הסיפורים של מסיימי קורס הצוללנים

שלושה חיילים ממסיימי קורס צוללן השבוע, משתפים את גולשי ערוץ 7 בחוויותיהם האישיות.

ערוץ 7 , כ"ה בסיון תש"פ

קורס צוללן
קורס צוללן
צילום: דובר צה"ל

בתחילת השבוע (שני) נערך טקס סיום קורס צוללן של מחזור 117 בבסיס זרוע הים בחיפה.

הטקס נערך בראשות מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט, מפקד בסיס ההדרכה, אלוף-משנה בוריס שוסטר וסגן מפקד שייטת הצוללות, סגן-אלוף מתי.

את קורס הצולן המאתגר סיימו בהצלחה 25 חיילים. הקורס, שאורך כשנה וחודש, הוא אחד מהקורסים הייחודים והיוקרתיים בצה"ל אליו מתמיינים כל שנה מאות מועמדים לשירות הביטחון.

הנה סיפורם של שלושה חיילים ממסיימי הקורס.

שני אחים בחיל הים

אני סמל נ׳, אני גר בצפון הארץ ויש לי חמישה אחים. אני מאוד אוהב לעשות ספורט, בעיקר לשחק כדורסל ולרוץ. בעבר ניגנתי על תופים.

ההיכרות הראשונית שלי עם זרוע הים התרחשה כשאחי הגדול, דותן, התגייס לקורס חובלים לאחר שקיבל גיבוש ביום סיירות.

כשהגעתי אני ליום הסיירות, קיבלתי אופציה להגיע ליחידת קומנדו בזרוע היבשה או להתמיין לשייטת הצוללות בזרוע הים.

התייעצתי עם מספר קרובים וחקרתי על תפקיד הצוללות. אז גיליתי שמדובר בשיטת ייחודית, שפועלת באופן אינטנסיבי לשמירה על בטחון המדינה אבל עושה זאת בשקט ובצניעות.

הגעתי ליום המיון הראשוני, ושם החלטתי שאני רוצה להתגייס לשייטת הצוללות.

בהתחלה חששתי ללכת בעקבות אחי הגדול, כי זרוע הים היה הייתה המקום הייחודי שלו ואני רציתי ללכת בדרך עצמאית.

אחרי שהתגייסתי הבנתי כמה הקרבה לאחי הגדול לאורך כל הקורס הייתה משמעות עבורי, ושזו זכות אדירה עבור שנינו לשרת יחדיו בזרוע הים.

נ' ואחיו דותן
צילום: דובר צה"ל

כשהתגייסתי, אחי דותן היה בשלבי ההכשרה של קורס חובלים בבסיס ההדרכה של זרוע הים, שם עברתי גם אני את הטירונות והקורס.

בשלב הבסיסי, שהיה השלב המאתגר ביותר בקורס עבורי, כל פעם שראיתי את דותן בבסיס זה נתן לי ׳זריקת עידוד׳ ומוטיבציה להמשיך ולעבוד בכל הכוח.

לאורך כל הדרך הוא נתן לי טיפים ועצות להמשך הדרך ותמך בי כאח גדול ומגן.

בשלב הייעודי, כל חניך בקורס צוללן מקבל שיבוץ למגמה הרלוונטית שהיא תחום ההתמחות שלך. אני שובצתי במגמת מהו״ב (מערכות הספק ובקרה).
בחצי השנה השנייה למדתי על המגמה לעומק, מא׳-ת׳.

בקורס יש דרישות גבוהות מאוד. הסגל הפיקודי ציפה מאיתנו לאמינות גבוהה, יכולת עמידה במשימות, ולשמירה על ערכים קבוצתיים ואישיים. זה היה מאוד מאתגר, והיום אני מבין שכל האתגרים הללו היו קריטים לפיתוח היכולות הדרושות למילוי תפקיד הצוללן.

סדרת הים בשלב הבסיסי היא החוויה שהכי זכורה לי מהקורס. למדנו המון אחד על השני בקבוצה, ולצד כל האתגרים והקושי הפיזי והמנטלי שעברנו, יצאנו מגובשים מחוזקים.

בקורס למדתי שאני יכול לעשות הרבה דברים שלפני כן לא האמנתי שאוכל. בהיותי דתי, זכיתי להיפגש עם קבוצת חברים חדשה ושונה ממה שהייתי רגיל אליו עד כה, והיום אני יכול להגיד שהם משפחה שניה עבורי.

אני מאוד שמח ומתרגש לסיים את הקורס ולצאת לדרך כלוחם בצוללת. אני מקווה שההתחלה החדשה בתפקיד תהיה מיוחדת ומאתגרת, ויודע שאני מגיע אליה עם המון מוטיבציה ותחושת שליחות לתרומה לביטחון מדינת ישראל.

הדמות שליוותה אותי לאורך ההכשרה המאתגרת

אני סמל א׳ מאזור השרון. לפני הגיוס אהבתי לעשות ספורט והשתתפתי בקבוצת כושר קרבי במשך שנתיים. יש לי שתי אחיות מדהימות, אחת גדולה ואחת קטנה. בתיכון הרחבתי שתי מגמות ריאליות: 5 יחידות ביולוגיה, ו-10 יחידות מדעי הבריאות.

לקורס צוללן הגעתי לאחר שקיבלתי מיון לגיבוש חובלים וצוללות לפני הגיוס. לפני כן לא הייתה לי היכרות עם התפקיד, אבל מהרגע שהתמיינתי והגעתי לגיבוש הבנתי שאני רוצה לשרת כלוחם בשייטת הצוללות זרוע הים.

