו משביע רצון, והחשש שלי, שלקראת חודש ספטמבר, אנו נישאר עם כ-400 אלף מובטלים. ההצלחה היא להפוך משבר להזדמנות, ואנו פועלים למתווה רחב, מקיף ומגוון להכשרת עובדים, שיקלטו במהרה במעגל העבודה".

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור: "אנו מודאגים מהקצב האיטי של חזרה למעגל העבודה, וכן מהממצאים שעולים מדו"ח זה ולפיהם, דווקא הקבוצות החלשות יותר באוכלוסייה סופגות את הפגיעה הקשה ביותר במשבר, ועלולות להיקלע למצב של תת-תעסוקה לאורך זמן. אסור להשלים עם אפקט-קורונה כזה.

''מתווה המענק למעסיקים, אותו אנו מובילים יחד עם משרד האוצר ורשות המסים, יוכל ודאי לתת תנופה לחזרה מסיבית של דורשי עבודה למקומות עבודתם. השבוע, שירות התעסוקה שב לפגישותיו הפרונטליות עם קהל דורשי העבודה על מנת לייעל ולהעמיק את הטיפול, למפות צרכים, להסיר חסמים ולייצר פתרונות, תוך שמירה על הוראות משרד הבריאות והתו הסגול.

''יחד עם זאת, כדי שנוכל לתת מענה ראוי ומלא ככל הניתן להיקף הדרמטי של דורשי העבודה, ובמיוחד לקדם תוכניות ייחודיות עבור קבוצות ואזורים הזקוקים לסיוע מעמיק, עלינו לצאת לדרך עם יישום תוכנית החירום הלאומית שגיבשנו לצמצום ממדי האבטלה בישראל הכוללת מערך רחב של הכשרות מקצועיות ובאמצעות תקציב ההולם את צורך השעה", הוסיף גראור.