'מנדלבליט, האם לא ראוי שתתפטר?'

עו"ד פוקס במכתב ליועמ"ש: תיקך הפלילי שעודו ממתין לבירור במשטרה, היה מונע כל מינוי זוטר בפרקליטות. לא סביר שתתפטר מכהונתך?

שמעון כהן , כ"ד בסיון תש"פ

מנדלבליט
מנדלבליט
צילום: פלאש 90

במכתב ששיגר ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, תוהה עו"ד יוסי פוקס אם הנתונים הנאספים על התנהלותו של מנדלבליט אינם מחייבים את התפטרותו.

במכתבו שואל עו"ד פוקס "האם זה סביר בעיניך כי קיומו של תיק פלילי שעדיין ממתין במשטרה לבירור דין סגירתו... אשר היה מונע מכל פרקליט זוטר להתמנות לתפקיד כלשהו בפרקליטות, בשל דרישת נציבות שירות המדינה להצהרה בדבר "תעודת יושר" במישור הפלילי, לא ימנע ממך להמשיך ולכהן בראש מערכת אכיפת החוק, בתפקיד שבו תנאי הסף שווים למינויו של שופט לבית המשפט העליון?".

בשיחה עמו מסביר עו"ד פוקס את הגורמים האחרונים שהובילו אותו לשליחת המכתב וגם משיב לשאלת הסיכוי למענה מניח את הדעת מצדו של מנדלבליט, והוא קובע כי "אם היו דנים את מנדלבליט על פי העקרונות שהוא עצמו קבע לא פעם בקדנציה שלו הוא היה אמור לקבוע על עצמו שהוא במצב של מניעה משפטית ולא להמשיך בתפקיד עוד בשלבים קודמים".

"מתחקיר לתחקיר ומחשיפה לחשיפה, כולל בתגובות הפרקליטות שמאשרות חלק מהדברים, קיבלנו את התמונה במלואה. התמונה במלואה היא שהיות ובפרקליטות לא סיווגו את סגירת התיק שלו, שהיא הגורם המחליט בתיקי פרקליטות, זה לא מאפשר למשטרה המנהלת את המרשם הפלילי לסגור את התיק".

עו"ד פוקס מסביר מעט יותר את הדברים: "יש מושג שנקרא רישום פלילי למי שהורשע בעבירה פלילית ובזה אנחנו לא עוסקים. יש מרשם פלילי שהוא רחב הרבה יותר, ובו כלולים גם תיקים שנפתחו ונסגרו בשל חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור. כלומר שמי שנפתח ונסגר לו תיק בעילות הללו קיום התיק נותר במרשם הפלילי ומשאיר עליו כתם מסוים שאומר שהוא עשה לכאורה משהו לא תקין ורוצים שזה יהיה רשום כי יש תפקידים רגישים כמו שיפוט בבית המשפט העליון – תנאי הסף ליועמ"ש ולכהונה בעליון זהים – שמצריכים ניקיון מוחלט.

פוקס מוסיף וקובע כי "אם היה מופיע בפני ועדת האיתור במפורש שהתיק הפלילי עדיין פתוח, היו אומרים לו שיחזור כשהתיק ייסגר מחוסר אשמה כי ברף הנדרש הוא לא היה עומד".

"בהתחלה הדברים לא היו ברורים, אבל היום כל פרטי הסיפור ידועים: היות וסירבו לסגור לו את התיק מחוסר אשמה, למרות שהוא ביקש זאת ממי שהיה כפוף לו, פרקליט המדינה שי ניצן, שזה פרט מדהים, משום כך היו צריכים לסווג את הדברים כחוסר ראיות והתיק היה נכנס למרשם הפלילי ונסגר עם הכתם הזה, אבל מה שקרה הוא שהגנו על מנדלבליט והעדיפו את המצב המעומעם מאשר שיהיו לו "פעמונים במזוודה" בהמשך דרכו הציבורית, והעדיפו לעשות דבר חריג ביותר והותירו את זה ללא סיווג עילה. בכך הפרקליטות יצרה מציאות שלא מאפשרת למשטרה לסגור את התיק והוא נשאר בהגדרת מב"ד, ממתין לבירור דין".

