הפעילות ממשיכה כרגיל למרות הפסקת התיאום הביטחוני. חיילים ביו"ש
הפעילות ממשיכה כרגיל למרות הפסקת התיאום הביטחוני. חיילים ביו"שצילום: ויסאם השלמון, פלאש 90

ביום שלישי השבוע ניסה מחבל לבצע פיגוע דריסה במחסום הקיוסק באבו דיס. המחבל, שנסע לעבר כוחות מג"ב במקום במהירות, חוסל מירי השוטרים, ושוטרת מג"ב נפגעה באורח קל. האירוע הזה מסמל את המתיחות שמתגברת באיטיות בשטח לקראת החלת הריבונות, שתוכננה במקור ליום רביעי הקרוב. התאריך, שעליו הצהיר ראש הממשלה נתניהו שוב ושוב, צפוי להידחות, אך בצה"ל יודעים שמדובר באירוע משנה מציאות בסדר גודל ששנים ארוכות לא נראה כמותו, ועל כן יש להיערך אליו.

בצה"ל מצביעים על כך שהחודשים האחרונים היו מהשקטים והטובים שהיו ביהודה ושומרון במשך שנים ארוכות. הם מצביעים על המצב הכלכלי הטוב ששורר ברשות בחודשים האחרונים, במיוחד בהשוואה למדינות ערב אחרות, על כך שהקורונה לא פגעה בצורה חריפה ברשות בהשוואה למדינות ערביות שכנות שנפגעו קשות, ועל רצון התושבים לנהל שגרת חיים רגילה. אלא שגם בצמרת מערכת הביטחון מודעים לכך שהמציאות הביטחונית משתנה משמעותית בעקבות האירועים המדיניים, ונערכים בהתאם.

"מבחינתו של צה"ל, יש מספר ענפים מרכזיים שאליהם צריך להיערך לקראת החלת הריבונות", אומר תא"ל הראל כנפו, חבר תנועת הביטחוניסטים ולשעבר מפקד חטיבת שומרון. "קודם כול, צה"ל צריך להיערך לעובדה שהפלשתינים לא יקבלו את המהלך, ובעקבות זה ינקטו שורה של מהלכים כנגד ישראל. זה לא חייב להיות משהו מאורגן דוגמת אינתיפאדה, אבל בהחלט התקוממויות פרטניות של תושבי הרשות ועלייה במספר פיגועי הבודדים, כשהרשות לא תעשה כלום כדי למנוע את אותם אירועים. זה יזכיר את טרור הסכינים מלפני ארבע שנים, שגם אז הרשות לא פעלה כדי למנוע ולמעשה הסיתה נגד ישראל שוב ושוב. זה משהו שסביר מאוד להניח שנראה".

החשש מפני טרור סכינים מחודש מדיר שינה מעיניהם של אנשי כוחות הביטחון ביהודה ושומרון, שכן בזמן טרור הסכינים מערכת הביטחון לא הצליחה להתמודד עם הפיגועים במשך תקופה ארוכה. עשרות ישראלים נרצחו ורבים אחרים נפצעו עד שגל הטרור דעך. בתוך צה"ל מזהירים שהעובדה שבמשך תקופה ארוכה הצבא לא נאלץ להתמודד עם גל טרור שכזה, עלולה להותיר 'חלודה' על הכוחות, ובשבועות האחרונים פועלים בצבא כדי להחזיר את הכוחות בשטח לרמת מוכנות מתאימה לטיפול בטרור יחידים.

"צריך להיות ברור שירושלים תהיה 'נקודה אדומה', אם נשאל את המונח מהמאבק בקורונה. אנחנו נראה שם חיכוך מוגבר, כי זה מקום שקל מאוד להגביר בו את האש. למשטרת ישראל תהיה הרבה עבודה כדי לשמור על השקט, ואני בטוח שהם יודעים איך לעשות את זה. עיקר הבעיה תהיה כמובן בימי שישי, שזה המצע המרכזי שעל גביו מתנהלת ההסתה. צה"ל יצטרך לעשות את אותו דבר ביהודה ושומרון", אומר כנפו.

