שמאל מותר ימין אסור

הנתונים שמגיעים מהמשטרה ומהפרקליטות מלמדים: איומים או הסתה נגד ראש ממשלה ימני, מסתיימים בלא כלום.

שילה פריד , כ"ו בסיון תש"פ | עודכן: 15:13

אין פרופורציות בסיקור התקשורתי בין איומים משמאל ומימין. הפגנה מול בית רה"מ
אין פרופורציות בסיקור התקשורתי בין איומים משמאל ומימין. הפגנה מול בית רה"מ
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"מכתב איומים נשלח לביתה של שופטת העליון ענת ברון", זעקו בתחילת השבוע הכותרות בכל מהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה.

פוליטיקאים משמאל מיהרו להפנות אצבע מאשימה כלפי אנשי הימין ואף לתלות את האשמה המרכזית בראש הממשלה נתניהו, שלטענתם הביקורת שהוא מותח על התנהלות הפרקליטות והרשות השופטת היא שהביאה את שולח המכתב לאיים על השופטת ברון. חשודים במעשה טרם נמצאו, תוכן המכתב כלל לא נחשף, ושום קשר לחקירות ראש הממשלה או לסוגיות של ימין ושמאל לא הוכח.

לא שמענו אפילו מעט מכל אלו כלפי איומים שתוכנם פורסם, שהרקע אליהם ברור ושהחשודים בהם נתפסו, אלא שכוונו אל איש ציבור אחר - ראש הממשלה בנימין נתניהו. ״מדינת ישראל מודיעה בשמחה רבה ובאושר גדול. ראשו של ראש הממשלה בני נתניהו נערף על ידי גיליוטינה בכיכר רבין. יחד איתו נערפו גם שרה, רעייתו המופלאה ויחשיך בנו בעוון ייצור גועל לעם שלם. הגופות הושלכו ממסוק מעל הים הערבי״, כתב, לדוגמה, השבוע גולש ברשתות החברתיות, בפוסט שפרסם נגד ראש הממשלה.

בשבועות האחרונים עצרה המשטרה מספר מתנגדים של נתניהו אשר פרסמו במרומז ובגלוי קריאות לפגוע בראש הממשלה או בבני משפחתו או ייחלו לפגיעה בו. איש מחברי מפלגות האופוזיציה לא גינה את הקריאות "לשרוף את הממשלה" ולא התנער מאיחולי מוות לבניו של נתניהו. פוסט איום בודד נגד בני גנץ אחרי הבחירות, לשם ההשוואה, זכה לפתיחת משדרים ולמאמרים של יוצאי השב"כ המשווים את התקופה לימי רצח רבין. יושב ראש יש עתיד יאיר לפיד התייחס לתלונות שהגיש נתניהו על האיומים נגדו בנאום שנשא לחברי מפלגתו, ושם אמר כי נתניהו "מתבכיין" וכי לא באמת נשקפת סכנה לחייו כמו שנשקפת לחייהם של שופטים, עיתונאים ואנשי פרקליטות.

אירוע נוסף שלא זכה לכותרות ובטח שלא לגינויים התרחש גם הוא ביום ראשון - צמיגי רכבה של יושבת ראש סיעת גשר, השרה לקידום קהילתי אורלי לוי־אבקסיס, נוקבו. המשטרה פתחה בחקירה בחשד לפלילים, לאחר שבמוסך נאמר לה כי מדובר בחיתוך מכוון ולא בתקלה מקרית.

הדלת המסתובבת

מבדיקת העיתון 'בשבע' עולה כי גם במשטרה כנראה לא התרגשו מהאיומים הללו ומהתלונות שהגיש נתניהו, שכן לא ננקט אף צעד של ממש מול המאיימים. התלונה הראשונה שהגיש נתניהו הגיעה לאחר שפעיל השמאל הקיצוני חיים שדמי איים במהלך הפגנה לפגוע ביאיר, בנו של ראש הממשלה. שדמי קרא להשליך בקבוק תבערה על מעון ראש הממשלה. במהלך דבריו אמר שדמי ליאיר נתניהו: "תזכור את ההבטחה שלנו, זה נראה רחוק מאוד, תאמין לי, אמרנו לך כל הזמן, אנחנו יודעים למה אתה צריך מאבטחים. יום אחד אתה תהיה בלי מאבטחים, אין לדעת".

נתניהו הגיש תלונות נוספות נגד חשודים אחרים, האחד חייל תושב הצפון שקרא בפייסבוק "לשרוף את הממשלה" וכן "לשרוף את המשטרה", ושני אזרחים, האחד כתב כי הוא מייחל ליאיר נתניהו להתייתם משני הוריו, והשני כתב: "אחרי שירצחו את האבא הבוגד שלו, ישאירו את יאיר בחיים, ואז הוא ילמד לסתום את הפה המלוכלך שירש מאמא שלו".

