כשמנהלים רוצים לעקוב אחרי עובדים

כתב האישום נגד חברת 'רמי לוי' ככזו שביצעה מעקבים סלולריים אחרי עובדים ולקוחות, מעלה שאלות סביב היכולת של חברות לעקוב אחר עובדים

שמעון כהן , ב' בתמוז תש"פ

מעקבים סלולאריים
מעקבים סלולאריים
צילום: איסטוק

על פי כתב אישום שהגישה פרקליטות מחוז ירושלים, חברת 'רמי לוי שיווק השקמה' ביצעה מעקבים סלולאריים אחרי עובדים ואחרי לקוחות. חנן טוויזר, מנהל מחלקת אבטחת מידע וסייבר, בפאהן קנה ניהול בקרה, מתייחס לסוגיית המעקבים האפשריים של חברות אחר עובדים ולקוחות בראיון לערוץ 7.

מבלי לעסוק במקרה המסוים של חברת 'רמי לוי', מקרה שעוד דרכו ארוכה להתברר בבית המשפט, מתייחס טוויזר למידע המצטבר בהנהלת חברות גדולות על לקוחות ועובדים, ובדבריו הוא שם דגש מיוחד על חברות שעיסוקן הוא מתן שירותי תקשורת וסלולאר. חברות אלה, הוא מסביר מחזיקות מידע רגיש רב על הלקוחות, "אורחות חייו של המשתמש, מיקום, שעות השכמה בבוקר, האנשים שהלקוח בקשר איתם ועוד".

"בעקבות משבר הקורונה אנחנו יודעים שהמדינה עצמה מנסה להשתמש באמצעים הסלולאריים כדי לזהות מוקדי התפרצויות או מקומות שיש בהם נדבקים פוטנציאליים על פי המקומות שבהם הם היו ועל כך יש עתירות לבג"ץ וכו'. יש מידע מאוד רגיש בידיים של חברות הסלולאר".

"מטבע הדברים חברות הסלולאר מחזיקות במידע על העובדים שלהם ובאותה מידה הם יכולות להיות עם גישה למיקום העובד שלהם, עם מי מדבר, אם הוא נמצא בקשר עם גורמים לגיטימיים או לא וכו'".

טוויזר מסביר כי גם צו בית משפט אינו הדרך שתסלול את המעקבים של החברות אחר לקוחות או עובדים שכן צווי בית משפט ניתנים אך ורק במקרה של חשש מהותי לפגיעה בביטחון המדינה, וזו העילה שמביאה את המדינה לסוגיית המעקבים הסלולאריים אחר התפרצות הקורונה.

"מטרת מאגר המידע הזה היא לשימוש הסלולארי של משתמשי הקצה, מתוך הנחה שהם יודעים שלא משתמשים במידע הזה אלא אם כן מדובר בענייני ביטחון המדינה. הדיונים סביב אופן פתיחת יכולת המעקב הם מאוד עמוקים כי יוצאים מתוך נקודת הנחה שזכות לפרטיות היא חשובה מאוד".

ומה באשר לחברות שאינן חברות סלולאריות? האם גם להן יש יכולת טכנולוגית לייצר מעקב אחר מידע הנוגע לעובדים ולקוחות? טוויזר מבהיר שאכן כן. "יכול להיות שבעל חברת הפצה רוצה לדעת היכן הנהגים נמצאים ושהם מגיעים ליעד בזמן הייעודי והיעיל וכך החברה צוברת מידע על הפעילות. צריך להודיע לעובדים על איסוף המידע ועל מטרת האיסוף".

"ברגע שבחלל הציבורי יש מצלמות שאמורות לשמש לביטחון העובדים אבל יכולות גם לפגוע בפרטיות שלהם, המטרה שלהן חייבת להיות טובת העובדים, שמירה עליהם וכו' והמטרה הזו חייבת להיות מובהרת לעובדים. לכן מסבירים איפה המצלמות ממוקמות ומה מטרתן. יש מידע פרטי שעלול להיות מנוצל על ידי גורמים מסוימים והתקנות והחוקים אומרים שהגופים חייבים לשתף את נשוא המידע בסוג השיתוף, במטרות איסוף המידע".

עוד מוסיף טוויזר ומציין כי אם חברה יצאה לדרך עם איסוף מידע למטרה אחת, ובהמשך השתנתה המטרה, עליה ליידע את העובדים מחדש על המטרה החדשה ויתכן ששינוי שכזה יוכל להוות עילה מוצדקת להתפטרות מצידו של העובד.

על הענישה לה צפויה שחורגת מהנהלים אומר טוויזר כי יש סנקציות שונות שיכולות להיות במישור הפיננסי, של קנסות וכיוצא באלה, ובנוסף יכול משרד התקשורת להתלות רישיון לחברה שכזו. "יש מנעד רחב של אפשרויות לענישה במישור האזרחי והפלילי והדבר יכול להשפיע משמעותית על עתיד החברה".


הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: computers@inn.co.il