פוקס מבהיר בדבריו כי גם הוא אינו תמים לחשוב שמנדלבליט אכן יחליט על השעיית עצמו, אך מדובר במעין כורח פרוצדורלי שעליו ניתן ללמוד מפנייה קודמת שלו עצמו בעניינו של מנדלבליט:

"הגשתי בשם הפורום המשפטי עתירה על כך שהוא לא יכול לכהן כמ"מ פרקליט המדינה כי זה ניגוד עניינים. המחשה לניגוד העניינים הזה הוא כאן כי מי שניתן לפנות אליו בעניין הקשור ליועמ"ש הוא פרקליט המדינה, שכרגע זה הוא עצמו... בזמנו עתרנו על ניגוד העניינים הזה ובתגובה נטען שלא עשינו מיצוי הליכים, כלומר שלא פנינו לגורם הרלוונטי, כלומר לו עצמו. בג"ץ קובע בפסיקתו שגם אם זה כביכול ברור מאליו צריך לפנות דרך ההליכים הפרוצדוראליים הרגילים, כלומר למנדלבליט עצמו, גם אם הוא יראה בכך חוצפה. משום כך פניתי למנדלבליט בבקשת הסבר איך הוא יכול להיות יועמ"ש אבל לא יכול להיות פרקליט זוטר בפרקליטות מחוז".

האם המשמעות היא צעד לפני עתירה לבג"ץ? עו"ד פוקס משיב ואומר כי תמיד נבחנת גם האפשרות של עתירה לבג"ץ, גם אם הסיכויים מאוד קטנים. "מבחינתי חשוב לי לקבל תשובה, כי כל מה שהוא עושה זה להסתיר את מה שהוא עשה. למשל כל ניסיון של התקשורת לקבל תשובה רשמית מהמשטרה לטענה שלי נתקלה בחומה אטומה. הסיבה היא שהם מתואמים לחלוטין. אין מצב שראש מחלקת החקירות או ראש אגף המרשם הפלילי יעשה צעד שנוגע למנדבליט ללא האישור של מנדלבליט עצמו. לכן אני רוצה לראות מה הוא משיב לי, ובהתאם נחליט מה הצעד הבא. לצערי עד היום בינתיים בג"ץ מגן בצורה הרמטית. ראינו את זה במקרה השופט מזוז שלא התבקש לכך אבל הוציא צו למניעת המשך כהונתו של דן אלדד כממלא מקום פרקליט המדינה רק משום שהוא התחיל את הבדיקה בעניינו של מנדלבליט".

בדבריו מדגיש עו"ד פוקס כי מטריד אותו בעיקר השפל במדד אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ואין מדובר בציד אחרי מנדלבליט. הוא מזכיר כי בעבר נמנעו תפקידים ציבוריים בשל טענות שוליות בעוד אצל מנדלבליט הספקות לא בולמים ולא מונעים את כהונתו. "כך היה עם דומפ'ה, מראשי מועצת יש"ע בעבר שביקשו למנות אותו למנכ"ל משרד. אבל הוא לא דיווח על תיק כלשהו ובית המשפט הסביר את חומרת הדבר הזה ומנע ממנו את הכהונה כי צריך להיות ברמה מוסרית גבוהה וללא שלדים בארון. הציבור רואה את כל מהלכי התחמונים של מנדלבליט כדי שהציבור לא ייחשף לכל ההתנהלות שלו והדבר הזה מקומם".

לנוכח כל אלה שאלנו את עו"ד פוקס האם בעיניו היועמ"ש הוא אדם מושחת, וזאת לנוכח התבטאויותיהם של גורמי ימין שראו בו אדם מוסרי ערכי וישר.

"אני לא נותן לו את הטייטל הזה. כשאומרים על מישהו שהוא מושחת הכוונה שזה הפרופיל שבו הוא חי. זה לא המצב. מנדלבליט הסתבך בפרשת הרפז. הוא היה חייב לגבי אשכנזי שנתן לו דרגות אלוף וניסה לעזור לו ובמסגרת הניסיון לעזור לו ובמסגרת הכרת הטוב שלו לאשכנזי הוא חצה קצת את הקווים האדומים, שיבש חקירה וביצע עבירה של הפרת אמונים, ובמקום לצאת לאזרחות התעקש ללכת במסלול המנהלי ציבורי עם השלד הזה בארון וכך הוא הלך והסתבך. זה התחיל בעתירות בתקופה שבה הוא היה מזכיר ממשלה והמשיך כשנבחר ליועמ"ש. הוא ניסה להסתיר את זה אבל הדברים צפים על פני המים. אני לא חשוב שהוא מושחת אבל הוא גרם לעצמו נזק כי עכשיו ברור שלבית המשפט העליון הוא לא יגיע".

