סטטיק, רייכל או שירה מדברית - מהי מוזיקה ישראלית?

שיר של רבי יהודה הלוי בלחן ארצישראלי מכוון לבירור מקומו של הז'אנר הישראלי במוזיקה העולמית, קליפ חדש לאנסמבל 'יעלה'. טור מוזיקה

עוזיאל סבתו , ו' בתמוז תש"פ

כימי הנעורים
כימי הנעורים
צילום: אנסמבל יעלה, מתוך הקליפ

כימי הנעורים | אנסמבל יעלה | קליפ

כולם יודעים מהי מוזיקה הודית; התרבות והצלילים הפרסיים מזוהים מייד, כמו גם צלילי יוון, טורקיה או יפן. אבל כשאדם דופק על תריס דלפק הצלילים ומבקש להאזין למוזיקה ישראלית, מה תמהיל הכלים, המקצבים והקולות שיש להגיש לו?

בדיקה קלה ביוטיוב נותנת מגוון של תוצאות, מסטטיק ובן אל, דרך עידן רייכל, ישי ריבו ושלמה ארצי. קשה מאוד להצביע על מכנה משותף קולי או כלי שנשזר בין 'אהבתיה', 'ממעמקים', 'טודו בום' ו'הלב שלי', מלבד חיבת הפלייליסט הגלגלצ"י אליהם.

אנסמבל 'יעלה', בניצוחו של המוזיקאי אלירן מזוז, מנסה לחתור אל מקור הישראליות החדשה, מבלי לתת חשיבות גבוהה לדעת הקהל הרחב וליושבי ועדות ההשמעה. כבר עשור, מאז למדו יחד בישיבת 'מקור חיים' ותפסו איש כליו, שהם מנגנים ביחד, מופיעים ביחד ומשתכללים ביחד. בשירם החדש, 'כימי הנעורים', מחיים חברי 'יעלה' את הררי המדבר השוממים לתכונה מלאת חיים, חוזרים לחדוות הילדות, לחסד הנעורים.

בשיחה עם נגן הנאי וכלי הנשיפה של האנסמבל, חנני זית, הוא מספר על הכמיהה אחר סצנה מוזיקלית ארץ ישראלית שאינה 'דבקה' תימנית, שירי עם רוסיים מנוגנים באקורדיון או חבורות זמר. "כולנו מנגנים בכלים ש'מדברים אדמה', כלים מסורתיים ועתיקים", הוא מספר.

את המילים לוקחים החברים משלל עמודי השיש של ארמון השירה היהודית והישראלית, החל ממשוררי תור הזהב מהמאות הקדומות ועד למשוררים ישראלים בני זמנינו ומדורות אחרונים. את 'כימי הנעורים' של רבי יהודה הלוי מביאים נגני 'יעלה' בצבעוניות חצופה עם סגנון בדואי מעושן, נוגע בזיכרונות צליליים מהודו הרחוקה ומסיים בשירה במקצב מרוקאי-שעבי. כרקע למילים הטהורות הם מציגים קליפ עם גמלים, רקדן, חבורות כדורגל וחמור, והתגובות חוגגות, מגיעות עד לטוקבקיסטים מהעולם הערבי שמתחלקים לשני מחנות – המפרגנים ואלו המאשימים את החבורה ואת הציונים בכלל, בגנבת לחנים וסגנונות.

אלירן מזוז וחברי 'יעלה' שומטים את השטיח באחת מתחת לפטרוני הזמר העברי ומנערים אותו מכל הסטיגמות המערביות שדבקו בו במהלך שבעים שנות קיומה של המדינה. כעת הם מניחים עליו את חולו הזהוב של חבל המזרח התיכון, מוסיפים קדושה ושירה, עוד, חלילים, גמלים וגם חמור אחד, ומחכים למשיח.