פנחס ולרשטיין
פנחס ולרשטייןצילום: חזקי ברוך

פנחס ולרשטיין, מראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון מזה עשרות שנים, הודיע על פרישתו מתפקיד יו"ר צוות הסדרת המאחזים. שוחחנו איתו בערוץ 7 כדי להבין על מה ולמה.

"בעיקר משום הרגשתי מול הפרקליטות כמו דון קישוט מול טחנות רוח", מתמצת ולרשטיין את תחושותיו ומוסיף כי הדברים הגיעו עד כדי כך שהוא מייחל לתשובת הבג"ץ בתיק 'מצפה כרמים' מתוך הבנה שאפילו החלטת בג"ץ תהיה טובה יותר מהתייחסות צוותו של ארז קמניץ, המשנה ליועמ"ש, ופרקליטות המדינה.

"השתמשתי בפוסט שפרסמתי דברי הנביא ירמיהו " חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ." היועמ"ש קבע שיש כ-3000 בתים שצריך להסדיר אותם. מדובר בבתים שנבנו בישובים קיימים וצוות המנהל אמר שאולי זו לא אדמת מדינה, השאלה היא האם יש כאן את תקנת השוק או לא. הוציא היועמ"ש הנחיה ברורה שמעבר להחלטת ביהמ"ש המחוזי במצפה כרמים ועוד, בניה שנעשתה בתום לב ניתן לשחרר אותה בנוהל מנהלי", מסביר ולרשטיין.

כדי להבין עד לאן מגיע האבסורד מסביר ולרשטיין כי ישנם מקרים בהם המדינה עצמה היא זו שבנתה בתים והיא זו שמכרה לתושבים. "יכול להיות שאין כאן תום לב? הרי המדינה מכרה לו את הבית", אומר וולרשטיין וקובע כי מציאות זו קיימת באינספור ישובים ומקומות. בישוב אדם, לדוגמא, אנשים החכירו מהמדינה את הקרקע ב-130 או 180 אלף שקלים לחמישים שנה, "לא תוכל להגיד שמבחינת הקונה אין תום לב כשהמדינה החכירה לו את הקרקע".

דוגמא להתמודדויות שליוו את עבודתו נותן ולרשטיין במקרה פרטני של משפחה שהתפרקה וביקשה למכור את הבית על מנת שניתן יהיה לחלק את הרכוש בין בני הזוג, אך הם אינם מקבלים אישור למכירה שכזו. "אפילו בית אחד לא הצלחתי", מתאר ולרשטיין את תחושתו הקשה לנוכח האטימות שמול. "כל הבקשות והתחינות שלי שיתנו נוהל שיאפשר לשחרר את הבתים הללו לא נענו. אנשי המנהל האזרחי עשו הכול כדי לעזור ואנחנו לא מצליחים לשחרר את הבתים האלה. אז מה, כדי לומר שאני יו"ר צוות ההסדרה אני צריך להישאר שם?".

ולרשטיין מספר כי שוב ושוב נדחו בקשותיו בטענות ובתירוצים שונים, פעם בהמתנה לימים שאחרי הבחירות ופעם בסיבות אחרות, אך בשורה התחתונה נראה שדבר לא מתקדם. "הגעתי למסקנה שאני רגיל לעבוד עם אנשים אידיאליסטים, אנשי ההתיישבות, אנשי נגב וגליל, אנשים שרצו בכל מאודם לעזור והיה לי כיף לעבוד איתם. היום להישאר ככה סתם ולהרגיש שאני לא מסוגל לשחרר את הלחץ... אולי עצם עזיבתי תביא לכך שמישהו ידפוק על השולחן".

בדבריו מחדד ולרשטיין ומבהיר כי מצבם של אותם 3000 בתים הוא בסדר שכן היועמ"ש קבע כך, אך למכור את הבית לא מאפשרים להם. "יש תקדים מדהים. כולם יודעים מה אני חושב על הבג"ץ, אבל בנושא הזה אני מייחל לבג"ץ מצפה כרמים. הוא בכל מקרה יהיה טוב יותר מארז קמניץ. במחוזי בית המשפט קבע שלמרות שלא הוסדר חלה עליו תקנת השוק והמדינה תפצה אם תוכח בעלות. בינתיים אי אפשר להשתמש בזה כי ארגוני שמאל עתרו לבג"צ אבל כשתהיה החלטה של בג"צ על המחוזי במצפה כרמים הוא יהיה תקדים מדהים לשחרר את כל הפקק שאנחנו נמצאים בו. הגעתי לימים שבהם אני מייחל לפסק דין של בית המשפט הגבוה לצדק".

האם אין חשש שבית המשפט העליון יהפוך את החלטת המחוזי ואותם 3000 בתים ייכנסו לבעיה חמורה? ולרשטיין משוכנע שלא יתכן מצב שכזה. "הוא לא יכול להפוך את החלטת המחוזי. הוא יכול להוסיף קצת חגורות כאלה ואחרות אבל בהשוואה לאדם, עלי, תפוח, בית אל או לכל מקום אחר שאני תקוע מולם זה יספיק להם די והותר. אין לי שום ספק בזה".

"היועמ"ש הורה לקבל חוות דעת מפרופסור מחוץ למערכת ולצערי לא הצלחתי לקבל את חוות הדעת הזו. מה זה אומר על חוות הדעת הזו? שהיא כנראה לטובתנו, אחרת לא היו מחביאים אותה מאיתנו. גם איילת שקד ביקשה לראות את אותה חוות דעת וגם היא לא הצליחה לראות אותה. יש בפרקליטות אנשים מורמים מעם, אותם לא חוקרים והם לא משלמים אף מחיר על השגיאות שהם עושים".

"אני מוכן לשרת ציבור התיישבות בכל הארץ, כל מי שרוצה לעסוק בהתיישבות, בהתנדבות או בכסף, אבל אני לא מוכן להישאר אם אני מרגיש שאני לא תורם", חותם ולרשטיין.