עורכי דין סולר קפלינסקי
עורכי דין סולר קפלינסקיצילום: סולר קפלינסקי רשלנות רפואית

אחת הבדיקות הבסיסיות שיש לבצע בתום תהליך הלידה הנה בדיקת נוכחות שאריות שליה ברחם היולדת.

בדרך כלל השליה נפלטת בשלמותה מהרחם זמן קצר לאחר הלידה, אולם לעתים קיימים מצבים חריגים שבהם היא לא יוצאת בשלמותה ועקב כך נותרת שארית שליה בתוך הרחם.

מצב חריג זה נחשב למצב מסוכן, שעלול לגרום לדימום ואף לפגוע בסיכויה של האם להרות שוב בעתיד. כדי למנוע זאת, על הצוות הרפואי לבדוק לאחר הלידה את מצב שלמות השליה, וכן ולוודא האם נותרו שאריות ממנה בתוך הרחם של האם. אי ביצוע בדיקה כזו בכלל, או ביצוע לא תקין שלה, עלול להוות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

במסגרת הליך ת"א 6843-02-14 ר.ח. נ' מדינת ישראל, אשר התנהל בפני בית משפט השלום בתל אביב, נדונה השאלה מהו היקף חובת בדיקת שאריות השליה לאחר הלידה. כלומר, האם יש לבדוק רק האם נותרו ברחם חלקי שליה, או שמא יש לבדוק גם האם נותרו בו קרומי שליה.

בית המשפט קבע כי בהתאם לפרקטיקה המקובלת ולספרות המקצועית, יש לבדוק גם האם נותרו ברחם קרומי שליה, וכי אי בדיקה כזו עלולה להוות רשלנות רפואית.

בהמשך לכך נקבע שבית החולים שטיפל ביולדת באותו מקרה התרשל בכך שלא ביצע גם את בדיקת קרומי השליה, אלא הסתפק רק בביצוע בדיקה של חלקי שליה, ועל כן הוא חוייב בתשלום פיצויים בסך של 130,000 ₪ ליולדת.

חשוב לדעת כי בכל מקרה שבו גילית כי הרופאים השאירו שארית שליה ברחמך לאחר הלידה, מומלץ בהחלט לפנות לקבלת ייעוץ משפטי באמצעות עורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת להעריך האם נגרם לך נזק בלתי הפיך, שאז ניתן לגבש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.

משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית עוסק באופן בלעדי בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, ולאורך השנים ייצגנו נשים במאות מקרים של הותרת שארית שליה ברחם לאחר הלידה. ניתן לפנות למשרדנו לשיחה אישית עם עורך דין ולצורך בדיקה יסודית של המקרה שלך, בשיתוף עם מומחה רפואי בתחום המיילדות והגיניקולוגיה.

הנסיבות שהובילו להגשת התביעה

תיק זה עסק באם צעירה, אשר בשנת 2011, בהיותה בת 20 שנה, עברה לידה שניה בבית החולים הלל יפה בחדרה.

במסמכים הרפואיים שתיעדו את מהלך הלידה צויין שהשליה נמצאה שלמה.

סמוך לאחר הלידה סבלה היולדת מסחרחורת, ובימים שלאחר מכן היא סבלה גם מכאבי בטן תחתונה ודימום ואגינלי. בעקבות זאת היא פנתה כעבור שבועיים לאחר הלידה לחדר המיון הגינקולוגי, שם נמצאו אצלה קרומי שליה מבצבצים מצוואר הרחם שלה, והם הוסרו ידנית.

בשנת 2014 הגישה היולדת תביעה כנגד בית החולים.

במסגרת התביעה טענה היולדת שבחלל הרחם שלה נותרו לא רק קרומי שליה, אלא גם חלקי שליה, וכי בית החולים התרשל בכך שלא בדק את רחמה לאחר הלידה ואבחן את מצבה כראוי, דבר שגרם לה לסבול מכאבי בטן, דימומים ומתח נפשי במשך שבועיים לאחר הלידה. עוד טענה היולדת שעקב כך נגרמה לה נכות נפשית לצמיתות בשיעור של 20%, אשר פוגעת בכל תחומי חייה, וזאת בהסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית מטעמה.

בית החולים טען שברחם היולדת לא נותרו כל חלקי שליה, אלא רק קרומי שליה, וכי הקרומים נפלטו ממנה כעבור שבועיים מבלי שנגרם לה דימום משמעותי. בנוסף טען בית החולים שבחדר הלידה נהוג לבדוק רק האם השליה שלמה, ולא ניתן לבדוק האם נותרו ברחם גם קרומי שליה או שכולם נפלטו ממנו. בית החולים הגיש אף הוא חוות דעת פסיכיאטרית, שקבעה שהיולדת סבלה לאחר מנכות נפשית זמנית בלבד, בשיעור של 20%, אולם לאחר מכן לא נותרה לה כל נכות נפשית צמיתה.

