שיח בין הרב אליעזר מלמד והרבה הרפורמית דלפין הורווילר
שיח בין הרב אליעזר מלמד והרבה הרפורמית דלפין הורווילרצילום: ועידת מקור ראשון

מידי יום חמישי אני שמח מחדש לקרוא את הטור המחכים של הרב אליעזר מלמד המתפרסם בעיתון בשבע.

גם מכאן, מחו"ל אני ממשיך לעשות זאת באמצעות האתר המבורך של ערוץ 7. הטורים מעוררים השראה, הן ההלכתיים והן ההשקפתיים והמחשבתיים, כמו גם סדרת הספרים 'פניני הלכה' בה אני לומד בעצמי וגם עם חברותות ותמיד נהנה ושמח בכך.

באופן ספציפי רציתי להתייחס הדברים האחרונים שכתב הרב מלמד אודות המפגש עם הרבה הרפורמית ועל הקשרים בכלל בין הזרמים השונים.

אני נמצא עם משפחתי בשליחות באוניברסיטה במזרח ארה"ב. אנו גרים קרוב לקמפוס ותפקידנו להוות מעין 'בית יהודי' או 'משפחה מאמצת' לסטודנטים היהודים האורתודוקסים.

עיקר תפקידנו והממשק שלנו הוא עם הסטודנטים האורתודוקסים, לארח אותם לסעודות שבת, להעביר שיעורים ושיחות ולהדריך אותם בענייני הלכה ורוחניות. מטבע הדברים, נחשפנו כאן לזרמים השונים של יהדות ארה"ב, הרפורמים, הקונסרבטיבים וגם הרקונסטרוקציוניסטים. למרות שלא הכרנו זרמים אלו מהארץ ושמענו עליהם רק מהתקשורת ותמיד בהקשרים של מאבק ועימות (כגון סוגיית הכותל וכדו') למדנו להכיר ולהעריך יהודים רבים כאלה.

את שאכתוב להלן מתבסס רק על ניסיוננו עם הסטודנטים היהודים באוניברסיטה שאנו עובדים בה אך אני משער שזה עשוי לשקף תמונה רחבה יותר.

התובנה הראשונה שלמדנו ממפגש זה היא עד כמה, על רקע ההתבוללות הפושה כאן והכמות הבלתי נתפסת ובלתי נודעת של יהודים שאין להם שום זיק יהדות בחייהם, אותם זרמים מהווים חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה.

ראינו איך יהודים שבינם ובין שמירת מצוות אין כלום מוצאים חיבור ליהדות דווקא דרך הזרמים הללו. ראינו איך יכול רב רפורמי שעובד במקביל אלינו באותה אוניברסיטה עם יהודים כאלה לעורר ניצוץ יהודי בקרבם. לאגד אותם לתפילה בשבתות, לדאוג לתפילה ולאווירה ייחודית בימים הנוראים, ללמוד וללמד אותם ממקורות יהודיים ובעיקר, כך אני רואה ממש, לפתוח להם פתח לאוצרות המורשת שלנו ולעורר בהם סקרנות ושיח איתה. שיח שהלוואי ויתפתח ויעמיק אבל הוא לפחות קיים.

יותר מהרפורמים מרשימים אותנו הסטודנטים הקונסרבטיבים. להם אין אפילו רב שמאגד אותם אבל הם התחברו יחד לקהילה, הם משקיעים זמן ואנרגיות בחיזוק הזהות היהודית שלהם, תוך כדי היותם סטודנטים עמוסים באוניברסיטה נחשבת. אצל רבים מהם יש ממש תשוקה לתורה ולדו שיח עם המקורות ועם המצוות שהייתי מאחל גם לחלק מהאורתודוקסים.

הבנו שמפגש איתם הוא לגיטימי מפני שהם אינם אנשים רעים כלל ועיקר, אינם מבקשים 'למחוק את היהדות' או 'לעקור את קדשי ישראל' ומה שמדריך אותם הוא לא מאבק עם האורתודוקסים על שליטה מדומה ביהדות. הם יהודים חמים שמבקשים חיבור חדש ואישי יותר ליהדות ולתורה ועסוקים בלמצוא איך הן יכולות להיות רלוונטיות ולהתכתב עם תפיסת העולם הליברלית-ערכית-מערבית שהם חיים על פיה, גם אם לא דרך שמירת מצוות.

לשמחתנו הם מוצאים בתורה ובמקורות מענה והשראה רבה. הבנו גם שמפגש כזה יותר משהוא לגיטימי הוא הכרחי, גם כדי לחשוף בפניהם בצורה אמיתית את האופציה של חיים על פי שמירת המצוות אך מתוך חיות והתחדשות רוחנית (דומה שרבות מהמצוות ננטשו על ידם מחמת שנדמו בעיניהם כלא רלוונטיות, מיושנות ולא 'מדברות אלינו' בהווה), אבל גם כי נוכל אולי ללמוד מהם קצת תשוקה וניצוץ בעיניים בבואנו לקיים מצוות מאהבה ומבחירה.

כל הזמן אנו פוגשים עוד ועוד יהודים שלא שייכים. לכלום. לשום זרם. הייתי אומר עד כמה שזה נשמע רע 'יהודים במקרה'. בינם לבין היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים יש שמים וארץ.

מחילה שהארכתי. מאוד התרגשתי לשמוע על המפגש עם הרבה הרפורמית ועל מה שכתב הרב מלמד בעניין. הלוואי שרבנים נוספים שתורתם מאירה באהבת ישראל ירבו במפגשים אלו ועם ישראל כולו ירוויח בהאדרת כבוד התורה וקידוש שמו יתברך.