קציני המילואים בעורף: "נמצאים במצב שבר וקריסה"

קציני מילואים בדרגות שונות בפיקוד העורף מדווחים על תמונת מצב עגומה ביחידותיהם בדגש על כוח אדם, אחזקה ואימונים.

ערוץ 7 , א' בתמוז תש"פ

"נמצאים במצב שבר וקריסה"
"נמצאים במצב שבר וקריסה"
צילום: קובי ריכטר/TPS

על רקע איומי נסראללה מצפון, ושאלת מוכנות העורף הישראלי, מדווחים קציני מילואים בדרגות שונות בפיקוד העורף על תמונת מצב עגומה ביחידותיהם בדגש על כוח אדם, אחזקה ואימונים.

בדיווחים שהגיעו לידי ערוץ 7 עולה תמונה אחת: הפערים בתחום כוח האדם, האחזקה והאימונים בעורף, אשר עתיד בכל תרחיש לספוג אלפי טילים מדי יום, קשים, ואין לקצינים כתובת רלוונטית שתיקח אחריות.

מפקד פלוגת חילוץ והצלה, וותיק בפיקוד העורף, מעיד כי הבעיה בפיקוד איננה התיאום מול הרשויות השונות, אלא קיימת בבית פנימה, בפלוגות ובגדודים: "אני משובץ בתפקידי מזה שנים. אם נבחן את גרף הפעילות של מחוז, נפה או גדוד בפיקוד, ניווכח כי הוא עמוס דיונים אופרטיביים, הכשרות ורענונים מקצועיים, ושאר מופעים העוסקים בשילוב הזרועות בין פיקוד העורף לארגוני החירום ולרשות המקומית. אך מבט לרמת הפלוגות יגלה הזנחה ארוכת שנים של מחלקות ופלוגות החילוץ עד כדי התפוררות.

ככל שידיעתי מגעת, פיקוד העורף נשען על יחידות המילואים שלו יותר מכל זרוע אחרת בצבא. מאפיין ייחודי נוסף של הפיקוד הוא שהוא נשען בעיקר על כח אדם לא אורגני ולא מיומן.

במקביל ישנה מגמה ברורה בשנים האחרונות לצמצום התעסוקות המבצעיות בקרב יחידות המילואים. התעסוקה האחרונה שהגדוד שלי ביצע הייתה ב 2012 ואין לצפות לתעסוקות מבצעיות בפיקוד העורף בשנים הבאות".

הקצין מוסיף "התעסוקה המבצעית היא נשמת אפה של יחידת המילואים. הרי ברור שאין די באימון של מספר ימים אחת לשלוש שנים כדי ללכד יחידת מילואים לכדי קבוצה מגובשת. לכידותה של יחידה, הנורמות המבצעיות שלה, ההווי וההיסטוריה שלה נבנים במידה רבה באותן תעסוקות מבצעיות.
כעת משבוטלו התעסוקות המבצעיות נותרו על הגרף התלת שנתי של הגדוד 3 ימים בלבד בהם יתאמן הגוף העיקרי, קרי המחלצים.

נשגב מבינתי מדוע לא הופנה חלק קטן ממשאבי הימ"מ (הקצאות ימי מילואים) שמתפנים מביטול תעסוקות המילואים לתגבור האימונים היחידתיים. פיקוד העורף מזכיר לכולנו מעל כל במה אפשרית שבעימות הבא יפלו טילים רבים בכל רחבי הארץ והפגיעה בעורף תהיה גדולה הרבה יותר מכל מה שידענו עד היום. עד כמה שאני רואה, לא מושקע ולו שקל נוסף בחיזוק הכשירות והלכידות של הגדודים והפלוגות.

גדוד מילואים שמורכב מלכתחילה מכח אדם לא אורגני ברמה מקצועית בינונית במקרה הטוב, ושאינו מתאמן כמעט בכלל, שאינו מלוכד ומגובש - עלול להתפורר תחת הלחץ בעתות חירום.

בתקופה האחרונה מכרסם בי החשש כי כפי שמלחמת לבנון השניה הפנתה זרקור אל רמתם המקצועית הירודה של הגדודים והפלוגות המתמרנות, כך עלול העימות הבא לחשוף את פיקוד העורף במערומיו.
כל מה שאני מעיד עליו, נאמר על ידי אישית הן לרמ"ט הפיקוד והן לסגן הרמטכ"ל במהלך השנים האחרונות במהלך שיחות כאלה ואחרות. הדברים נאמרו ונאמרים מעל כל במה ובכל הזדמנות על ידי עמיתיי ומפקדיי. התשובות שאנחנו מקבלים נעות בין השתתפות כנה בצערנו לבין ביטויים בסגנון 'הידוק החגורה וקביעת סדר עדיפויות בעיתות משבר תקציבי".

