איילת שקד לערוץ 7:
נתניהו נכנע לערבים ולשמאל, מקים מדינה פלסטינית

השרה לשעבר שקד לא מתרשמת מהבטחות ראש הממשלה - "במקרה הטוב תהיה ריבונות-דרדלה", ומאשימה: "הממשלה נכשלת בהתנהלות מול הקורונה".

שמעון כהן , ח' בתמוז תש"פ | עודכן: 07:43

ח"כ שקד
ח"כ שקד
Reuters

שרת המשפטים לשעבר, חברת הכנסת איילת שקד (ימינה), מתייחסת בספקנות רבה לכוונותיו האמתיות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, סביב סוגיית הריבונות, תוקפת את התנהלות הממשלה במשבר הקורונה ומסבירה את הצעת החוק שלה המאפשרת העמדה לדין שופט ששפט תוך ניגוד עניינים.

באשר לסוגיית הריבונות אומרת שקד כי לפי שעה נראה שמחר, הראשון ביולי, דברים לא יקרו כפי שהובטח. "כפי שנראה כרגע המצב רע. ממה שידוע, בקעת הירדן מחוץ לתכנית, למרות ההצהרות הפומפוזיות של ראש הממשלה ושל בני גנץ לפני הבחירות על קונצנזוס על בקעת הירדן. למעשה נתניהו נכנע לערבים, לגנץ ואשכנזי ומוריד את בקעת הירדן מהפרק".

"אנחנו לא יודעים מה מתוכנן כעת ביהודה ושומרון. הרצון שלנו לריבונות על שלושים אחוז מהשטח בלי הקפאה ומדינה פלשתינית, וכרגע המצב נראה לא טוב. דרוש לחץ מימין כדי לא פספס את ההזדמנות ההיסטורית שיש לנו".

ואולי יודע ראש הממשלה שהכללת הבקעה במהלך הריבונות הראשון תחייב אותו בהכרה במדינה פלשתינית ומשום כך הוא מעדיף מתווה שאינו כלול בתכנית ובכך גם לא להתחייב למדינה שכזו? שקד משיבה: "האמת היא שאנחנו לא יודעים מה תכנית ראש הממשלה ומה נמצא על הפרק. אני חשובת שריבונות בבקעה הייתה עניין קונצנזואלי שאפשר היה לבצע אותו וחבל לוותר. אפשר לעשות את זה גם ללא קשר לתכנית טראמפ, אבל כשנתניהו חבר לשמאל ושבר את גוש הימין, הוא נתן את שלושת המשרדים הכי חשובים להתיישבות, משרדי החוץ הביטחון והמשפטים, לידיים של 'כחול לבן', זה כבר סימל משהו. הברית עם כחול לבן והשמאל מסמלת משהו. במקרה הטוב זו ריבונות דרדלה".

"מובן שנשמח לכל צעד של ריבונות, אבל אנחנו חושבים שיש הזדמנות גם לקבל שלושים אחוז וגם לא להכיר במדינה פלשתינית", אומרת חברת הכנסת שקד הסבורה שההתלהבות בימין הייתה מוקדמת מדי, בעיקר לנוכח מבחן המציאות. "כשנתניהו היה בוושינגטון חשבו שניתן להחיל ריבונות ללא תנאים מוקדמים וזה לא קרה. צריך להבין שתכנית טראמפ היא תכנית נתניהו. הוא עיצב אותה והוא שיווק אותה לממשל במשך שלוש שנים. זו תכנית להקמת מדינה פלשתינית שבהקמתה כמדינה מפורזת תמך נתניהו מאז ומתמיד. התפקיד שלנו הוא לדחוק בו להחיל ריבונות בלי להכיר במדינה פלשתינית. יש גורמים בממשל האמריקאי שחושבים שזה אפשרי וברגע הזה ימדדו המנהיגות והאומץ שלו".

בדבריה מבקרת שקד את שתיקת חברי הליכוד בימים הללו. "אין למה לצפות. הליכוד עם ארבעים מנדטים עשה את ההתנתקות, הליכוד לטוב ולרע מגבה את המנהיג. זה התפקיד של ימינה וחשוב שהיא תהיה מפלגה חזקה ואמרנו שאם זה לא יקרה הוא יזרוק אותנו לאופוזיציה. הציבור לא שמע לנו ולכן הוא עשה בדיוק את זה והלך עם כחול לבן".