נוסח מכתבו המלא של עו"ד פוקס ליועמ"ש:

לכבוד

ד"ר אביחי מנדלבליט, עו"ד

היועץ המשפטי לממשלה

משרד המשפטים

שלום וברכה,

הנדון: קיומה של "מניעה משפטית" לכהונתך כיועץ המשפטי לממשלה כאשר התיק הפלילי שלך במשטרה פתוח (מב"ד-ממתין לבירור דין)

כמי שמכהן הן כיועץ המשפטי לממשלה והן כמ"מ פרקליט המדינה בפועל ובהעדר גורם בפרקליטות שהנך כפוף לו ואשר ניתן לפנות אליו למיצוי ההליך המנהלי שבנדון, אבקשך להשיב לשאלה, האם לא קיימת "מניעה משפטית" כי תמשיך לכהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, למרות הגילויים האחרונים ולפיהם, התיק הפלילי שנפתח נגדך בפרשת "הרפז", עדיין פתוח במשטרה ולכאורה מצוי בסטאטוס של "מב"ד-ממתין לבירור דין", בהעדר סמכות למשטרה לסגור תיק ללא קבלת סיווג עילת הסגירה, בשל אי יכולתה לקיים את הוראות סע' 62 לחסד"פ?

1. כפי שידוע לך היטב, המרשם הפלילי, כולל בין היתר, את רישומו המשטרתי של כל תיק חקירה פלילי אשר נסגר ללא הגשת כתב אישום, זולת תיק שנסגר רשמית בעילה של "חוסר אשמה", אשר לפי סע' 62(ב) לחסד"פ, יימחק מהמרשם הפלילי.

2. עיון בסעיפים הרלוונטיים לחסד"פ (62-65), מלמד, כי כל תיק חקירה פלילי שנפתח ונסגר ללא הגשת כתב אישום, בין על ידי הפרקליטות ובין ע"י המשטרה, חייב לכלול את סיווג עילת סגירת התיק, אחרת המשטרה אינה יכולה לקיים את הוראת סע' 62(ב) שפורטה לעיל ולפיכך, כל עוד המשטרה אינה מקבלת את סיווג עילת הסגירה מהפרקליטות, התיק נותר פתוח במשטרה, בסטאטוס המכונה במשטרה: מב"ד – ממתין לבירור דין.

3. עמד על כך בית המשפט העליון, בפסק דין שבו דחה את את עתירתך לחייב את היועמ"ש דאז ויינשטיין לקיים שימוע בטרם יחליט באיזו עילה לסגור את תיק החקירה נגדך (בג"צ 2652/15 עוה"ד מנלדלביט נ' היועמ"ש, פורסם בנבו) וקבע, כי במסגרת שיקול דעתה של התביעה, עליה להחליט על סגירת התיק באחת משלוש עילות: "חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין", "העדר עניין לציבור" או "העדר אשמה" ולאחר מכן, עומדת לחשוד הזכות להגיש ערר לפי סע' 62 לחסד"פ ולבסוף גם הזכות לעתור לבג"צ.

4. לאחרונה, מסרה דוברות משרדך, מספר פעמים, כי באופן חריג ביותר, הפרקליטות לא סיווגה את עילת סגירת התיק הפלילי נגדך וזאת בנימוק, כי במועד הרלוונטי, כבר נכנסת לתפקידך כיועמ"ש לממשלה ולפיכך, כלשון ההודעה – "נוכח העובדה שבינתיים התמנה מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש, אשר ממונה על המערכת, הוחלט שלא תתקבל החלטה כאמור לגנוז את התיק מחוסר אשמה בידי שום גורם שכפוף למנדלבליט".

5. ביום שישי האחרון, פרסמה הכתבת אילה חסון בערוץ 13, כי אחר הדברים האלו, פנית בעצמך לפרקליט המדינה, עוה"ד שי ניצן שהיה כפוף לך, וביקשת ממנו לסווג את עילת סגירת התיק לחוסר אשמה ובחלוף חודשים ארוכים, קיבלת תשובה שלילית לפנייתך, דא עקא שניצן נענה לבקשתו של עוה"ד שלמה (מומי) למברגר להותיר את סגירת התיק באופן חריג ללא סיווג עילה, על מנת שלא יסווג רשמית בעילת "חוסר ראיות".

6. הנה כי כן, מבלי להידרש לתמיהה על כך, כאשר בחוו"ד של היועמ"ש ויינשטיין, הוא מנמק את סגירת התיק ב"קיומם של קשיים ראייתיים", מה שמתאים לסיווג של "חוסר ראיות" ולא "חוסר אשמה" ומעבר לכך שגם נציגת הפרקליטות, עוה"ד אסנת מנדל טענה כך בתשובת המדינה לעתירה שהוגשה נגד מינויך ליועמ"ש לממשלה (בג"צ 46/16, 43/16 אומ"ץ ואח' נ' ממשלת ישראל ואח') הרי שאין חולק שהתיק נסגר בפרקליטות ללא סיווג עילת הסגירה. אך מה קרה לתיק הפלילי שלך במשטרה, שאינו יכול להיסגר ללא סיווג עילת הסגירה, בשל הוראות סע' 62 לחסד"פ?

