היעד האמיתי של ארגוני המורים

מי שנהנה מעבודתו לא נלחם בבית דין כדי לקצר אותה. מי שקם בבוקר עם ברק בעיניים, מוכן להירתם בשעת הצורך וללמד יותר ממה שהוא חייב.

הרב עמיחי גורדין , ג' בתמוז תש"פ

הרב עמיחי גורדין
הרב עמיחי גורדין
צילום: באדיבות המצולם

למרבה הצער, על אף השיפור הניכר בתנאי השכר של המחנכים והמורים בעשור האחרון, הציון הפסיכומטרי הממוצע של לומדי הוראה וחינוך לא רק שלא עלה אלא אף ירד באופן משמעותי.

לפני תשע שנים הוא עמד על 519, כיום הוא עומד על פחות מ-490.

אדגיש. ציון פסיכומטרי אינו הפרמטר היחיד וגם לא המרכזי לבחינת איכותו של מורה. ישנם מורים מעולים עם ציוני פסיכומטרי נמוכים, ומורים גרועים עם ציוני פסיכומטרי גבוהים. ובכל זאת הירידה הממוצעת בציוני הפסיכומטרי משקפת ירידה ממוצעת כללית באיכות הסטודנטים שניגשים ללמוד הוראה.

שיפור השכר של המורים לא גרם להגברת הביקוש למקצוע ההוראה. הדרך למשוך מורים טובים יותר אינה תנאי שכר טובים, אלא ייעוד ומשמעות. תנאי השכר בחינוך לא יתחרו לעולם בתנאי השכר של מהנדסים ואנשי מחשבים. הסיפוק ותחושת השליחות הם הקטר שימשוך אחריו מורים מעולים.

כואב לראות את ההתנהלות ארגוני המורים סביב החופש הגדול. התנהלות זאת תרמה לתנאי השכר של המורים, אך פגעה בתחושת השליחות והסיפוק. מי שנהנה מעבודתו, לא נלחם בבית דין כדי לקצר אותה. מי שקם בבוקר עם ברק בעיניים, מוכן להירתם בשעת הצורך וללמד יותר ממה שהוא חייב.

מי שהולך לבית הספר כדי לבנות ולעצב את הדור הבא, לא יוותר כל כך מהר על עוד כמה ימי לימוד.

אני בטוח שראשי ארגוני המורים באמת מעוניינים לדאוג למחנכים ולמורים. הבעיה היא שהדרך לכך לא עוברת רק בתלוש המשכורת שאנחנו מקבלים בסוף כל חודש, אלא בעיקר בסיפוק שאנו מקבלים כל יום.

ארגוני המורים צריכים להניח קצת לתנאי השכר ולתנאי השירות ולהתמקד בכך שלמורים ולמחנכים יהיו את התנאים המיטביים כדי להצליח במשימה החשובה שלהם – חינוך ילדי ישראל. הם צריכים לדאוג לכך שהוראה תהיה שם נרדף לסיפוק ועשייה.

המאמר יפורסם בשבת הקרובה בעלון ''שבת בשבתו''