המאפיינים שמשכו אותי לשרת כצוללן היו בעיקר הערכים ששמו עליהם דגש עוד מהגיבוש, האופי הייחודי של השירות, והחברים שאתה רוכש בקורס - שהם כמו משפחה שנייה לכל החיים.

בקורס עברנו אתגרים לא פשוטים, שכללו תפקוד תחת לחץ עם מעט שעות שינה, לימודים אינטנסיביים, מסעות קשים וביניהם סדרת הים, שזו למעשה תקופה של מספר שבועות שבה החניכים יורדים לאילת ועוברים תכנים פיזיים ומנטליים שמטרתם ליצור חיבור בינינו בקורס לבין הים.

אחת החוויות המרכזיות שאני לוקח איתי מהקורס הן השבתות הרבות שסגרנו, בלי טלפונים. שם התגבשנו כקורס ולמדנו להכיר אחד את השני.

במהלך ההכשרה הצוות הפיקודי שם דגש על שלל ערכים שבלעדיהם השירות בצוללת הוא בלתי אפשרי, כשבראש ובראשונה עומד ערך הרעות - להיות חבר אמיתי.

אני מרגיש שבמהלך הקורס פיתחתי כישורים חברתיים ויכולות למידה שלא האמנתי שאצליח לפתח לפני.

החוסן הפיזי והמנטלי שלי התחזק, והתפקוד תחת לחץ הפך דבר שבשגרה.
לקראת סיום המסע אני מסתכל על הדרך שעברתי ומרגיש גאווה. צלחתי מעל שנה של קורס לא פשוט, רכשתי סל ערכים שילווה איתי לכל החיים, והחברים שהכרתי בקורס הפכו מזמן למשפחה.

אחת הדמויות שליוותה אותי לאורך ההכשרה היא המפקד האישי שלי, רס"ל נ׳, שבזכותו אני הלוחם והאדם שאני היום.
כשאני חושב על צוללן למופת אני חושב עליו.

לאורך הדרך הוא הפגין מקצועיות, אנושיות ונכונות לעזור בכל עת, והוא נתן לי גיבוי ותמיכה מלאים במהלך השלב המקצועי הקורס.
בזכותו אני יודע שיש בי את המסוגלות להיות לוחם טוב, והוא נטע בי את המוטיבציה והשאיפה להשתפר ללא הפסקה ולבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר.

אווירה שאין בשום מקום אחר

אני סמל ג׳, אני מתגורר בישוב בשרון ויש לי שני אחים. אני אוהב לשחק כדורגל ולקרוא ספרים.

כשהייתי בן 15, אימי נפטרה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. אפשר להגיד שזה היה האירוע המשמעותי ביותר בחיי.

בהתחלה היה לי מאוד קשה לקבל ולתפוס את גודל האובדן, אבל כשהזמן עבר התבגרתי ופיתחתי חוסן אישי.

לקראת הגיוס לא הייתי בטוח לאן אני רוצה להגיע. קיבלתי מיון לחובלים וצוללות, כשבסוף יום המיון נשלחתי לגיבוש לקורס צוללן. התחלתי לקרוא אודות תפקיד הלוחם בצוללות, והבנתי שלשם אני רוצה להגיע.

הגעתי לגיבוש בן 4 ימים, שבסופו התבשרתי שהתקבלתי ואני עתיד להתגייס לקורס צוללן. בשלב הזה המשכתי להתעניין במהות הקורס והתפקיד, וזה רק חיזק את המוטיבציה שלי.

בקורס עצמו עברתי המון חוויות מאתגרות ומעצימות. השלב הראשון שהוא השלב הבסיסי שם דגש על הפן הפיזי והמנטלי, בעיקר על בניית דמות הצוללן אצל כל אחד מחניכי הקורס. בנוסף, למדנו לימודי צוללת בסיסיים ועברנו אתגרים נוספים.

בשלב השני, השלב הייעודי, התמקצענו כל אחד בתפקיד שלו והתחלקנו ל-6 מגמות: סונאר, גנ״ק (גיליוי ניווט וקשר), מהו״ב (מערכות הספק ובקרה), מכונה ואלחוט. אני השתבצתי במגמת נשק, בה למדנו על הפעלת נשקי הצוללות ומערכות השליטה והבקרה בכלי.

החוויה הזכורה לי ביותר מהקורס היא סדרת הים, אשר התקיימה באילת. בסדרה למדתי להתמודד עם קשיים פיזיים ומנטליים עצומים. שעות השינה היו קצובות מאוד, הימים עמוסים והעיסוק המרכזי היה ההיכרות עם הים.

בראייה לאחור אני מאמין שזאת חוויה שאני לא אשכח לעולם, ושהיא בעלת חלק חשוב בהתפתחות שלי כצוללן.
למדתי על עצמי אז שאסור אף פעם לוותר, ושתמיד צריך לחשוב ולנהל העדפות וסיכונים- האם מה שאני עושה הוא הנכון ביותר?

בנוסף, הפן החברתי בקורס הוא ייחודי. קיבלתי משפחה חדשה, חברים שאיתם ביליתי 24/7 כל יום, כל היום, חודש אחרי חודש ביחד בבסיס. למדתי להכיר כל אחד ואחד לעומק.

יש בנינו אווירה שאין בשום מקום אחר, כי לאורך הקורס אנחנו נמצאים יחד בלי הסחות דעת. זמן הטלפון קצוב מאוד, ואין הרבה ביקורי משפחות.

אני מתרגש מאוד לקראת סיום הקורס הארוך והמאתגר שעברתי, ומחכה בקוצר רוח להתחיל את התפקיד בצוללת לקראתו עבדתי כל-כך קשה.