נחשף בבריטניה: 1 מכל 20 מתים – יהודי

שיעור התמותה בקרב היהודים עמד על 187.9 מקרי מוות למאה אלף בהשוואה ל־92.6 מקרים למאה אלף באוכלוסיה הכללית.

מיכל לוי , א' בתמוז תש"פ

לונדון
לונדון
צילום: רויטרס

ה'דיילי מייל' הבריטי פרסם מחקר שממנו עולה כי נגיף הקורונה הכה בעוצמה רבה בקרב הקהילה היהודית המקומית.

על פי המחקר, אחד מכל 20 תושבים שנפטרו בבריטניה מקורונה – היה יהודי. בבריטניה חיים כ־ 250 אלף יהודים, ועל כן מספר המתים בקהילה בעקבות הנגיף גבוה בהרבה מהאחוז שלהם באוכלוסיה הכללית.

הדו"ח בחן את מקרי המוות מן הנגיף בין ה־ 2 במארס ל־15 במאי. בתקופה זו נפטרו 453 בני אדם שהזדהו כיהודים במפקד האוכלוסין.

לפי ה'דיילי מייל', שיעור התמותה בקרב הגברים היהודיים עמד על 187.9 מקרי מוות למאה אלף, בהשוואה ל־ 92.6 מקרי מוות למאה אלף באוכלוסיה הכללית. באשר לנשים יהודיות, שיעור התמותה היה 94.3 למאה אלף לעומת 54.6 באוכלוסיה הכללית.

עורכי המחקר הסבירו כי החשיפה של הקהילות היהודיות לווירוס היא גבוהה יותר משום שהן מתגוררות יותר בערים הגדולות שם יש יותר נדבקים לנפש ובגלל שיש בהן יותר מגע חברתי משפחתי וקהילתי.

"ניתן להסביר את הנתונים בין היתר בכך שיהודי לונדון, שבה התפרצה המגפה, הם מבוגרים יחסית מה שמוביל אותם לסיכון גבוה יותר. בנוסף, ההתנהלות בבריטניה בנוגע לקורונה היתה מאוחרת, מה שהוביל ליותר נדבקים בתוך הקהילה כתוצאה מהתאספות בבתי כנסת חתונות, בר מצוות וברית מילה. זהו לא מצב ייחודי, שכן ברוב הקהילות היהודיות בעולם, אחוז ההדבקה גבוה יותר מאשר זה שבאוכלוסיה הכללית במדינה", צוטטו מומחים שהגיבו על הדו"ח.

"עוד נאמר כי קשה להעריך במדויק את מספר הנספים,ומדובר בהערכה בלבד, יש גם יהודים שנפטרו בבתי אבות ולא ידוע עליהם או שהם לא עודכנו ברשימות.

במועצת הקהילות בלונדון הסבירו כי "אם בתחילת ימי הקורונה אולי אנשים לא כל כך הבינו את חומרת המצב. הרי בסך הכל נכנסו למצב שמעולם לא היינו בו וכמו בכל מקום בעולם לקח קצת זמן עד שאנשים הפנימו את המצב החדש שנקלעו אליהם. אבל בתוך זמן קצר הקהילה פעלה על פי ההנחיות באדיקות רבה. הוראות הממשלה קיבלו גושפנקה מרבני העיר מכל החוגים ומכל העדות שהורו להקפיד על כל הכללים ועל כל ההנחיות.

"כל מוסדות החינוך סגורים כמו בתי הכנסת והישיבות, וכמו כל קהילות הקודש ברחבי העולם עושים כל מאמץ בכדי שהחיים יימשכו ככל שניתן מרחוק. אנשים נכנסו לסוג של שגרה, ושומרים על ההנחיות מתוך תפילה ותקוה שבקרוב נצא מהמצב הזה.

"בתקופת השיא טיפלה החברה קדישא בלונדון ב־ 14 קברים ביום, בהשוואה לממוצע יומי של ארבעה בלבד. ראשי הקהילה היהודית מצאו את עצמם נאבקים יחד עם ראשי הקהילות המוסלמיות בהוראת חירום שהוציאה הממשלה, ואשר העניקה לרשויות הבריאות המקומיות את הסמכות לשרוף את גופותיהם של אנשים שנפטרו מקורונה כדי למנוע הדבקות נוספות, גם בניגוד לרצון הנפטרים ולהלכות הדת שלהם. פעולה מהירה אצל כמה משרי ממשלתו של בוריס ג'ונסון, ובכלל זה שר הבריאות שבעצמו נדבק בנגיף הקורונה, הביאה לביטול הגזרה ולשמירה על נוהלי הקבורה המקובלים ביהדות ובאסלאם.

"כאמור, הנתונים בימים האחרונים מעודדים בהרבה, ונראה כי בע"ה יהיה אפשר להתחיל ולצאת מהמצב. חשוב להדגיש כי בצד האבל על הנפטרים, יש יהודים רבים שהיו במצב קשה וב"ה שבו לבתיהם בריאים ושלמים".

בתוך כך, רבה הראשי של בריטניה הרב אפרים מירוויס אמר כי הוא נענה לבקשות של מנהיגי הקהילות בעקבות הקלה בהגבלות המאפשרות למקומות תפילה להיפתח מחדש לתפילה פרטית. ואכן מספר קהילות חרדיות ניצלו את האפשרות הזו, אם כי עם מגבלות ונוכחות של מתפללים בתיאום מראש.

לדברי הרב מירוויס "כולנו אוהבים לחזור לבית הכנסת שלנו לתפילה משותפת וכל שאר הפעילויות הנפלאות שהופכות את בית הכנסת שלנו למרכזי רוח עוצמתיים ומרכזים קהילתיים חיוניים, אי יכולת להתפלל במניין כל כך הרבה זמן כואב מאד". דבריו צוטטו הבוקר בעיתון 'המבשר'.

עם זאת, "מכיוון שתפילה ללא מניין בבית הכנסת שלנו אינה תכונה בחיי הקהילה היהודית, ברור לי כי בתי הכנסת שלנו חייבים להישאר סגורים עד שהממשלה תאפשר למקומות תפילה להיות פתוחים לתפילה משותפת. אם יפתחו כעת בתי כנסת לתפילה פרטית, המתפללים עשויים להתפתות להתפלל יחד במניין שיהווה הפרה ברורה של החוק ויביא לחילול השם, זה יכול להוביל שלא במתכוון לכך שהממשלה תעכב את פתיחת מקומות התפילה לתפילה משותפת".