הקצין מציג את תדירות האימונים בשש השנים האחרונות: "נכון לשנת 2020, בשש השנים האחרונות פגשתי את חיילי ליומיים ב 2014, ליום נוסף ב 2016, לשלושה ימים ב 2017 במסגרת אימון גדודי. ב-2018 בוצע אימון מפקדים בלבד וב 2019 חד יומי. השנה, 2020, תוכנן אימון שבוטל בשל מגפת הקורונה. בסופו של דבר, הגוף העיקרי של הפלוגה עלה על מדים לשבעה ימים בששת השנים האחרונות כאשר בכל שנה נקלטים ומשוחררים חיילים ומפקדים.

ככל שישתחררו יותר חיילים ותיקים אשר מהווים את גרעין הלכידות הפלוגתית, ויקלטו יותר חיילים חדשים כך תלך ותהפוך הפלוגה מהיחידה המלוכדת והמגובשת שהייתה לאוסף של יחידים אשר מתקבצים אחת לתקופה לביצוע רענון מקצועי ותו לא. אנחנו עומדים כעת על קו פרשת מים, ואם לא ישתנו הדברים עכשיו – ילכו המסגרות ויתפוררו עם הזמן. חייל שאינו מכיר את מפקדיו או עמיתיו עלול לחשוב פעמיים לפני שיעזוב את משפחתו שיושבת בממ"ד או במקלט תחת התקפות טילים ויגיע לימ"ח בחירום. אני מבקש ומקווה שהדברים יוכלו להשמע היכן שצריך לשמוע אותם על מנת שלא נעמוד כולנו שוב מול שוקת שבורה בעימות הבא, ונכה על חטא אחריו", הוא אומר.

מג״ד מילואים, גם הוא במערך החילוץ וההצלה בפיקוד העורף מעיד כי הגדוד שלו עצמו נמצא ברמה נמוכה, זאת עקב חוסר בכשירות ואימונים "לא רק חי"ר/שריון: גדודי פקע"ר חילוץ והצלה במילואים (אני מפקד בגדוד שאחראי על מרכז גוש דן), ללא אימונים סדירים ואפקטיביים כבר במשך שנים רבות... אימון ברמה נמוכה פעם בשנה וחצי שנתיים במקרה הטוב".

כך גם מג״ד נוסף בפיקוד העורף אשר מדווח על מוטיבציה נמוכה בקרב קציניו "יש לי פער של 5 קצינים מתוכם 2 רס"ן. אין אנשים! עברתי על מאגר של 70 מתוכם מצאתי 12 שבאים בחשבון. לאחר שיבוץ של ארבעה כולם ברחו באלף סיבות ונשארה קצינה אחת. אך כשהגיע האימון היא שלחה לי מחלה מרופא משפחה. לעומת קצינים אלו יש לי חיילים פשוטים עם ראש ענק שעושים עבודה טובה פי כמה ונלחמים על כל יום מי יגיע. לכן, כיום בתפיסת עולמי מי שיבוא זה רק בזכות חבר מביא חבר."

גם קצינים בכירים יותר, בעלי ראיה כוללת ורחבה, אשר להם אחריות ישירה על אלפי חיילים, מדווחים על חוליות חלשות דומות במערכי החירום והאחזקה בתחום הכשרת כוח האדם. קצין בדרגת אלוף-משנה באחת מאוגדות המילואים מעיד: "כתוצאה מהעברת נגדים רבים מהימ"ח אל פלוגות האחזקה, נוצר מצב קשה בכל נושא הטיפול ברק"מ (רכב קרבי משוריין), ברכבים, הנשק והתחמושת, והתקשוב בימ"חים. זה מטיל על הנשארים עומסים כבדים, שחיקה והם מצביעים ברגליים ולא רוצים להשאר. הנגדים הצעירים בקבע ראשוני עוזבים אותנו לאחר שלוש שנים בממוצע ואין יכולת לשמר את המקצוע.

הקצין מוסיף: "אותם נגדים אינם מתפתחים לכיוון קבע מובהק עם ניסיון ויכולת מקצועית. ברגע שהנגדים המובהקים בעלי הניסיון והידע של עשרות שנים עוזבים, נוצר לך מצב בו אין מי שימלא את החלל. אנו נמצאים במצב שבר וקריסה, כשבעוד שנתיים כבר לא יהיה מי שיוכל לתקן. אנחנו מאבדים את היכולת להחזיק את הכשירות של האמצעים בימ"חים - היכולת המקצועית הולכת ונעלמת, ומישהו צריך להתעורר במטכ"ל לפני שיהיה מאוחר מדי", חותם הקצין הבכיר.