עולים מתאבדים בשיעור גבוה ממספרם באוכלוסייה

יו"ר ועדת העליה והקליטה דוד ביטן דורש ממשרד האוצר פיקוח הדוק על תקציב ייעודי למניעת התאבדויות עולים.

ערוץ 7 , ח' בתמוז תש"פ

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: iStock

מצוקות העלייה לארץ, הפער התרבותי ומחסום השפה, בנוסף לקשיים הכלכליים בתקופת הקורונה מביא עולים ליטול את חייהם, והיום (שלישי) שוב נדרשת לכך ועדת העלייה והקליטה של הכנסת.

יו"ר הוועדה ח''כ דוד ביטן (הליכוד) הדגיש כי אחוז העולים-המתאבדים הוא בלתי נתפס, הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסייה.

עולים מתאבדים בשיעור גבוה ב1.7% ממספרם באוכלוסייה, ואצל עולי אתיופיה פי ארבע מאחוז ההתאבדויות הכולל. במסגרת התכנית הלאומית למניעת אובדנות, מתמקדים באוכלוסיות בסיכון. ביטן דרש מהאוצר כי החשב הכללי יבדוק ויתנה את ניצול חלק מהתקציב המועבר למשרד הבריאות - לטיפול בעולים, ע"י מענה בשפות זרות.

לדברי ח''כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), "ההתאבדות אינה גזירת גורל, ניתן ואפשר לצמצם זאת, אך רק כאשר יש מי שנושא באחריות ישירה לעניין. אך כאשר תקציב משרד הבריאות לעמותות הפועלות בעניין, כער"ן, קוצץ ביותר מחצי, קשה לתלות תקווה לשיפור. הנוהל לקבלת תמיכת משרד הבריאות לא מתייחס להענקת סיוע נפשי בשפות זרות, שהוא משמעותי למניעת התאבדות. יש מחסור חריף במוקדנים דוברי רוסית, אמהרית וצרפתית".

ח''כ אנדריי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם) הדגיש את האחוז הגבוה של המתאבדים הקשישים מעל גיל 75, כאשר כ-25 אלף עולים קשישים מתגוררים במקבצי-דיור, רובם ערירים.

רועי קהאן, נציג האוצר, טען בדיון כי התכנית תוקצבה במלואה 19-18 מיליון ₪ מדי שנה - ומשרד הבריאות הוא שלא השתמש בכל התקציב המיועד. מנכ"ל ער"ן דוד קורן, השיב כי ממשרד הבריאות התקבלו רק שני מיליוני שקלים, ותקציב שכזה איננו מאפשר בשום אופן מענה גם בשפות זרות.

לדברי שרה כהן, מנהלת שירות הרווחה במשרד הקליטה, האחוז הגבוה של עולים נמדד בטעות כיוון שמתייחסים לחלקם כ"עולים" גם אחרי 30 שנה בארץ. לדבריה, עולים הם 15-10 שנים בארץ, והחל משנת 2005 נרשמת ירידה חדה באחוז העולים המתאבדים, מ-14% בשנת 2005, ל-7% בשנת 2010, ועד 3% בלבד בשנת 2017. היא הדגישה כי גם אחוז המתאבדים מקרב יוצאי אתיופיה, הגבוה משיעורם באוכלוסייה, רושם ירידה ב-43% בממוצע בשנים 2017-2015 בהשוואה לשנים 2007-2005. מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשנת 2017 מתוך 402 מתאבדים, רק 22 היו עולים.

כהן הסכימה כי חייבת להיות הנגשה לשונית ותרבותית, גם לאחר שהתקופה בה מוגדר האדם כעולה – מסתיימת. "קודים תרבותיים לא חולפים לאחר עשר שנים". כמו-כן הדגישה כי חייבת להיות הבחנה הדרגתית כדי לאפשר טיפול מותאם.

למרות שהוזמנו להגיע פיזית לדיון בכנסת, בגלל חשיבות הנושא ואחריות המשרד – לא מסרו נציגי משרד הבריאות נתונים כלשהם לוועדה.