למי מצלצלות הפעימות

זו דרכו של נתניהו. הבטחות שאינו מתכוון לממש הוא מחלק ל"פעימות", עושה "פעימה" אחת שעדיין אינה מחייבת אותו, ואחריה – אלוהים גדול

עו"ד אליקים העצני , ו' בתמוז תש"פ

טראמפ ונתניהו
טראמפ ונתניהו
צילום: קובי גדעון, לע"מ

זו דרכו של נתניהו. הבטחות שאינו מתכוון לממש הוא מחלק ל"פעימות", עושה "פעימה" אחת שעדיין אינה מחייבת אותו, ואחריה – אלוהים גדול: זיכרון הבריות קצר, והכל עניין של פרופורציה.

ליד 70 האחוזים משטח יו"ש שיהפכו למדינה פלסטינית, 30 האחוזים שהוא משאיר לנו נראים קטנים. אבל כשמחלקים את השיריים האלה ל"פעימות" ורק הן במוקד תשומת הלב ובתוכן השאלה, למי תצלצל הפעימה הראשונה, לגוש עציון ואולי למעלה אדומים – אזי האבדה הגדולה, כל במת ההר שתהפוך להיות "אדמת פלסטין", נשכחת מן הלב.

שיטת "הפעימות" אף היא כשלעצמה אינה מציאה גדולה. מניין לנו, שנגיסה קטנה (גוש עציון, אולי?) לא תביא עלינו אותו 'עונש' בדיוק שהיינו סופגים אלו בלענו ב-פעימה אחת את כל השליש הזה? בסוף -'גם נאכל את הדגים הסרוחים וגם נגורש מן העיר".    

אך זו רק הקטנה שבדאגות. חמורה באמת היא ההשלכה המשפטית. כל אכילה מ'תכנית ה-100', אפילו של פירורים ממנה, תסגור את המעגל המשפטי ותשלים את העסקה שהמדינה הפלסטינית עומדת במרכזה. חסידים שוטים של נתניהו שעדיין דבקים בתכנית הזאת, מרגיעים את עצמם בהבטחות שקבלו ממנו, שהחוק או החלטת הממשלה בדבר החלת הריבונות לא יזכירו את תכנית טראמפ כלל, ולכן הסיפוח הזה ייחשב לאקט ישראלי עצמאי וריבוני ללא כל זיקה למדינה הפלסטינית. 

החברים האלה טועים ומטעים, כל עוד ברקע ניצבת ועומדת בכל תוקפה ההסכמה שנתן נתניהו לתכנית טראמפ בטקס השקתה בבית הלבן. הדברים נאמרו תוך כדי מילוי תפקידו כראש ממשלת ישראל. אמנם, נאום אחד של ראש ממשלה עדיין אין בכוחו לחייב את המדינה, כל עוד לא החליטו הכנסת או הממשלה. אולם יש עוד דרך לחייב מדינה, והיא – ביצוע חלקי של התכנית ע"י אותה המדינה לאחר שניתנה לה הסכמה פומבית מפי ראש ממשלתה.

השגריר פרידמן לימדנו ברוב הגינותו, שההסכם אינו עם הערבים כי אם עם ארה"ב, וכלפיה נתן נתניהו את הסכמת המדינה בנאומו בבית הלבן. לכן, כל מעשה מצד ישראל שיתפרש כקבלת טובת הנאה במסגרת אותה התכנית – ואפילו סיפוח מעלה אדומים בלבד בהכרח יתפרש כך - יחייב אותנו לשלם את המחיר במחויבות לתכנית כולה, לרבות חלקה הפלסטיני הקטלני. על כן, כל עוד נתניהו אינו חוזר בו בפומבי מקבלתו את תכנית טראמפ, סיפוח שטח כלשהו ע"י ישראל יהיה כדריכה על המרעום שיפעיל נגדנו את המוקש הפלסטיני.   

