הפרקליטות מערערת: אלון חסן צריך ללכת לכלא

לטענת הפרקליטות, עונש המאסר על תנאי ועבודות שירות לתועלת הציבור שהושת על חסן "אינו הולם כלל את חומרת מעשיו", של חסן.

ערוץ 7 , ג' בתמוז תש"פ

אלון חסן
אלון חסן
פלאש 90

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום (חמישי) לבית המשפט העליון ערעור על גזר דינו של אלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר.

בהודעת הערעור מציינת הפרקליטות, כי העונש הראוי בעבירות בהן הורשע אלון חסן הוא עונש של מאסר בפועל. לטענת המדינה, עונש המאסר על תנאי ועבודות שירות לתועלת הציבור שהושת על חסן "אינו הולם כלל את חומרת מעשיו וסותר את הנחיות בית משפט העליון באשר לענישה הראויה בעבירות שחיתות ציבורית".

כמו כן צוין בהודעת הערעור, "המסר העולה מגזר הדין ונימוקיו הוא זה שעלה מהכרעת הדין- כי מעשיו של המשיב ראויים הם ולא נפל בהם פגם... עמדה אשר כידוע, סותרת חזיתית את שנקבע בפסק דינו המרשיע של בית המשפט העליון".

כזכור, בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות על זיכויו של אלון חסן בבית המשפט המחוזי והרשיע אותו בביצוע שתי עבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, וכן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. זאת, בשתי פרשות שעניינן ב"חברת דנה", אשר הייתה שייכת לשותפו לעסקים וחברו הקרוב יניב בלטר ולבן דודו דוד חסן. בקשתו של אלון חסן לדיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים, נדחתה.

לאחר הרשעתו של אלון חסן בבית המשפט העליון, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי למתן גזר הדין. בשלב הטיעונים לעונש, ביקשה הפרקליטות להטיל על חסן עונש מאסר בפועל שינוע בין 9 ל-18 חודשים.

למרות זאת, שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יואל עדן, גזר על חסן עונש של מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים ושל"צ בהיקף של 150 שעות.

הודעת הערעור מוסבת הן על עונשו המקל של חסן והן על הקביעות העובדתיות והאמירות הנורמטיביות בגזר הדין. בהודעה טוענת הפרקליטות כי מעמדו הציבורי של חסן בנמל, פעולותיו תוך ניגוד עניינים חמור, והתועלת שצמחה לחברת דנה מפעולותיו, מצדיקים עונש חמור יותר משמעותית, שכן כאמור העונש שנגזר עליו אינו הולם כלל את חומרת מעשיו ופגיעתם הרעה בתקינות פעולת הנמל ובאמון הציבור בו.

לטענת המדינה בערעור, בית המשפט המחוזי התעלם לחלוטין מהדברים הקשים שנאמרו על ידי בית המשפט העליון באשר להתנהלותו של חסן מול חברת "דנה" בנמל, ומהקביעה החד משמעית של בית המשפט העליון כי הוא פעל תוך ניגוד עניינים "חריף וזועק". כמו כן, נמנע בית המשפט המחוזי כלל מלייחס נסיבות מחמירות כלשהן לחובתו של חסן- לא את מעמדו בנמל, לא את הפגיעה בנמל ובאמון הציבור, ולא את מידת הקרבה של אלון חסן ליניב בלטר ודוד חסן. בית המשפט המחוזי אף לא הביא במניין שיקוליו לחומרה את התועלת הכלכלית הגדולה של שני מיליון ש"ח שצמחה לחברת "דנה" כתוצאה מההחלטה שהיה שותף לה אלון חסן, כשיש לו אינטרס אישי בה.

ביחס לקביעות העובדתיות והאמירות הנורמטיביות בגזר הדין, נטען בהודעת הערעור כי קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה קמה בעניינו של חסן "הגנה מן הצדק" היא קביעה חסרת בסיס משפטי, שכן הפער שבין כתב האישום שהוגש ובין המעשים והעבירות בהם הורשע חסן בסופו של יום לא יכול להצמיח לו הגנה מן הצדק.

"קביעה זו מהווה המשך ישיר להכרעת הדין, אשר ציירה תמונה מעוותת לפיה מעשי המשיב בנמל היו ראויים וכי לא היה מקום להגשת כתב האישום בתיק זה. תמונה מעוותת זו תוקנה בפסק דינו של בית המשפט הנכבד, אשר לא רק שהרשיע את המשיב בשניים מהאישומים, אלא אף גינה מפורשות את מעשי המשיב ... בחלקים אחרים בכתב האישום... גם אם לא מצא שעלו לכדי עבירה פלילית....", צוין בערעור.