7. למותר לציין, כי בתיקי פרקליטות אין בסמכותה של המשטרה להתערב בסיווג עילת סגירת התיק הפלילי לאחר קבלת התיק מהפרקליטות, אלא שהמשטרה מחוייבת בניהול המרשם הפלילי כדין ואין באפשרותה לעשות כן, מבלי שתקבל מהפרקליטות את עילת סגירת התיק בכל תיק פלילי ללא יוצא מן הכלל, גם אם החשוד מונה זה עתה לכהן כיועץ המשפטי לממשלה וככל הנראה, התיק הפלילי נשאר פתוח בסטאטוס של מב"ד, עד ליום הזה.

8. התנהלות פסולה זו, של סגירת תיק החקירה נגדך, ללא ציון עילת הסגירה, גרמה לטעויות שרשרת במערכת ואף לטעויות בתיאור עובדתי בפסקי דין שונים שנתנו בהליכים הקשורים אליך. כך למשל בעניין אומ"ץ כותב כב' השופט ג'ובראן כי "היועמ"ש ויינשטיין נמנע מלציין את סיבת הסגירה במפורש אך למקרא החלטתו לסגירת התיק, דומה כי התיק נסגר, בין היתר, משיקולי חוסר אשמה..", בפס"ד אחר שניתן (רע"פ 2783/19 ברוך קרא נ' מדינת ישראל) כותב כב' השופט סולברג כי "בהחלטת היועמ"ש דאז ויינשטיין מיום 21.5.2015 , נסגר תיק החקירה נגד מנדלבליט מחוסר אשמה..", שוב טעות עובדתית שמקורה באותה התנהלות.

9. לא זו אף זו, התנהלותך בכל הנוגע למינוי מ"מ לפרקליט המדינה, המצוי בסמכותו הבלעדית של שר המשפטים, החל מחוו"ד הראשונית כי "צריך סיבה טובה מאוד" שלא למנות את עוה"ד שלמה(מומי) למברגר לתפקיד (שסוכך עליך באי סיווג עילת הסגירה), ולאחר מכן, מאבקך נגד מועמדותו של עוה"ד דן אלדד לתפקיד הזה ולאחר מכן נגד הארכת כהונתו, רק בשל החלטת אלדד לבחון את המידע המטריד שקיבל בענין סגירת תיק החקירה והעברתו למבקר, פגעה קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק והוכיחה כאלף עדים כי הנך מצוי בניגוד עניינים חריף ומתמשך, בתפקידך כיועץ המשפטי לממשלה.

10. ביום 28.8.2000, התקבלה החלטת ממשלה מס' 2274 (להלן: "ההחלטה") אשר פורסמה בילקוט הפרסומים ביום 20.9.2000 וקבעה את הדרכים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה וכן את הדרך להפסקת כהונתו על ידי הממשלה, כאשר בליבת ההחלטה, נקבע כי יועץ משפטי לממשלה נדרש לעמוד בתנאי הכשירות של כהונה לשיפוט בבית המשפט העליון.

11. אין חולק כי ועדת האיתור, ממשלת ישראל ובית המשפט הגבוה לצדק, לא ידעו כי הנך נכנס לתפקידך כיועץ המשפטי לממשלה, כאשר התיק הפלילי במשטרה עדיין פתוח ומצוי בסטאטוס של מב"ד, בשל אי ציון עילת הסגירה וק"ו שלא ידעו כי פעלת לאחר כניסתך לתפקיד, לשכנע את עוה"ד שהיו כפופים לך, לסווג את עילת סגירת התיק ל"חוסר אשמה", כדי להבטיח שלא יתבטל המינוי שלך וכי תיפתח לך הדלת לכהונה עתידית בבית המשפט העליון.

12. כיועץ המשפטי לממשלה, הגם שהנך מצוי בניגוד עניינים חריף (מבחירה), האם זה סביר בעיניך כי קיומו של תיק פלילי שעדיין ממתין במשטרה לבירור דין סגירתו, כדי לדעת האם לכלול אותו במרשם הפלילי, אשר היה מונע מכל פרקליט זוטר להתמנות לתפקיד כלשהו בפרקליטות, בשל דרישת נציבות שירות המדינה להצהרה בדבר "תעודת יושר" במישור הפלילי, לא ימנע ממך להמשיך ולכהן בראש מערכת אכיפת החוק, בתפקיד שבו תנאי הסף שווים למינויו של שופט לבית המשפט העליון?

13. אבקשך להשיב לפנייתי זו בצורה מנומקת בתוך 7 ימים.