בית החולים התרשל בכך שלא ביצע גם בדיקת היוותרות קרומי שליה

תחילה היה על בית המשפט לקבוע האם מעבר לקרומי השליה שנותרו ברחם של היולדת, נותרו בו גם חלקי שליה, כפי שטען המומחה מטעם היולדת.

בית המשפט קבע שלא ניתן לומר שבחלל הרחם של היולדת נותרו גם חלקי שליה, וזאת מאחר שקביעתו של המומחה מטעם היולדת הסתמכה רק על תחושתה של היולדת, מה גם שהוא לא היה מודע לקיומה של בדיקת אולטרסאונד שנערכה ליולדת לאחר הלידה, ומצאה את רחמה ריק.

בהמשך לכך היה על בית המשפט לקבוע האם חלה על בית החולים גם החובה לבדוק ולוודא האם נותרו גם קרומי שליה בחלל הרחם, ולא רק חלקי שליה.

המומחה הרפואי מטעם היולדת טען שבפרקטיקה המקובלת נהוג לבצע גם בדיקה של שלמות הקרומים, וכי מדובר בבדיקה פשוטה ומהירה, כאשר במקרה של ספק נדרשת אף בדיקת אולטרסאונד.

מנגד, המומחה הרפואי מטעם בית החולים טען שנהוג לבדוק רק האם השליה שלמה, וכי לא ניתן לדעת האם כל הקרומים נפלטו בשלמותם, מאחר ומדובר בשק דמוי בלון שהיה מלא בעובר ובנוזל, ושאין לו כבר צורה אחידה לאחר שהוא נפקע.

אולם, באותה ספרות מקצועית שאליה הפנה המומחה מטעם בית החולים, גם היה קטע שציין שלאחר הלידה יש לבדוק גם את קרומי הלידה, ועל כן נקבע שעל הצוות הרפואי אכן חלה החובה לבדוק גם האם נותרו קרומי שליה ברחם. ומאחר שלא היה חולק שבית החולים לא ביצע בדיקה זו, קבע בית המשפט שהוא התרשל בכך.

לאחר שנקבע שבית החולים התרשל בכך שלא בדק לאחר הלידה האם נותרו ביולדת קרומי שליה, פנה בית המשפט לבדוק אלו נזקים נגרמו לה עקב כך.

שני הצדדים הסכימו שליולדת לא נשאר נזק פיזי עקב התרשלות זו, כך שהמחלוקת שנוצרה ביניהם התמקדה רק בשאלת הנזק הנפשי.

כאמור, המומחה הפסיכיאטרי מטעם היולדת קבע שנותרה לה נכות נפשית לצמיתות בשיעור של 20%, ואילו המומחה הפסיכיאטרי מטעם בית החולים קבע שלא נותרה לה כל נכות נפשית לצמיתות, כי אם נכות נפשית זמנית בלבד, שכבר חלפה, אף היא בשיעור 20%.

כדי להכריע בעניין זה, מינה בית המשפט מומחה פסיכיאטרי מטעמו, שאיבחן את היולדת כמי שסובלת מהפרעה פוסט טראומטית מלווה בדיכאון קל עם מרכיב התנהגותי. בהמשך לכך הוא קבע שליולדת הייתה במשך חצי שנה נכות נפשית זמנית בשיעור של 50%, ולאחר מכן נותרה נכות נפשית לצמיתות בשיעור של 10%.

יחד עם זאת, בית המשפט מצא לנכון לקבוע ליולדת נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 7% בלבד, וזאת לאחר שהוא הגיע למסקנה לפיה מצבה הנפשי של היולדת נבע רק בחלקו מהישארות קרומי השליה, ואילו בחלקו האחר הוא נבע מתחושותיה הסובייקטיביות, והמוטעות, שהלידה כולה הסתבכה בזמן אמת, וזאת בשעה שמהלך הלידה כולו לא היה רשלני, אלא רק עניין אי בדיקת הקרומים לאחר הלידה.

בסיכומו של דבר, בית המשפט פסק ליולדת פיצוי כולל בסך של 130,000 ₪, וזאת בגין הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, הוצאות עזרת צד ג', וכאב וסבל. בנוסף לכך נפסקו לה שכ"ט עורך דין והוצאות משפט.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי ומענה מקצועי לכל שאלה, אל תהססי לפנות לשיחה עם אחד מעורכי הדין במשרדנו, כפי שציינו, משרד סולר קפלינסקי עוסק מזה למעלה מ-19 שנים בייצוג תובעים בתביעות פיצויים בשל רשלנות רפואית, ואנו נדע להעריך בצורה מדוייקת את נסיבות הטיפול הרפואי שקיבלת, ובמידת הצורך נפעל לצורך מימוש מלא של הזכויות המגיעות לך, כולל הגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.

לשיחה אישית עם עורך דין חייגי: 072-334-0001