זה מסוג התרחישים שכבר ראינו בעבר. בצה"ל ובכוחות הביטחון יודעים כיצד להתמודד עם זה?

"בהחלט. אלה אכן דברים שכבר ראינו בעבר, ולכן לדעתי צריך להסתכל עליהם כמצבי כוננות ולא כתרחישים חדשים שטרם נתקלנו בהם. אלה המשחקים הרגילים של הערכות מצב ושינוי רמות הכוננות בהתאם".

השפעה רק בשוליים

המישור הנוסף שבו צה"ל נערך הוא התנהלות בשטח ללא התיאום הביטחוני עם הרשות. כבר חמישה שבועות שהתיאום הביטחוני נעצר, ולמעשה אין קשר ישיר בין גורמי הביטחון של הרשות לבין הצבא. בצה"ל יודעים לספר שלמרות הפסקת התיאום, לא חלה ירידה במספר הפשיטות המתבצעות מדי ערב בכל רחבי יהודה ושומרון, כשהממוצע הוא 80 פשיטות בשבוע.

"צריך לזכור שהתיאום הביטחוני תורם לאבו מאזן ואנשיו לא פחות ואולי אפילו יותר מאשר לישראל" אומר אל"מ (במיל') ד"ר ערן לרמן, סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים. "התיאום הביטחוני שהיה כל השנים בין צה"ל לרשות לא נולד בגלל שצמרת ארגוני הביטחון הפלשתיניים קראה את הרצל והשתכנעה בצדקת הציונות. הם עושים את זה כי הם זוכרים בדיוק מה קרה להם בעזה כאשר לא היה להם תיאום עם ישראל. אין להם שאיפות התאבדות, והם לא רוצים לתת לחמאס דריסת רגל ויכולת השפעה על השיח ברחוב הערבי. אז אולי הם יעצרו את התיאום, אבל יפעילו מנגנון בשם אחר שיעשה את אותו דבר".

"גם היום התיאום הביטחוני עם ישראל מאוד חלקי", אומר כנפו. "הרשות מעולם לא סייעה לנו לסכל אירועים אם היא עצמה לא הרוויחה מזה. את כל הפעולות שהן רק לטובת ישראל, כלומר פיגועים מחוץ ליהודה ושומרון, וכאלה שלא עומדים מאחוריהם אנשי חמאס והג'יהאד האסלאמי - הם מעולם לא סייעו למנוע. את האירועים ביהודה ושומרון של חמאס, שעלולים לערער את אחיזתם בשטח - הם לעולם לא יפסיקו לסייע לסכל, כי זה לטובתם המלאה".

המשמעות היא שהתיאום הביטחוני לא באמת חשוב כל כך?

"לא. יש חשיבות גדולה לתיאום הביטחוני, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציה ולא להיכנס לפאניקה כוללת בגלל הביטול שלו. למעשה ההשפעה של המהלך הזה היא רק בשוליים, ולזה צה"ל אכן צריך להתכונן".

נערכים לכל תרחיש

בתוך הצבא מדברים על שלושה תרחישים מרכזיים, שאותם תרגלו ואליהם הכינו תוכניות פעולה בחודש האחרון, במסגרת מה שכונה בצבא 'משחקי מלחמה'. היתרון, אומרים גורמים בצה"ל, הוא שלראשונה אי פעם יש למערכת תאריך ידוע מראש שבו עלולה להיות הסלמה קיצונית, כך שקל יותר להיערך אליה בהתאם.