האם עובדת היותה של המפלגה באופוזיציה היא שמובילה את ראשי 'ימינה' לביקורת חריפה כל כך סביב התנהלות הממשלה במשבר הקורונה? שקד קובעת שלא זו הסיבה ומזכירה כי "גם כשבנט היה בקואליציה שר ביטחון הוא ניסה לזעוק על העוולות שהוא ראה לנגד עיניו".

"בתחילת המשבר במשרד הבריאות הייתה קונספציה שגויה שלא צריך לעשות בדיקות, ואני והוא נלחמנו נגד הקונספציה הזו ואנחנו רואים היום כמה צדקנו. גם היום אין מספיק בדיקות. בחורף הממשלה צריכה להיות ערוכה למאה אלף בדיקות ביום. אין מערך חקירות אפידמיולוגיות, לא משתמשים כעת באיכון השב"כ, סגרו את המלוניות של בנט ואנשים מדביקים אחד את השני בבתים. הממשלה נכשלת בהתנהלות מול מגיפת הקורונה שנמצא כאן כדי להישאר וצריך ללמוד איך לחיות איתה".

על הטוענים שמפלגתה יכולה הייתה להיכנס עם תיק החינוך ותיק נוסף ולפעול מפנים כדי לשנות את המציאות עליה היא ומפלגתה מלינים, משיבה שקד: "כשרואים את הממשלה הגדולה המנופחת והעצלה הזו אין לנו אלמנט של חרטה. יכולנו להיכנס אבל ללא כוח משמעותי ויכולת השפעה. נתניהו לא הסכים לשתף אותנו בהליך הריבונות ולא לתת לנו את תיק הבריאות. לכן החלטנו שבסיטואציה שנוצרה כשאין לנו השפעה לא נהיה חותמת גומי בממשלה נכה".

האם ניתן לבצע את המאבק בקורונה במקביל להחלת הריבונות על אתגריה? האם לא צודק בני גנץ כשהוא אומר שנכון לדחות כל מה שאינו נוגע למאבק בקורונה לשלב מאוחר יותר? "ממשלה שיודעת לעבוד כמו שצריך יכולה גם לנהל את ענייני המדינה וגם להתעסק בנושא הקורונה", משיבה שקד. "יש בארה"ב בחירות בנובמבר ולא ברור איזה נשיא ינצח. זו הזדמנות של חודש חודשיים שאם לא תנוצל היא עלולה להיות בכייה לדורות".

עוד התייחסה חברת הכנסת שקד להצעת החוק שלה, הצעה המאפשרת העמדה לדין של שופטים ששפטו תוך ניגודי עניינים, הצעה המבקשת לתת מענה לליקויים החמורים אותם חשף קלמן ליבסקינד בשורת תחקיריו על התנהלות צמרת השופטים בישראל:

"היום יש מצב אבסורדי. לשופטים חסינות שיפוטית ואם הם בניגוד עניינים הם לא משלמים שום מחיר ולפוליטיקאים יש חסינות אבל תמיד מסירים אותה או רודפים אחרים בנושאי ניגוד העניינים שיצא מכלל פרופורציה. פעם ניגוד עניינים היה רק אם מדובר בקרוב משפחה או שותף עסקי, והיום על כל דבר תוקפים את הפוליטיקאים כניגוד עניינים. יש תפיסה שהשופטים הם מעל האופי האנושי, כאילו הם תמיד אובייקטיביים ולא יכולים להימצא בניגוד עניינים. האופי האנושי נוגע גם לשופטים וגם הם יכולים להיות תחת ניגוד עניינים וצריך לשים את כולם תחת אותו דין. צריך לעשות סדר".

שקד מציינת כי אמנם החוקק הוא שנתן לשופטים את החסינות, אך לשופטים עצמם ניתנה האפשרות לשמור על עצמם מעבר לכך כאשר קבעו את רשימת המניעויות של כל אחד מהם והם גם שקובעים על עצמם אם הם נמצאים בניגוד עניינים. לאורך השנים שופטים הרחיבו מאוד את עבירת ניגוד העניינים והחילו אותה רק על הפוליטיקאים. אם זה חל על פוליטיקאים זה צריך לחול גם על השופטים".

על ההתייחסות בכנסת להצעת החוק שלה מודה שקד כי התמיכה לפי שעה מגיעה רק מחוגי הימין. "האתגר הוא להביא את תמיכת שר המשפטים שיכול לחסום את החקיקה. כשהליכוד נתנו לניסנקורן את תיק המשפטים הם קברו כל ניסיון לשינוי במערכת המשפט. מכיוון שלא מדבור כאן בשינוי מוסדי אני מקווה שבכל זאת נקבל את תמיכת כחול לבן".