Zoom אל החופש הגדול

יש לנו חובה כלפי התלמידים להיות שם, במקום החינוכי שהם צריכים אותנו כדי שהחופש הקרוב לא יהיה כולו פורקן גבולות.

הרב אלי טובול , ל' בסיון תש"פ

הרב אלי טובול
הרב אלי טובול
צילום: ללא קרדיט

החופש הגדול החל אבל לא מעט מאתנו מרגישים כי הוא פשוט ממשיך. מגפת הקורונה טרפה את הקלפים ויצרה מציאות מורכבת של ילדים לומדים ב- zoom , יושבים שעות בבית כשלא כולם במעש.

ב"ה זכינו לחזור לכמה שבועות לימוד ושוב יצאנו (חזרנו) לחופש הגדול. מציאות מבלבלת ובעיקר חסרת רצף לימודי משמעותי כאשר בתיכונים נתנו דגש משמעותי להכנה לבחינות הבגרות ואצלנו בבית הספר גם למבחני תעודת המקצוע שהתלמידים מייחלים לה ופותחות להם צוהר משמעותי לחיים.

נוסף על כל האתגרים הרגילים של בני נוער והחופש הגדול, השנה נוסף אתגר משמעותי בנושא ניצול הזמן. אם בכל שנה נדבך גדול של הנוער, מנצל אותו לעבודה (כסף לרישיון למשל), יציאה עם חברים, יציאה למקומות בילוי ועוד, השנה בגלל משברי העסקים יהיה קשה להשיג עבודה, לצאת לא תמיד יתאפשר בוודאי לא לכל מקום, כך שהאתגר גדול יותר, והצורך להיות בתודעת שליחות חינוכית מתעצם.
כמחנכים, יש לנו חובה כלפי התלמידים להיות שם, במקום החינוכי שהם צריכים אותנו כדי שהחופש הקרוב לא יהיה כולו פורקן גבולות.

אז קדימה אל החופש

ראשית, סיום ופרידה. הבלבול והטעם הלא נעים שנשאר בנו בסוף שנת הלימודים הרשמית גרמו לכך שרבים מצוותי ההוראה לא נפרדו באופן ראוי ונכון המאפשר סגירת מעגל למחנך שסיים חינוך בכיתתו, ולמורה מקצועי שרצה לעשות עוד השלמות לחסרים שהצטברו במהלך הקורונה ותכנן יחד עם הכיתה להשלים במהלך השבוע הקרוב. החלטת בית המשפט הותירה את כל אלה ללא אפשרות לסיים את התכנונים ולסגור מעגלים.

רבות נכתב על משמעות מעגלי סיום ופרידה, כך שראוי כי כל מחנך יקבע בחופש זמן ומקום עם כיתתו לפעילות פרידה מסודרת וסגירת מעגלים משמעותיים ממהלך השנה שעברה.

ומה עוד?

תקופת מגפת הקורונה יחד עם כל הקושי, חייבה אותנו לחשוב ביצירתיות, לפתח שיטות או לחזק שיטות ידועות ולשדרג אותם על מנת לשמור על קשר, רצף ונתינת מענה לצרכי התלמיד. בחופש הגדול שהחל, נוכל להמשיך להשתמש בשיטות שלמדנו והתנסינו, הן כבר ידועות, מוטמעות ומה שנשאר הוא להמשיך עם זה הלאה.

קשר אישי

קשר אישי יוצר את הבסיס לחינוך, הוא בונה את התשתית שבה התלמיד הופך להיות כלי קיבול לתוכן. ראוי וחשוב להמשיך בקשר אישי על ידי טלפונים, הודעות והחשוב מכל קביעת פגישות אישיות. לתת זמן לכל תלמיד או מפגש של מספר תלמידים הגרים בקרבת מקום יחד עם המחנך לשיח, לימוד וכמובן אף לאכילת נשנושים. הצורך בכך לתלמיד הוא רב בגלל אווירת חוסר הוודאות שמקיפה את כולנו. הידיעה שיש מבוגר שניתן לפנות אליו ושדואג לו ומהווה בשבילו קרקע יציבה גם במהלך החופש הוא חשוב לרוגע הנפשי של התלמיד.

חיזוק תורני

ב"ה תלמידים רבים מעוניינים ואף הולכים לשיעורי תורה מתוך בחירה אישית, בשכונה, בבתי הכנסת ועוד. כולנו זכינו להכיר את הזום ודומיו, כדאי לנצל את הרצון ואת הכלים על מנת לקבוע שיעורים קצרים בנושאים שתלמידנו עסוקים ושואלים עליהם, שיעורי פ"ש ועוד. אמנם המפגש הוא אינטרנטי, אך הוא מאפשר שיח פתוח, החלפת חוויות ודיון משמעותי.

לאפשר

במהלך השנה אנו זוכים לראות את התלמידים פנים אל פנים, מפגש בלתי אמצעי זה מזמין אותם ביתר קלות לשתף, להתלבט ולחשוב. החופש מייצר מרחק פיזי שפחות מאפשר זאת. יש יותר היסוס מהכיוון של התלמיד. עלינו כמחנכים לפתח שיח המאפשר לתלמיד להרגיש בנוח ובביטחון מלא כי אנו פה בשבילו גם בחופש, וכאשר הוא צריך הוא יוכל ליצור קשר. מניסיון, שיחות אלה נמצאו פעמים רבות כמשמעותיות ומועילות מאוד. עלינו לזכור כי התפקיד החינוכי לא נגמר עם סיום השנה. דווקא בחופש ללא מסגרת, לעיתים מתעצמת שליחותו של המחנך.

חופש

אז כן, בסוף החופש הגדול נועד, לצבירת כוחות, מילוי מצברים וכמובן יצירתיות ועשייה חינוכית מחודשת לקראת השנה החדשה גם לצוות וגם לתלמידים. יש לבחור נכון את המינונים, כך שייווצר איזון בין המשך הקשר ויצירת רצף חינוכי לבין חופש ומנוחה.

הרב אלי טובול, מנהל המרכז התורני טכנולוגי נחלים