התרחיש הראשון שעליו מדברים בצה"ל הוא התגברות ההפס"דים (הפרות סדר), עלייה בזריקות אבנים ובקבוקי תבערה על צירי התנועה ביו"ש וניסיונות של פיגועי בודדים. התרחיש השני עולה מדרגה, ומדבר על הפס"דים רחבי היקף ומהומות ברחבי הגזרה. התרחיש השלישי והחמור ביותר הוא הוצאה לפועל של 'פיגועי איכות' בדמות מטעני חבלה או פיגועי ירי, עם דגש על חוליות מקומיות של ארגוני טרור דוגמת חמאס והג'יהאד האסלאמי. בצבא נערכים גם לתרחיש השלישי, אם כי אומרים שהסבירות שהוא יצא אל הפועל נמוכה ביותר. בין השאר, נקבע מראש לאיזו גזרה תיכנס כל יחידת תגבור שתישלח ליהודה ושומרון, וגורמים בצה"ל אומרים ל'בשבע' שהרזולוציות גבוהות כל כך, עד שכל מפקד יודע באיזו נקודה בדיוק הוא אמור לפעול. בצה"ל אומרים שלרמת המוכנות הזו הגיעו בזכות העובדה שכל יחידה שמוצבת ביו"ש עברה במהלך החודש האחרון מספר תרגילים מקיפים, כולל תרגילי פתע.

"המחשבה שאנחנו לא נראה מעבָר לטרור מתוכנן היא מחשבה נכונה", אומר לרמן. "כבר באירועי האינתיפאדה השנייה, אם כי צריך לומר שזאת לא הייתה אינתיפאדה, אבו מאזן התנגד למאבק כזה, בטיעון שהוא רק מסב נזק לערבים, ואף כתב מאמר נגד זה שהתפרסם ברחוב הערבי. אני לא מאמין שהוא שינה את דעתו בנושא. הוא כתב שהמאבק המזוין הבאיש את הרשות בעיני העולם, וזאת דעתו העקבית בנושא. לכן אני לא מאמין שזה הכיוון שאליו יפנו הערבים".

אז מהו התרחיש המרכזי שאליו צריך להיערך כרגע?

"התרחיש המרכזי שממנו צריך להיזהר בעיניי הוא הפס"דים רחבי היקף, צעדות שיבה כאלה ואחרות. ראינו את זה באירועי העברת השגרירות בעזה. חמאס ניצל את העובדה שנהרגו אנשים, רובם אנשי חמאס שמעורבים בטרור, ולמעשה פגע במעמדה של ישראל בעיני העולם. זה גם מה שהם ינסו לעשות כעת - להפוך את המהלך ללא לגיטימי בצורה של מספר רב של נפגעים באירועים. זאת תהיה נקודת החיכוך המרכזית של צה"ל, ולזה צריך להיערך".

איך אפשר להיערך לכך בצורה נכונה?

"צריך להשתמש בנשק לא קטלני כמה שרק אפשר, באמצעים לפיזור הפגנות וביכולת עמידה איתנה. חשוב להבין שככל שמספר הנפגעים בצד השני יהיה נמוך יותר, ככה אנחנו ננצח. זה לא אומר כמובן שצריך להפקיר את חיילי צה"ל. זה בדיוק האיזון הבעייתי שהצבא צריך להיערך אליו".

כנפו מצביע על נקודה אחרת שאליה צה"ל צריך להיערך: "אם נעבור את הימים הראשונים אחרי החלת הריבונות בשקט יחסי, נוכל לומר שאת המשוכה הזאת עברנו. זה לא תרחיש קיצוני, כי לרוב הציבור הערבי לא באמת אכפת מהנושא, וערבים רבים מאוד דווקא ישמחו. העניין הוא שההיערכות צריכה להתייחס גם ליום שאחרי. נקודת המפתח בכל סוגיית הריבונות היא האכיפה המאסיבית שצריך לבצע נגד הבנייה הבלתי חוקית הערבית ביהודה ושומרון. היום אין כמעט אכיפה, ובעיניי סביר להניח שהתגובה המרכזית של הרשות, בסיוע גורמים בינלאומיים, תהיה קביעת עובדות בשטח על ידי בנייה רחבת היקף. לזה צה"ל צריך להיערך, וגם המינהל האזרחי צריך לפעול בנחרצות כנגד בנייה כזאת".