ההתאגדות מעניקה למחנכים בשטח תוספת כוח. פעילות של 'זהות'
ההתאגדות מעניקה למחנכים בשטח תוספת כוח. פעילות של 'זהות'צילום: זהות

מתחת לפני השטח ומול קמפיין ההדתה העולה לכותרות מעת לעת, מאות מדריכים ומנחים מגיעים לבתי ספר שאינם דתיים ומצליחים לחדור לליבם של התלמידים ולחבר אותם לזהותם היהודית והישראלית. את הפעילות מובילים אנשי 'זהות - איגוד המרכזים לזהות יהודית', המרכז פעילות ברמה הארצית בשלל תחומים הקשורים לציונות, יהדות וחיבור של ילדים ובני נוער רבים למסורת ולערכים.

רק בשנה האחרונה הגיעו 'זהות' למעל מיליון תלמידים במאות אלפי מערכי שיעורים. לזהות יש שישים מרכזים הפועלים מקצרין ועד אילת, והם נכנסו לכ־800 מוסדות חינוך ממלכתיים - גנים, בתי ספר יסודיים ובתי ספר על־יסודיים.

כ־350 מדריכים פועלים במשך השנה בפעילות תדירה וגם בפעילות שיא. למשל, כ־60,000 ילדים ומבוגרים השתתפו בפרויקט יום ההוקרה לפצועי צה"ל, ומעל 10,000 השתתפו בצעדת 'צועדים ומצדיעים' במסגרת אותו היום. במשך השנה אף התקיימו 150 אירועי שיא, עשרות ימי הכשרה למנהלים, למנחות, לבנות שירות ולמדריכים, ועוד עשרות מיזמים ארציים המותאמים לקהל היעד בנושאי תנ"ך, חגים, דמויות משמעותיות בקרב האומה הישראלית ועוד.

מנכ"ל זהות, ישראל בן פזי, מספר מה החשיבות של איגוד אחד המרכז את פעילותם של הארגונים, ומדוע יש בו צורך כאשר לכל ארגון ישנו תחום הפעילות ואזור העשייה שלו: "איגוד זהות לוקח את יתרון הגודל. במקום שכל מנחה ומנחה באופקים, בקריית שמונה או באילת תשב ותפיק שיעור לראש השנה - אנחנו עושים את ההפקה ואת עריכת התוכן, והיא רק עושה את ההתאמה לכיתה שמולה היא עובדת. אנחנו מגייסים בנות שירות, מכשירים מנהלים, מנחים ומדריכים עבור כל הארגונים והמרכזים. זו עבודה לא פשוטה, צריך לדעת לעסוק בתחום הזהות היהודית בצורה הנכונה. מצד אחד אנחנו רוצים לחבר כמה שיותר ילדים ונוער ליהדות, ומצד שני שיהיה בהטעמה נכונה ולא ייצור שיח לא נכון, כי בסופו של דבר הנושא הולך ונהיה רגיש.

"יש אירועים ארציים שאנחנו ארגנו", ממשיך בן פזי, "למשל ליום ההוקרה לפצועי צה"ל, שהפך ממיזם חינוכי של בתי הספר ליום לאומי שהמדינה אימצה. גם מיזם 'יחד ירושלים' פרח והצליח ברמה הארצית. כשעושים פעילות חינוכית על דבר שהפך לאירוע לאומי, קל מאוד לחנך איתו.

"בסוף אני רוצה שכל אדם יהיה מחובר לזהות שלו, לנקודת המשמעות שלו בחיים. בדורות קודמים היה אפשר לעצור את הבירור סביב הזהות היהודית. לדורות שהקימו את המדינה הייתה שליחות, היה ברור להם למה הם פועלים, אבל היום המדינה כבר קמה, והבירור הולך וצובר תאוצה. אנשים יכולים לחיות בארץ ובאותה דרך לחיות בברלין. הם עוסקים בשאלת הזהות, למה כאן? למה דווקא במדינה יהודית? כוח האינרציה לא יעזור פה. צריך התעמקות, ותשובה לשאלות הזהות".

אין התנגדות, להפך

בין הארגונים הפועלים תחת איגוד זהות נמצאת עמותת 'אל עמי'. 'אל עמי' פועלת מזה 36 שנה, וכיום היא חולשת על 80 תיכונים ממלכתיים בכל רחבי הארץ, שבהם היא מפעילה סדנאות לזהות יהודית. בנוסף, 'אל עמי' פועלת גם בבתי ספר יסודיים ממלכתיים בכל מחוז הצפון עם פעילויות חווייתיות של זהות יהודית, ומפיקה חומרי לימוד איכותיים מדי שבוע לעשרות אלפי ילדים מהציבור הדתי.

מנכ"ל 'אל עמי' רוני קריגר מספר על הפעילות: "'אל עמי' עובדת בשיתוף פעולה מלא עם הצוות החינוכי בתיכונים. נבנות תוכניות ייחודיות המשלבות את העולם היהודי, הערכי, הציוני והטכנולוגי. התוכניות כוללות שיח משותף עם הנוער הנפלא. לעינינו מתקיימים דיונים מרתקים סביב הרלוונטיות של העולם הערכי.

"מצד רוב מוחלט של בתי הספר לא רק שאין התנגדות, אלא מקבלים את הפעילות באהבה רבה ומגדירים אותה כאחת התוכניות המוצלחות של בית הספר", מספר קריגר. "יש מיעוט שמושפע מהרוחות הקולניות שמנסות לפגוע באחדות העם, אך הן לא מצליחות לשנות את הדעה הרווחת של הצוות וההורים, ששמחים לקבל פעילות ערכית ורלוונטית. היום אנחנו מבינים יותר מתמיד שהיהדות רלוונטית לכל אחד ואחד. אנו מתמחים בבניית תוכניות שמזמנות שיח רלוונטי, שבו כל אחד מביע את החיבור המיוחד שלו לערכים הנפלאים שיוצאים מתוך היהדות".