משל למה הדבר דומה, למי שנכנס למכולת לקנות כיכר לחם, שומע את המחיר ולוקח את הלחם ביד, אך טרם שילם. אם ייתן בלחם ולו 'ביס' אחד – הנגיסה הזאת תשלים את העסקה ותחייב אותו לשלם בעבור ככר הלחם כולה. סיפוח כלשהוא, גם אם יהיה זעיר שבזעירים ומנזר השתקנים הליכודי לא יזכיר בהקשר לסיפוח הזה את תכנית טראמפ אף במילה אחת, ישלים את העסקה האמריקנית-ישראלית הקרויה 'תכנית ה-100'. אלא אם כן החלטת הסיפוח גופה תכיל הסתייגות מפורשת מן המדינה הפלסטינית, והכל יודעים שאת זאת נתניהו לא ירשה לעולם לקרות.

אי לזאת, כל עוד נתניהו לבדו הוא המדבר ועדר הכבשים שבליכוד שותק, בל ירחץ איש מהם - והשרים וחברי הכנסת בראש - בניקיון כפיו: כולם יישאו באחריות לאסון המדינה הפלסטינית שבהכרח יפקוד אותנו, אם לא נדחה במפורש את התכנית הממאירה הזאת – עכשיו.

נתיב אחר של בריחה פחדנית מאחריות לקטסטרופה הפלסטינית התווה לא אחר מאשר נתניהו בעצמו. לדבריו, לא את תכנית טראמפ הוא אישר בוושינגטון, כי אם את נכונותו לשאת ולתת "על בסיס" תכנית טראמפ. עם הפלפול הזה על השפתיים מגלגלים שפוטי נתניהו את עיניהם כלפי שמיים ונשבעים בכל הקדוש להם שבחייהם לא יתנו למדינה פלסטינית לקום. לשבת למו"מ "על בסיס" תכנית שכל כולה טריפה – זה בסדר. זה... כשר!

בין התומכים הנאמנים ביותר של נתניהו נמנות המפלגות החרדיות. אדרבה, יאמרו נא לנו גדולי התורה שלהם והאדמו"רים שלהם, האם היה עולה על דעתם לנהל מו"מ "על בסיס" 'לידת-הבתולין' של מרים או "על בסיס" היות ישו 'בן האלוהים'? האם לא היו רואים בעצם ביטוי השפתיים של "בסיס" כזה למו"מ – כפירה בעיקר? אני משאיר זאת לאינטליגנציה של כל קורא ומאזין להשוות את המשל הזה לנמשל ולשפוט, אם יש ביניהם הבדל כלשהו.

אמור מעתה, שמי שנושא ונותן "על בסיס" תכנית טראמפ, בהכרח משקיע את עצמו במ'ט שערי מסירת לב-ליבה של ארצו לעם זר ואויב. על כן, אם הוא חבר הליכוד או רואה את עצמו כנמנה עם 'המחנה הלאומי', יפשפש נא היטב במעשהו. הליכתו בעיניים עיוורות אחרי נתניהו ואחרי משחקי המלים שלו – תוביל אותו על כורחו עמוק אל תוך 'מחנה השלום'. מבלי משים הוא ימצא את עצמו מחלק את הארץ ומוסר את רוב רובן של יהודה ושומרון לאויב ומיעוטן – בצורת 'גושים' – משאיר לנו, מבתר את הנגב לצורך איחוד "הגדה" והרצועה במדינת פלסטין אחת ומקצץ את הנגב לשם הגדלת שטח אותה המדינה, מבתר את ירושלים כדי שתוכל לשמש כבירת פלסטין וגם מקפיא ומסרס את מפעל ההתנחלויות בהתאם לצרכי אותה המדינה הזרה – בקיצור: הוא יימצא עמוק בתוך השמאל.

זה "הבסיס" שעליו הסכים נתניהו לקיים מו"מ ועל הבסיס הזה - ההולכים אחריו בעיניים עצומות יצטרכו להסתדר עם מצפונם.