הוראת קבע

למרות השבועות שבהם נותרו התלמידים בבית, רשתות החינוך לא ממהרות להחזיר להורים חלק מהתשלומים על שיעורים ופעילויות שלא התקיימו

עפרה לקס , ג' בתמוז תש"פ | עודכן: 10:43

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

נגה (שם בדוי) משלמת בכל חודש כ־7,000 שקלים על חינוך ילדיה. אחד מהם לומד בישיבה על־תיכונית, שלושה בישיבות תיכוניות. בכל שנה קשה לה עם שכר הלימוד, היא מרגישה שהיא עובדת רק כדי לשלם למוסדות החינוך של ילדיה, אך היא בוחרת בכל זאת להשקיע בחינוך.

"אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה אם אתה רוצה חינוך טוב, שיתאים לילד שלך, הוא צריך לפעמים לצאת לפנימייה רחוקה. זה מה שמתאים לכישורים שלו וזה מה שיצמיח אותו, וזה עולה כסף". עם זאת, השנה, עם משבר הקורונה וביטול הלימודים והפעילויות למשך כמה חודשים, נגה ציפתה שהשינוי יתבטא גם בגובה התשלומים, אך התבדתה.

"באחת הישיבות התיכוניות לא החזירו לנו כלום. הודיעו שבהמשך יעשו איזשהו חישוב כללי ויחזירו. הבעיה היא שאין שקיפות. כשאני מנסה להבין את דוח התשלומים ומדברת על שבת סמינריון כזו או אחרת שלא התקיימה אבל שילמנו עבורה, אומרים לי שמדובר ב'שבת כללית'. אנחנו אנשים בוגרים ויכולים להבין אם יש מורכבות של מערכת. שיעמדו מולנו, שיגידו לנו על מה אנחנו משלמים, ועכשיו, אחרי הקורונה, יורידו את הדברים שלא שילמנו עליהם בסופו של דבר. אנחנו יכולים לעמוד בזה, גם אם התשובות של המוסדות הן מורכבות. רק שיהיו שקופים מולנו. זה הכסף שלנו".

ההורים שילמו את המשכורות

לפני שבוע פסק בית המשפט שחופשת הקיץ במוסדות החינוך כבר החלה. אחד האתגרים הגדולים שעימו התמודדו הורים בציונות הדתית במהלך שנת הלימודים הלא צפויה הזו הוא המשך תשלומי ההורים לישיבות ולאולפנות בעוד שילדיהם נשארו בבית ולא הלכו לבית הספר. מדובר באלפי שקלים לחודש, ועוד בתקופה שבה רבות מהמשפחות חוות בעצמן משבר כלכלי קשה.

בעיצומו של המשבר פורסמה עצומת הורים בדרישה לעצור את גביית התשלומים למוסדות החינוך: "הורים שכירים רבים נמצאים כעת בחל"ת או שאיבדו את מקום העבודה, הורים עצמאים - עתידם הכלכלי לוט בערפל לעת עתה. בעקבות המשבר, מוסדות רבים הקפיאו את התשלומים כדי להקל על האזרחים. בנקים הקפיאו משכנתאות או הלוואות, מעונות היום הודיעו שלא יגבו תשלומים על התקופה הזו, והכול כדי לעבור יחד את המשבר. הופתענו לקבל מכתבים מרשתות החינוך של אמי"ת, מרכז יב"ע ורשת צביה המודיעים כי התשלומים ממשיכים כסדרם וכי הם משולמים עבור החודשים שקדמו למשבר". ההורים חתמו בבקשה כי "רשתות החינוך, יחד עם משרד החינוך, יביאו להקפאת התשלומים עד תום המשבר, ולא ייגבו תשלומים בזמן שהתלמידים נמצאים בביתם".

בפועל, הרשתות וגם הפנימיות הלא רשתיות ניסו לתת מענה להורים. תשלומי הפנימייה הופחתו, לרוב בשיעור שבין 25 ל־30 אחוזים. אולם תשלומים אחרים כגון תל"ן - תגבור לימודים נוסף, המיועד למשכורות למורים, ותשלומים הקשורים לחינוך חברתי, כגון סמינרים וטיולים, לא הופחתו. הרשתות הודיעו כי יתחשבנו עם ההורים בסוף השנה. עם ההחלטה לסיים את שנת הלימודים, ביקשנו לבדוק מה מתכוונים מוסדות החינוך לעשות בעניין.

הסיפור מורכב. לא הרבה אחרי השבתת הלימודים הודיעו ראשי רשתות החינוך להורים כי הם מודעים למצב וכי יפחיתו את שכר הלימוד לפי חישוב, שאת חלקו הם יכולים לעשות מיד (עבור הסעות שבוטלו, הזנה שלא הייתה והפחתה בתשלומי הפנימייה), ואת חלקו הנותר יוכלו לבצע רק בסוף השנה. ברשתות כבר הורו למנהלים לבדוק ולחשב אילו טיולים וסמינריונים התקיימו ואילו לא, וההורים יכולים לבחור אם לקבל את הכסף בחזרה לחשבון או להתקזז עם התשלום על שנה הבאה. אך סעיף מאוד מרכזי בתשלומי ההורים הוא סעיף התל"ן שניתן על ידי הישיבות והאולפנות. את הסעיף הזה, אומרים ברשתות, לא ניתן להחזיר להורים, למרות שהלימוד היה חלקי ביותר בתקופת ההשבתה, ובבתי ספר שבהם חזרו ללמידה מרחוק לפני סוף שנת הלימודים.

