ח"כ שלמה קרעי:
מבקר המדינה אנגלמן מתחמק מבדיקת היועמ"ש

ח"כ קרעי רואה בסירוב מבקר המדינה לבדוק את כשרות מינוי מנדלבליט התחמקות: הוא אומר שבג"צ דן בכך, אבל המידע לא היה בפני השופטים.

שמעון כהן , ל' בסיון תש"פ

שלמה קרעי
שלמה קרעי
Noam Revkin Fenton/Flash90

מבקר המדינה הודיע לחבר הכנסת שלמה קרעי מהליכוד שאין בכוונתו להיעתר לבקשה לבחון את תקינות מינויו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שכן הוא אינו סמכות לערעור על החלטת בית המשפט העליון שכבר דן במינוי ומצא אותו כשר.

חבר הכנסת קרעי רואה גם במהירות התגובה לבקשתו שנשלחה בשבוע שעבר אלמנט מחשיד. "מהירות ההתחמקות לא מוצאת חן בעיני", הוא אומר.

"זו לא הפעם הראשונה שהמבקר עונה את התשובה הזו", מציין ח"כ קרעי, "הוא ענה כך גם לפני חודשיים כששאלתי על כפל התפקידים (כאשר היועמ"ש נטל על עמו את תפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה. ש.כ.). מאז התגלו פגמים מהותיים בהליך המינוי, ענייני טוהר המידות, הסתרת מידע מבג"ץ ומוועדת האיתור, ושהמבקר כותב שהנושא נידון בבג"ץ לעומקו ונדחה זה פשוט לא נכון כי בג"ץ לא ידע את הדברים הללו".

"השופט ג'ובראן כתב 'דומה כי התיק נסגר בעילה של חוסר אשמה', כאשר ברור לכולם, וגם מנדלבליט יודע שזו לא הסיבה לסגור את התיק. הוא הרי ביקש מהפקודים שלו לסגור מעילה של חוסר אשמה, כך שברור שההליך נגוע ופסול ואי אפשר לומר על דבר כזה שבבג"ץ כבר דן והחליט. בג"ץ לא ידע את הדברים וכך גם ועדת האיתור. משה ניסים שהיה בוועדת האיתור אמר שאם היו יודעים את הדברים היו מן הסתם מקבלים החלטה אחרת", הוא מוסיף.

ממשיך חבר הכנסת קרעי ותוהה על המענה שקיבל ממבקר המדינה. לדבריו יש לזכור את סמליות שם תפקידו של המבקר כמבקר וכנציב תלונות הציבור, שני תארים שאמורים להוביל את המבקר לבדיקת הסוגיה לעומקה. "יש כאן נושא מהותי מאוד שגורר התרעמות רחבה בציבור ורוצים שמישהו יבדוק את הנושא ויטיל זרקור על הפרשיה הזו. רוצים רק לדעת את האמת וכשהוא אומר שהוא לא הסמכות, אז מי הסמכות? פרקליט המדינה כשמנדלבליט לקח לעצמו את התפקיד הזה? מי יבדוק? מי יגן על הציבור ויגלה את האמת? אלו הרי לא דברים של מה בכך. מדובר בראש התביעה במדינת ישראל שמסתתר מאחורי צווי איסור פרסום, וכעת מתברר שחוץ מהקלטות המוסתרות גם הליך המינוי בעייתי ופסול".

בנוגע לעצם טענותיו של המבקר מטיל חבר הכנסת קרעי ספק אם אכן יש ממש בקביעת המבקר שאינו יכול לערער על החלטת בג"ץ. לזאת מוסיף קרעי ומטיל ספק גם בטענת המבקר לפיה הוא אינו מטפל בעניינים פרטניים אלא רק בעניינים מערכתיים. קרעי מזכיר שסעיף 28 לחוק, אליו מפנה המבקר באמירתו זו, הוא הסעיף שגם קובע כי אין בכך כדי לגרוע מכוחו של המבקר לבדוק גם סוגיות פרטניות על פי שיקול דעתו.

"אולי הוא ביוזמתו בודק דברים מערכתיים, אבל כשיש תלונה שמגיעה אליו אין לו שום מגבלה לבדוק אותה. זה נראה כמו התחמקות", אומר חבר הכנסת קרעי ומוסיף כי מעבר לכך הסוגיה העומדת לדיון אינה פרטנית כלל ועיקר אלא מבקשת לבחון את תקינות והגינות המערכת כולה. "מדובר במשהו מערכתי, בהליך איתור של יועץ משפטי לממשלה, בהסתרת מידע, בגורמים בפרקליטות שקיבלו פניה מהבוס שלהם ועשו לו הנחת סלב תקופה ארוכה אחרי הזמן וגררו אותו במשך שמונה חודשים עד ששי ניצן הודיע לו בטלפון שלא יקבל את הבקשה. זו בקשה שנאמרה בטלפון ולא בכתב, כך שלמעשה העניין לכאורה עדיין פתוח והוא כביכול עדיין כפוף להם".

לטעמו של חבר הכנסת קרעי אין ולא הייתה כל עילה מצידו של המבקר להחליט שלא לבחון את הסוגיה. הוא שב ומזכיר כי גולת מכתבו למבקר נסובה על כך שבג"צ לא קיבל את כל הפרטים כשאישר את מינוי מנדלבליט, כך שבוודאי לא שייך לטעון שבג"צ בחן את הסוגיה לעומקה.

בהקשר זה הזכרנו בשיחה עם קרעי את חשיפתו של יואב יצחק אודות התמורה שנתן מנדלבליט לשי ניצן ממנו ביקש לסגור את תיקו בעילה של חוסר אשמה ולא בעילת חוסר ראיות. יואב יצחק הזכיר כי בפרשת הילה גרסטל בלם מנדלבליט כל אפשרות מצידה של גרסטל לבקר את התנהלות הפרקליטות בראשה עמד אז שי ניצן. יחסי הקח-ותן לכאורה הללו נראים יותר ממטרידים. "מדובר בליבת המערכת החשובה ביותר. זו בעיה מערכתית. לא רק מנדלבליט אלא כל מי שסובבים אותו, הפרקליטות שמושכת אותו וכביכול שולטים בו ויכולים לגרום לו לפתוח ולסגור תיקים".

לאחר שהמבקר דחה את בקשת קרעי, מה האמצעים שיש בידו להמשיך ולחשוף את האמת בפרשה? "בוועדה לביקורת המדינה אפשר לזמן דיון ולדרוש מהמבקר לפתוח בבדיקה. זה לא יהיה קל פשוט", אומר קרעי, בין השאר בשל המורכבות הקואליציונית, ולזאת הוא מוסיף כי ניתן להמשיך ולהדהד את הפרשה ציבורית, "גם לזמן דיונים בועדת החוקה על השקיפות במערכת המשפט ואכיפת החוק וגם על זה אני עובד".