קריגר משתף בחוויות ששמע מבנות השירות שעומדות בעצמן מול התלמידים. "מדריכה מספרת שבשנה הראשונה שלה ב'אל עמי' היא העבירה פעילות חווייתית במיוחד לקראת חג הפסח באחד מבתי הספר הממלכתיים בצפון. הפעילות החלה, וכל התלמידים היו בשיא העשייה והחוויה. כשהגיע השלב שבו הסבירה המדריכה על המשמעות של יציאת בני ישראל ממצרים, ושהיחידים הפכו להיות לעם אחד, ניגשה אליה מחנכת הכיתה, חיבקה אותה והחלה לבכות! כמובן, המדריכה הופתעה, וחיבקה אותה בחזרה במשך דקה שלמה. המורה החלה לנאום לתלמידים ולהסביר עד כמה חשובה המסורת היהודית, שחשוב מאוד לדעת מאין באנו ומי היה העם שלנו. בסיום היום המורה ניגשה למנהלת שיבחה את המדריכה ואת הפעילות, ובזכותה הוכפלה הפעילות שלנו בבית הספר. המדריכה והמורה הפכו לחברות בלב ובנפש, גם מעבר לשעות בית הספר, ועד היום היא פונה אליה בשאלות וכאשר היא רוצה להתייעץ. המדריכים שלנו מבינים שהחיבור של כולנו לשרשרת הדורות ולערכים היהודיים, הם שישפיעו על האחדות בעם ועל דור העתיד, שיהיה מחובר יותר לעמו ולמורשתו".

במקומות אחרים היה חיכוך עדין בין ההורים למדריכים, אבל גם שם, בעזרת הידברות ושיח פתוח נמצאו פתרונות. אורטל סעיד, רכזת של זהות, מספרת על אירוע נקודתי בראש העין שהייתה מעורבת בטיפול בו. "הנהגת ההורים של בתי הספר שבהם פעלנו חששה מאוד מהפעילות", מספרת סעיד. "כיוון שאנחנו כל כך מאמינים בעשייה שלנו, לא הרמנו ידיים, להפך - 'הנגשנו' את ההדתה. אפשרנו לנציגות הורים להיות נוכחים בשיעורים, הוקם צוות שעבר על המערכים. מהר מאוד הבינו כולם שהשד לא כזה מפחיד כמו שהוא נשמע, ומאז נוצרה מערכת יחסים נפלאה. הילדים נהנים משיעורים קבועים, ערכיים וחווייתיים".

מתגברים על קשיים נקודתיים

בזהות מספרים על מקרים מרגשים נוספים שאירעו בין בנות השירות לאוכלוסייה החילונית. כחלק מהפעילות המחברת בין בית הספר לקהילה, מקיימות בנות השירות אחת לחודש קבלת שבת בגינה ציבורית בעיר. לפעילות זו מגיעים הילדים שממילא מגיעים לגינה, וכן ילדים שמכירים את בנות השירות מבית הספר ומדרבנים את ההורים להגיע גם הם. באחת מקבלות השבת הבחינה בת השירות עטרה ירס בילד שרץ לעברה. כשהתקרב, זיהתה שזהו רועי, תלמיד כיתה ג' שלימדה באותו בוקר. רועי נתן לעטרה חיבוק גדול וקרא לעבר אביו, "אבא, צלם!". האב התמהמה מעט ושאל בהססנות מי זו, והילד ענה בביטחון ובשמחה: "מה, אתה לא מכיר את עטרה שמלמדת אותנו בבוקר ועושה לנו הצגות?".

על אף האתגרים, העבודה נעשית בתחושת שליחות. נעמי לסקי, בת שירות, מספרת לנו: "הדבר שהניע אותי לקום בבוקר הוא הידיעה שהתלמידים מחכים לי עם עיניים בורקות, ובסוף השיעור הם אומרים: 'זה השיעור הכי כיף שלנו, את יכולה לבוא גם מחר?'".

אחרי שנתיים ללא העברת תקציב ממשלתי בשל ממשלות המעבר, וכעת גם בשל משבר הקורונה, זהות מבקשת להתעקש ולהמשיך בפעילות על אף היעדר התמיכה הממשלתית. "אנחנו דואגים לתקציבי ממשלה, לקשר עם הרשויות ועם עמותות השירות הלאומי", אומר בן פזי. "אנחנו מחליטים להמשיך בכל הכוח בפעילות שלנו. יש מחסור, כי תמיכת המדינה היא גורם משמעותי בפעילות, אבל יש לנו הזדמנות ליצור מתוך המשבר הזה שותפות עם הציבור. הקהילתיות מביאה כוח משמעותי. התורמים הופכים לשותפים הלוקחים חלק בפעילות המעשית, וזה דבר גדול".

כעת יוצאים ב'זהות' למבצע התרמה כדי לגייס תמיכה ציבורית. ההתרמה מיועדת להאצת הפעילות והרחבתה לבתי ספר נוספים, לקידום מיזמים כמו יום ההוקרה לפצועי צה"ל, אתגר התנ״ך העולמי, מיזם 'דיבור טוב' והכשרת מדריכים ומנחים רבים. התרומה דרך אתר צ'רידי.

הכתבה בשיתוף 'זהות - איגוד המרכזים לזהות יהודית'