"בהרבה בתי ספר רצו לסיים את השנה בכל זאת בטעם טוב", מסבירים ברשת אמי"ת, "בעיקר בחטיבות תכננו טיולי סיום, אך משרד החינוך לא מאפשר. היו בתי ספר שתכננו מערכת מפורטת לעשרת הימים האלה, והכול ירד לטמיון. אך כל מה שלא יצא לפועל, בסופו של דבר יוחזר".

"אנחנו הגבנו מהר למשבר", מסבירים ברשת נעם צביה, "אנחנו אלה שביקשנו מענה מהחינוך ההתיישבותי, כדי שישב איתנו ונראה כמה ניתן להחזיר להורים על אי־שימוש בפנימייה. אנחנו מודעים למצב. עשינו ונעשה כל שביכולתנו כדי להחזיר להורים את התשלומים שאנחנו יכולים להחזיר".

כאמור, לב העניין הוא התל"ן. מצד אחד, ברור לכולם שהתלמידים לא קיבלו את מלוא שעות הלימוד. התלמידים לא יכלו להחזיק מעמד שמונה או תשע שעות לימוד בלמידה מרחוק, כפי שקורה כשהם לומדים בפועל בבתי הספר. אולם המשכורות, שחלקן ממומנות בידי ההורים, שולמו למורים במלואן. משרד החינוך אסר על הרשתות, הישיבות והאולפנות להוציא את המורים לחל"ת, כך שגם אם מוסד היה רוצה לצמצם שעות ולהוציא חלק מהמורים לחל"ת כדי להיות הוגן עם ההורים, שלא ישלמו כסף עבור שירות שלא קיבלו - הדבר לא התאפשר.

כך גם לגבי הפנימיות: המדריכים וצוות הפנימייה המשיכו לקבל משכורת משום שמשרד החינוך לא אִפשר הוצאתם לחל"ת. המדינה לא רצתה לשלם עוד דמי אבטלה, ומי ששילם בפועל את המשכורות האלה הם ההורים, שחלק לא מבוטל מהם קיבלו דמי אבטלה בעצמם.

תקציב החמ"ד בסכנה

בעוד המוסדות מנסים לסיים את סאגת השנה החולפת, הרשתות מתריעות על עננה שחורה אחרת המאיימת על המוסדות הציוניים־דתיים. במהלך השבוע שלחו 25 ראשי רשויות מקומיות מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ובו התריעו על הקריסה הקרבה ובאה של החינוך הציוני־דתי. הם ביקשו ממנו להעביר לאלתר את תקציב החינוך של החמ"ד עבור שנת 2020, בסך 140 מיליון שקלים, ולהבטיח שהתקציב יועבר גם לשנה הבאה. אם לא - כאלף מורים יפוטרו. מכתבי השימוע לפני פיטורין, מספרים ברשתות, כבר חולקו. "עברנו שנה כלכלית לא פשוטה", אומר שוקי סט, סמנכ"ל הכספים של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, "עם המון חוסר ודאות, גם ברמת התקצוב של המדינה. נכנסנו לקורונה כשהתרומות שבנינו עליהן התאפסו, והכספים הקואליציוניים שעליהם נסמך החינוך הדתי לא הגיעו. חשוב להבין שזה לא עניין של כיפוף ידיים: אנחנו עומדים בפני סגירת מוסדות משום שאין לנו כסף. זו טעות היסטורית, או נבזות היסטורית, שהתקציב של החמ"ד הוא קואליציוני, אבל זה המצב. מאות מורים של החמ"ד לא יודעים מה יהיה איתם בשנה הבאה, כי כבר שנה שלמה אנחנו מתנהלים בלי תקציב. הוא משולם על ידי הרשתות, ואנחנו לא יודעים מה יהיה. רשת יב"ע הלכה לבנק ולוותה מיליוני שקלים, אבל לא כולם יכולים ללוות, וגם את ההלוואה צריך להחזיר". מנהלי הרשתות מנסים להתדפק על דלתות פוליטיקאים, אך מתקשים לקבל סיוע. "האגף הדתי בליכוד הוא אגף חלש. אין לו כוח", אומר סט. היו גם מפגשים עם אנשי ימינה, אך הם כזכור באופוזיציה, ובכל מקרה כוחם מוגבל.

ואם נחזור רגע לקורונה: האם בשנה הבאה יופקו לקחים ברשתות לגבי חלוקה נכונה של התשלומים והחזר להורים?

"השאלה לא צריכה להיות מופנית אלינו", אומר סט, "זו שאלה למשרד החינוך. אני לא יכול לפטר מורה אחרי ה־31 במאי. אם המדינה תאפשר לי גמישות, אוכל להתארגן בהתאם. רוב ההחלטות של המדינה נופלות אחרי הזמן, ואנחנו משתדלים לקבל החלטות בתוך אי־הוודאות ולשאת הרבה על הכתפיים". סט כמובן מדבר גם על הקורונה וגם על חוסר הוודאות התקציבי. "אנחנו נערכים לכל מיני תרחישים ופועלים כדי שלא נצטרך להשית תשלומים נוספים על ההורים. צריך להבין שהסוגיה הזאת, סכנת הקריסה של החינוך הדתי, כבדה לא פחות מסוגיית הריבונות".

במשרד החינוך אומרים בתגובה כי ניתנה הוראה שלא לגבות תשלום עבור שירות שלא ניתן בפועל. אם התשלום נגבה, הרי שעל המוסד להחזירו. אלא שכאמור, אותו משרד אינו מאפשר את צמצום מספר המורים והוצאתם לחל"ת במקרה של למידה מרחוק.