מלבד החייל מהצפון, שמעצרו הוארך בשלושה ימים, גורמים במשטרה סיפרו ל'בשבע' כי לא ננקטו הליכים מעבר לחקירה ראשונית נגד אף אחד מהחשודים, ואף לא הוגשה בקשה לבית המשפט להאריך את מעצרם.

במשטרה מסבירים כי בשלבי הבדיקה הראשונים מתבצעת הערכה האם נשקפת מהחשוד סכנה לציבור או לגורם המאוים מהדברים, ולפי הערכה זו מחליטים אם לבקש הארכת מעצר או לא. אבל עורכי דין המייצגים או שייצגו בעבר פעילים שנחשדו בעבירות דומות, זוכרים גם מקרים שבהם ידעו המשטרה ומערכת המשפט לנקוט אמצעים משמעותיים יותר ממעצר וחקירה בלבד.

גם ברינש זהבה בק, פעילה פוליטית ואשת חינוך שניסתה לפגוע בנתניהו בהשלכת חפץ לעברו בכנס הליכוד ואף השוותה אותו להיטלר, לא נעצרה. התיק בעניינה היה מצוי בפרקליטות כמה חודשים ומשם הועבר למשטרה, ולא נעשה בעניינה דבר.

לא אותו דבר

כשמדובר במסיתים ומאיימים מימין, הדברים כנראה שונים. בשנים האחרונות אורי ברעם, איש ימין קיצוני, הושם במעצר ממושך שבסופו אף הוגש נגדו כתב אישום, בעקבות פוסט שבו קרא לפגוע בפרקליט המדינה דאז שי ניצן. במקרים רבים מצאו עצמם אנשי ימין במעצרים ממושכים בגלל התבטאויות ברשתות החברתיות. אומנם בחלק מהמקרים מדובר במעצר מתבקש ללא ספק, אך נראה כי היד קלה יותר על ההדק כשמדובר במסיתים נגד מנהיגים מהימין.

עו"ד עדי קידר מארגון 'חוננו' אומר לעיתון 'בשבע' כי "לצערנו, במדינת ישראל חופש הביטוי שמור לפעילי שמאל ולתומכים בטרור הערבי בלבד. במהלך השנים נתקלנו במעצרים, בכתבי אישום ובהתנכלויות של השב"כ והמשטרה לפעילי ימין ואוהבי ההתיישבות שכל חטאם היה שהביעו את דעתם בפומבי, בעוד שמסיתים מהצד השני זוכים לחסות תחת חופש הביטוי, במקרה הטוב נפתחת נגדם חקירה רפה ולא רצינית, ובמרבית המקרים לא נפתחת חקירה כלל".

כמי שעומד שנים רבות מול המערכת, קידר מזהה תפיסה מערכתית בנושא. "המדיניות המתמשכת והמפלה של משטרת ישראל ושל גורמי אכיפת החוק בנושא נמשכת, וכנראה כבר מושרשת עמוק בתוך הארגונים הללו. צריך פה שינוי מדיניות עמוק ויסודי שיעצור את האכיפה הבררנית בתחום, ויעשה דין אחד לכל צידי המתרס.

"רק השבוע ראינו כיצד אמירות כלפי בית המשפט המבקרות באופן לגיטימי את המערכת, זוכות לכותרות וזעקות מצד התקשורת ומערכות האכיפה, בעוד שהסתה כלפי אנשי ימין, כנגד ראש הממשלה וגם כנגד בני משפחתו זוכות לטיפול מקל. אנו תקווה כי השר לביטחון הפנים הנכנס ייכנס גם לתחום זה ויסדיר דין שווה לכולם".

יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת מיקי זוהר התייחס גם הוא לבדיקת העיתון 'בשבע', ואמר כי לדעתו אכן קיימת זילות ביחסה של המשטרה לאיומים על ראש הממשלה מצד אנשי שמאל. ״אני מצפה מהמשטרה להתייחס ברצינות לאיומים שמופנים כלפי ראש הממשלה ומשפחתו, לפחות כפי שהם פועלים כאשר מדובר באיומים שמופנים נגד אנשי שמאל. לא ייתכן שיקלו ראש בנושא הזה ושלא יינקטו שום צעדים כלפי אותם פורעי חוק.

"התרגלנו מהתקשורת שכאשר תוקפים אנשי שמאל, אזי מדובר ב'הסתה פרועה שיש לטפל בה במלוא החומרה', וכאשר מדובר באנשי ימין בכלל, ובראש הממשלה ומשפחתו בפרט - האירוע כמעט ולא מסוקר. מהמשטרה, שהיא הגוף האמון על ביטחון הציבור, מצופה לנהוג אחרת״.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "אנו רואים בחומרה כל התבטאות שכוללת איומים או הסתה לאלימות או לפגיעה פיזית ופועלים בהתאם למדיניות אכיפת החוק. בכל האמור למעצר חשודים במעורבות בפלילים, כל מקרה מטופל בהתאם לנסיבותיו ולכלל השיקולים הרלוונטיים לאותו מקרה".